המגזר העסקי בהודו מאוכזב ממודי, אבל תומך בו בבחירות

מסע הבחירות הראשון של נרנדרה מודי לראשות ממשלת הודו, ב־2014, זכה לתמיכה נלהבת בחדרי הישיבות ובמשרדי המנכ"לים של תת־היבשת.

המנהיגים העסקיים, שהתרשמו מהרקורד שלו כשר הראשי של מדינת גוג'אראט - אחת מ־36 המדינות והטריטוריות המרכיבות את הודו - קיוו שהוא יצליח לשחזר את ההצלחה גם ברמה הלאומית: למגר את השחיתות, להתיר את סבך הבירוקרטיה ולעדכן את המדיניות הכלכלית המיושנת, מהלך שממנו נמנעו ממשלות קודמות.

כעת, אחרי חמש שנים בתפקיד ראש ממשלת הודו ובעיצומו של מסע הבחירות שלו לקדנציה שנייה, ההתלהבות ממודי במגזר העסקי שככה. למרות ציונים לשבח שהם חלקו לו על כמה מהלכים, בכירים בקהילה העסקית ההודית לא מסתירים את אכזבתם הכללית ממודי.

הרפורמות שממשלתו הצליחה לקדם זכו לפרגון במגזר העסקי. במיוחד ההחלטה לרענן את חוקי פשיטת הרגל ולהשית מע"מ ארצי. אבל, אכזבה מרה נרשמה בנושאים אחרים, כמו המשבר בבנקים שבבעלות הממשלה, שיצר מחנק אשראי במשק, וההחלטה לבטל את השימוש בשטרות של 500 ו־1,000 רופי בן לילה.

"לממשלה של מודי היה רוב מוצק בפרלמנט, וההרגשה היתה שאפשר לעשות יותר", אומר הארש גאונקה, יו"ר קבוצת RPG, אחד הקונגלומרטים הגדולים בהודו שעיסוקיו נעים מייצור צמיגים ועד טכנולוגיה. "הייתי אומר שמרבית המנהיגים העסקיים עדיין תומכים במודי, אבל הסיבה היא היעדר חלופה של ממש".

בינואר נאם מודי מול אולם מלא מפה לפה בכנס ההשקעות השנתי וייברנט גוג'אראט שהוא יזם בתקופתו כשר הראשי של המדינה. בכהונתו זו הוא הצליח ליצור לגוג'אראט מוניטין כיעד אטרקטיבי להשקעות, ולו עצמו תדמית של אחד הפוליטיקאים הידידותיים ביותר למגזר העסקי בהודו.

בנאום שנשא הבטיח מודי להמשיך בהקלת הרגולציה וקידום רפורמות, וטען כי אחרי חמש שנות כהונתו כראש ממשלה "הודו ידידותית לעסקים כפי שמעולם לא היתה".

ב־2017 הציגה ממשלת מודי מנגנון מיסוי כלל־ארצי על סחורות ושירותים, שהחליף את האסופה המבלבלת של מסים שנקבעו במקביל ברמת המדינות וברמה הלאומית. מנגנון המיסוי החדש אילץ עסקים קטנים רבים לשלם מסים בפעם הראשונה, ובכך סייע לעסקים גדולים שמתחרים בהם בענפים שהפיקוח עליהם רופף, כמו ייצור מנורות.

"החברות הגדולות בענפים כאלה סבלו מנקודת נחיתות מובנית רק בגלל שהם שילמו מסים", אמר רידהאם דסאי, אסטרטג ניירות ערך במורגן סטנלי.

מפגין חובש מסכה של מודי בהפגנה בקולקטה | צילום: רויטרס

חוקי פשיטת רגל חדשים אפשרו לחברות שהגיעו לחדלות פירעון להימכר או להתפרק מהר יותר — צעד שתיקן מצב שבו קבוצות אוכלוסייה מקושרות היטב ניצלו את קרבתן לצלחת כדי לשמור על עסקיהן ולגלגל את ההפסדים על הבנקים הממשלתיים. "הפעם האחרונה שבה היתה תקופה דומה של שינויים היא שנות התשעים", אומר סונג'וי צ'אטרג'י, יו"ר גולדמן זאקס בהודו.

מודי הציב בחזית הרפורמות שלו את קידום השקיפות, והתמקד במיוחד בענף הנדל"ן שנתפס ככר פורה להלבנת כספים. "המהלכים שלו יצרו חוקי משחק חדשים בענף, ודחקו ממנו את אלו שניצלו לטובתם את העמימות שאפיינה אותו", אומר אבהישק לודהה, מנכ"ל קבוצת לודהה, אחת מחברות הבנייה הגדולות בהודו.

יריבים פוליטיים של מודי טוענים, כי בחסות רפורמת השקיפות שלו הוא פעל דווקא להיטיב עם מקורבים. המקרה הבולט ביותר הוא המעורבות של האדם העשיר בהודו, מוקש אמבאני, ואחיו אניל בעסקה ענקית לרכישת מטוסי קרב מצרפת. לפי ההאשמות, מודי לחץ לרכוש 36 מטוסי רפל מתוצרת דסו הצרפתית, בהשפעת האחים, שחברה בבעלותם היא אחת המרוויחות מרכש הגומלין שלו התחייבו הצרפתים בעסקה.

בנוסף, רפורמות שקידמה ממשלת הודו היטיבו עם מוקש אמבאני, שהשקיע 32 מיליארד דולר בהקמת חברת הסלולר ריליינס ג'יו. הרפורמות הצרו את צעדיהן של מתחרות זרות של אמבאני הפועלות בהודו, כמו וודאפון הבריטית. אותן רפורמות, שהגבילו את הפעילות של חברות זרות בתת־היבשת, פגעו גם בוולמארט האמריקאית, שביצעה את ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הודו כשרכשה ב־16 מיליארד דולר את השליטה בחברת המסחר המקוון פליפקארט.

למרות זאת, מרבית אנשי המגזר העסקי בהודו יסכימו שמודי הציג גישה מערכתית ליחסים בין הממשלה לבין חברות ענק - שהצלחתן תלויה לעתים קרובות בקשרים עם שרים.

"המחזה של אנשי עסקים שנוסעים במיוחד לניו דלהי כדי לאשר עסקה גדולה הפך נדיר יותר, אין ספק בכך", אומר ראשש שאה, מנכ"ל קבוצת השירותים הפיננסיים אדלווייס הפועלת ממומבאי.

גם תומכיו הגדולים ביותר של ראש הממשלה חוו משבר אמון כאשר מודי החליט ב־2016, בלי שום הכנה, להפסיק את השימוש בשטרות בערכים גבוהים בתואנה שהדבר יסייע במלחמה בהון השחור. התוצאה היתה כאוס בכלכלה ההודית, שמבוססת על עסקאות מזומן.

סכסוך עם הנגיד

בתחומים אחרים המגזר העסקי התאכזב ממודי בגלל סיבות הפוכות, כלומר, חוסר מעש. אדי גודרג', יו"ר קבוצת גודרג' המייצרת מגוון מוצרי צריכה, טוען שהממשלה כשלה במשימתה לנתב תקציבים נוספים למערכת המשפט העמוסה עד לזרא של הודו, ונטשה חברות המסובכות בהליכים משפטיים בלתי נגמרים. חברות הזקוקות לקרקעות כדי לבצע השקעות תעשייתיות מאוכזבות מרפורמה שלא בוצעה בחוקי המקרקעין, ובענף הייצור הן מתוסכלות מחוקים שמגבילים את מספר העובדים שהן יכולות לשכור, וכן את ההעסקה של עובדים זמניים.

"אנחנו מתחרים נגד חברות בבנגלדש ובווייטנאם, בעסקים עונתיים שזקוקים להרבה ידיים עובדות. אבל אנחנו לא יכולים לשכור ולפטר עובדים בהתאם לצרכינו", מלין אחמד מכה, יו"ר פדרציית ארגוני היצואנים של דרום הודו.

מכה טוען שגם מחנק האשראי הנובע מהמצב הרעוע של המערכת הבנקאית משפיע על הסביבה העסקית. ב־2017 הודיעה הממשלה על תוכנית להזרמת 32 מיליארד דולר לבנקים, אבל זו נתפסה כלא מספיקה כדי לייצב אותם. המשבר הבנקאי היה גם הגורם למחלוקת שניצתה אחרי שהממשלה הפעילה לחץ על הבנק המרכזי של הודו להגדיל את הנזילות במשק. המתיחות בין הממשלה לבנק המרכזי הגיעה לשיא עם התפטרותו של נגיד הבנק אורג'יט פאטל בדצמבר האחרון.

אבל, בשעה שבאופוזיציה האשימו את מודי בערעור העצמאות של הבנק המרכזי, בכירים במגזר העסקי סבורים שפאטל נקט עמדה נצית יתר על המידה בסירובו להנמיך את הריבית. הם מנמקים את הטענה בכך שהאינפלציה הגיעה לרף התחתון של היעד שהציב הבנק המרכזי, וזוקפים זאת לזכות המדיניות התקציבית של מודי, שפעל לצמצום הגירעון.

"הדעה הכללית היא שקדנציה נוספת של מודי בראשות הממשלה היא דבר רצוי למשק ההודי. אין ספק שממשלתו עשתה הרבה יותר למען המגזר העסקי מאשר ממשלות קודמות", אומר מנכ"ל חברה גדולה ממומבאי שדיבר בעילום שם, "אבל אנחנו צריכים הרבה יותר מזה".