"הפיתרון למחסור בעובדים בתעשיית ההייטק הוא עידוד של נשים למקצועות הטכנולוגיים"

“לפי סקר ההון האנושי קיים חסר של עובדים בטכנולוגיות במשק - כאן נוצרת בעיה - כשהביקוש עולה שכר העובד עולה. שכר מהנדס מתחיל בישראל גבוה פי עשר מהודו. כך נוצרים רעיונות לא רצויים של תעשיינים - כגון העתקת פעילות לאוקראינה והודו” - כך ציינה טל קאופמן, יו"ר פורום מנהלות בתעשייה בהתאחדות התעשיינים, במהלך ועידת התעשייה של "כלכליסט".

לדברי קאופמן: “החשש הגדול הוא שעוד חברות יעשו זאת ואנו נגרום לנזק לתעשיה הישראלית. החברות בישראל מגייסות עובדים, מלמדות אותן מקצוע, ואיתו הם יעזבו את הארץ. אז מה עושים? מעודדים נשים ללימודי טכנולוגיה. כניסה ללימודי הנדסה מראה היטב שיש ארבעה גברים על כל אישה. נשים שכן בוחרות במקצועות הנדסה הולכות לביו טכנולוגיה, לתעשיה וניהול, לא להנדסת חשמל או מכונות. בבית הספר התיכון יש הבדל אדיר - שלושה בנים על כל בת אחת. הפוטנציאל קיים אך רוב הבנות בוחרות מקצועות שאינם טכנולוגיים.”

טל קאופמן - בעלים ונשיאה של סימטל ציפויים ויו"ר פורום נשים בתעשייה | צילום: עמית שעל

עוד הוסיפה קאופמן: “יש חמישה מעגלים המסבירים מדוע יש מעט נשים במקצועות הריאליים. ראשית, יש תפיסה סטריאוטיפית שקובעת שבנים טובים יותר בטכנולוגיה. מעבר לכך יש דעות קדומות על התעשיה, לא סקסית, לא נקיה. מעבר לכך, לפי מחקרים במדינות המפותחות לומדות פחות נשים מקצועות ריאליים - כי במדינות מפותחות נשים מעדיפות העצמה אישית. וכיצד נפתור זאת?

חינוך: נעודד לימודי נשים - כבר ברמת הגן. כמובן שאינו אומרת שעל הבנים לשחק בבובות, אך לדעתי יש לשנות אווירה.

בבתי הספר היסודיים יש לדוג את הילדים והילדות שמוכשרים למקצוע טכנולוגי. בחטיבת הביניים נוצר חלון טכנולוגי בו בנות מביעות עיניין במקצוע טכנולוגי - יש לדאוג לכך. בתיכון יש עמותות ופרויקטים שחושפים את הנוער למקצועות טכנולוגיים.

לדעתי יש לתת משאבים נוספים לעמותות ולפרויקטים. בל נשכח שבצבא יש מחסור של 3000 איש במערך הטכני והטכולוגי, ושם אין מספיק נשים.

מעבר לכך יש עוד פתרון: הפרדה מגדרית - שמביאה ליותר הצלחה של בנות. נערות מעזות ללמוד יותר ללא בנים- לשאול יותר שאלות. ומעבר לכך, ישנו נושא המלגות - גם כאן יש יתרון מובהק לגברים-רק 2.3% מחיילות כיום הן לוחמות שרשאיות למלגה. אני בטוחה שהמדינה תרוויח אם הצבא ומשרד החינוך יכשירו נשים למקצועות הטכנולוגיה”.