יו"ר נמל אשדוד: "אנחנו מחפשים משקיע מתחום הספנות שיביא ערך וקווים חדשים"

"יש אתגרים עם עובדי הנמל, לא צריך לחכות שתפתח תחרות מול הנמל כדי שהעובדים יפנימו את המצב החדש. הם שותפים שלנו והם מבינים את השינוי שהנמל עובר", כך אמרה הבוקר אורנה הוזמן בכור, יו"ר נמל אשדוד בוועידת התעשייה של כלכליסט.

לדבריה, "נמל אשדוד מתמודד עם אתגרים לא פשוטים. ב-2021 ייפתחו עוד 2 נמלים חדשים מתחרים, ואנחנו נערכים לכך. עוברים אצלנו שינויים מלמעלה למטה מהדירקטוריון עד ריצפת הייצור. זה שינוי ד.נ.א בחברה. השינוי מורכב ממכלול של דברים: הדבר הראשון הוא התמודדות בתחרות על שירות כי זה מה שמעניין את התעשיינים. המטרה היא לתת שירות טוב יותר, כך שאנחנו נחכה לאוניות שמגיעות לנמל ולא הן לנו.

"בנוסף, אנחנו משקיעים למעלה ממיליארד שקל בחידוש תשתיות, בעקבות זאת יהיה לנו נמל מים עמוקים בדיוק כמו זה שנבנה לידינו. כך נוכל לקלוט מגה אוניות. הדבר הזה הוא שינוי מאוד גדול בחברה, זה קצת גורם לשיבושים".

אורנה הוזמן בכור ו יהודה שגב בשיחה עם ליאור גוטמן | צילום: עמית שעל

על השינוי הארגוני שנמל אשדוד עובר אמרה הוזמן בכור, "הדירקטוריון מכין מבנה ארגוני חדש עם תפיסה תחרותית והכנסה של משקיע אסטרטגי מתחום הספנות. החברה צריכה לחשוב ביזנס. אנחנו מחפשים משקיע מתחום הספנות שיביא ערך וקווים חדשים. שר התחבורה הצהיר ואמר שהתחרות צריכה להיות הוגנת, כדי שהיא תהיה הוגנת אנחנו מחפשים מישהו מהתחום. לשם כך נפגשנו עם חברה מטיוואן בשבוע שעבר. לאנשי עסקים מחו"ל המצב הביטחוני נראה רע, אבל בכל זאת ישראל מעניינת אותם כי אנחנו חלק מהשרשרת, חלק מאגם הים התיכון"

בפאנל שהנחה כתב כלכליסט ליאור גוטמן השתתף גם יהודה שגב, יו"ר שפיר הנדסה שהשיב לשאלה אם יש עתיד לתעשייה המסורתית בישראל, "אין לנו ברירה אנחנו צריכים בתים, כבישים, נמלים. אם אתה שואל לאיזה כיוון התעשייה צריכה ללכת, לא תהיה לנו ברירה אלא להצטרף להייטק. הבנייה והתשתית הן ענף שמגלגל למעלה מ-90 מיליארד שקל. אך זה ענף רווי ביורוקרטיה וחסמים. הוא צריך להפנים פנימה נושאים מגוונים ובהם טכנולוגיות חדשות כגון רובוטיקה, רחפנים שיכולים לשמש לבקרה ומדידה. בנוסף אנחנו הולכים לחדשנות גם בתחום החומרים, כלומר שימוש בחומרים ממוחזרים, זולים ועמידים. למשל תקן חדש ברזל שנכנס רק בשנה שעברה מאפשר לבנות עם 15% פחות ברזל ולקבל עמידות יותר גבוה".

לשאלת גוטמן על הקשיים שמערימה הממשלה אמר שגב "לחיוב אפשר לציין כי למדינה יש תוכנית ארוכת טווח בתחום התשתית, יש פרויקטים בסדר גודל של 600 מיליארד שקל על פני כל עולמות התשתית. הבעיה היא שקצב ההוצאה שלהם איטי בסך הכל כ-30 מיליארד שקל פרויקטים ממשלתיים בשנה. בעיה נוספת שקשורה בממשלה היא חוסר הוודאות, למשל בא שר אוצר ואמר מע"מ אפס על הדיור, הבא אחריו אמר מחיר למשתכן. אנחנו רוצים ודאות, הסקטור הפרטי משווע לוודאות".