אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בישראל מנפנפים את הנאנסים והנאנסות צילום: עופר קידר

בישראל מנפנפים את הנאנסים והנאנסות

מתוך 21 בתי חולים ציבוריים בישראל, יש רק 5 חדרים אקוטיים המיועדים לטיפול בנפגעי עבירות מין, כך שרוב הנפגעים והנפגעות יגיעו לבית חולים שלא יתאפשר להם לקבל בו את הטיפול הבסיסי ובעיקר בשעות הקריטיות

24.03.2019, 16:42 | יעל שרר

באלפי מקרים של פגיעה מינית בשנה, נדרשת התערבות רפואית. אם זה בטיפול בנקעים, שברים, פצעים וחבלות, אם זה בהיבט של מניעת מחלות מין, איידס או מתן גלולת היום שאחרי למניעת הריון לא רצוי לנערות ונשים ואם בפן הנפשי, שהטיפול בו עשוי להיות המורכב והארוך ביותר.

גם איסוף הראיות ולקיחת "ערכת אונס" הוא היבט רפואי, ונדרשת הכשרה רפואית משפטית כדי לבצע אותה בצורה שתפיק כלי נוסף לשימוש בבית המשפט במקרה של תביעה נגד האנס.

בכל הטיפולים יש דחיפות משום שהזמן הוא משתנה קריטי, כן גם בהיבט הנפשי. גם שם כל עיכוב במתן טיפול חירום יכול לגרור איתו תופעות שיכבידו על הנפגעים והנפגעות גם שנים אחר כך וכמובן גם על מערכת הבריאות שסופגת את עלות האשפוזים הפסיכיאטרים, שטיפות הקיבה, האנורקסיה וניסיונות ההתאבדות.

רק 5 חדרים אקוטיים בכל הארץ

נפגעי תקיפה מינית מגיעה פעמים רבות לבית החולים הקרוב אליהם מתוך מחשבה הגיונית שהם יוכלו לקבל טיפול חירום כזה בכל מקום, אך אינם מודעים לחסר המשווע ביחידות חירום בנושא.

נדמה לכל אדם מן השורה שטיפול כזה שמתואר כאן, ינתן לו או לה בכל חדר מיון. מה יותר טבעי מלגור בחדרה ולהגיע לבית החולים הלל יפה? מה יותר הגיוני מלגור בקיבוץ בערבה ולהגיע לבית החולים יוספטל באילת? לגור בחיפה ולהגיע לרמב"ם או לגור בתל אביב ולהגיע לתל השומר או איכילוב, אך האירוניה היא שההיגיון של האזרח אינו ההגיון של משרד הבריאות שכן באף אחד מבתי החולים האלו, גדולים כקטנים לא ינתן הטיפול.

 , צילום: Know your meme צילום: Know your meme  , צילום: Know your meme

מתוך 21 בתי חולים ציבוריים בישראל, רק ב-5 יש חדרים אקוטיים - בני ציון בחיפה, פוריה בטבריה, וולפסון בחולון, הדסה עין כרם בירושלים, סורוקה בבאר שבע - וכך שרוב הנפגעים והנפגעות יגיעו לבית חולים שלא יתאפשר להם לקבל בו את הטיפול הבסיסי והמינימלי אלא אם יסעו מרחק רב לבית חולים אחר. בכך, ישראל היא חריגה בנוף.

עם המודעות לפגיעה מינית, מדינות העולם מכירות בכך שהאינטרס הציבורי הוא מניעת סיבוכים, מניעת אשפוזים ותפיסת אנסים וכי שירות חירום הוליסטי, מהיר וזמין, חוסך כסף למערכת הבריאות והרווחה בעלות נמוכה ביותר. עלות הקמת חדר אקוטי ותפעולו למשך שנה היא קצת יותר ממיליון שקל, עם זאת ולמרות תנועת #MeToo, הממשלה האחרונה לא מצאה 20 מיליון שקל להקמת חדרים בכל בתי החולים וכך ארגנה לעצמה עלויות גבוהות שיעיקו על המערכת הקורסת, במשך שנים קדימה.

ישראל במקום נמוך מדרא"פ

על פי מחקר של מרכז המחקר של הכנסת, מספר החדרים האקוטיים פר תושב בישראל נמוך מאד ביחס לעולם. כרגע, ישראל נמצאת בתחתית הטבלה מתחת למדינות עולם ראשון כמו בריטניה אך גם מתחת למדינות כמו דרום אפריקה. מיקומינו גבוה רק במעט מזה של הודו.

במדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה, 7.5 מיליון בני אדם (בהשוואה ל-8 מיליון אצלינו) אך פי 10  מרכזי חירום לטיפול אקוטי בנפגעי ונפגעות אלימות מינית. זה לא שבאוסטרליה אונסים פי 10 יותר, זה פשוט שהממשלה קיבלה כמובן מאליו את ההנחה שטיפול חירום צריך שיהיה זמין בכל חדר מיון ובכל מרפאה איזורית לטיפול מיידי ומקיף, זריז ומקצועי במי שחווה ארוע טראומטי ודרוש לו טיפול באחד הרגעים הקשים של חייו. בלי טרטור, בלי "סעו למקום אחר", בלי "חכו" ובלי "זה לא כאן".

ומהר מאד אנחנו צפויים להתדרדר עוד במורד טבלת הזמינות של יחידות חירום לנפש עם החלטה של חלק מ-29 המדינות שמרכיבות את הודו, לפעול להגדלת הפריסה של יחידות החירום בשטחן - אכן, משהו שהן יכולות להתגאות בו, ואנחנו קצת פחות. כי כבר ברור שמערכת הבריאות בישראל קורסת בין השאר כי היא לא משכילה לראות למרחוק ולנסות דרך השקעה במניעה, למנוע את נפילתה וכל זה קורה, על גבם של נאנסים ונאנסות שמגיעים לקבל טיפול דחוף ונענים ב"תלכו מכאן".

הכותבת היא מנכ"לית אחת מתוך אחת

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
השאלה האם המפרט של חדר אקוטי לא מופרז
אני לא בעל מקצוע בנושא, אך מכתבה אחרת על המחסור בחדרים אקוטיים לפגעי ונפגעות אונס הבנתי שחוץ מהקצעת חדר ייעודי ואיבזורו, מרב העלות היא הקצעת כח האדם. מדובר להבנתי על 2 רופאים ו2 אחיות במשרה מלאה, בנוסף לעובדת סוציאלית ופסיכולוגית במשרות חלקיות. במצב הנוכחי שמערכת הבריאות קורסת, להקצות כח אדם כלכך רב למטופל/ת אחת בשבוע (זה הקצב הממוצע שמגיעות היום נפגעות לחדרים הקיימים, לו היו יותר חדרים ביותר בתי חולים, הקצב לכל חדר היה נמוך יותר) נראה לי מוגזם. לו לחלופין היו מעבירים מספיק רופאים ואחיות הכשרה לטפל בנפגעות מיניות, אזי כשנפגעת הייתה מגיעה לבית החולים, ניתן היה לזמן רופא ואחות מתוך הסגל הקיים במשמרת לטפל בה. זה נראה לי על פניו מצב קלאסי של "תפסת מרובה לא תפסת"
ציניקן  |  24.03.19
1.
כסף.. כולן רוצות כסף.. "רק" 20 מיליון
אני מאמין שבשביל גלולה של יום לאחרי אין צורך להחזיק מקום יעודי שעולה 20 מילון ממיסים שלנו. כנראה יהיה אפשר לקבל את המרשם מרופא משפחה (והמזכירה כנראה תיתן תור דחוף למישהי כזאת). שברים ודברים דומים בעיקרון לא אמורים לקרות בעקבות סקס גם אם קוראים לו אונס. אבל גם במקרה כזה הבחורה ככל הנראה תוכל לקבל תור דחוף לרופא נשים אם תסביר את הנסיבות למזכירה. או אפילו להגיע למיון אם באמת יש נזק גופני. ובשביל נזק נפשי יש פסיכולוגים. (אגב קראתי לא מזמן כתבה על מישהי שהוציאה נכות נפשית מוכרת באחוזים גבוהים על אמירה לא הולמת עליה באונליין וגם קיבלה המון כסף פיצויים)
גבר  |  24.03.19