אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכה הגונה: הסרט "עם הגב לקיר" הוא יצירה שכולה קיצוניות צילום: יחצ

מכה הגונה: הסרט "עם הגב לקיר" הוא יצירה שכולה קיצוניות

"עם הגב לקיר" הוא אחד הסרטים האלימים של השנים האחרונות. אבל ס. קרייג זאלר הוא לא סתם במאי שמתענג על הסבל של הדמויות שלו, אלא כזה שמנסה לחשוף באמצעותו את מחיר הדמים שגובים הפערים בחברה האמריקאית

28.03.2019, 08:30 | יאיר רוה

בשני סרטיו הראשונים של ס. קרייג זאלר הוא הציג את עצמו לעולם כבמאי הכי אלים וקיצוני שפועל עכשיו בשולי הקולנוע האמריקאי. "בון טומהוק" היה מערבון אולטרה־אלים עם קורט ראסל, ו"מהומה באגף 99" היה דרמת כלא סופר־אלימה עם וינס ווהן.

קראו עוד בכלכליסט

את שניהם אפשר היה לראות רק בפסטיבלים ובערוצי הסרטים. "עם הגב לקיר", סרטו השלישי והחדש, מתגנב בחשאי, ללא פרסום ויחסי ציבור, אל בתי הקולנוע בארץ, והבודדים שיספיקו לצפות בו יגלו את אחד הסרטים האלימים, המבעיתים, מעוררי האימה והחלחלה שנראו בקולנוע האמריקאי המסחרי בשנים האחרונות; שעתיים וחצי של יצירה שכולה קיצוניות, ומכילה רגעים של אלימות מעוררת פלצות. אם האורך והאיברים הכרותים לא הבריחו אתכם מהאולם יש סיכוי שגיליתם כרגע את הסרט הגדול הראשון של 2019.

מל גיבסון בתפקיד הראשי. בלש משטרה שמצבו הכלכלי מדרדר אותו לפשע, צילום: יחצ מל גיבסון בתפקיד הראשי. בלש משטרה שמצבו הכלכלי מדרדר אותו לפשע | צילום: יחצ מל גיבסון בתפקיד הראשי. בלש משטרה שמצבו הכלכלי מדרדר אותו לפשע, צילום: יחצ

זאלר, שכל בחירה שהוא עושה בסרטו נועדה לעורר מחלוקת, מלהק לתפקיד הראשי את מל גיבסון, שבהוליווד עדיין נחשב כנכס מסוכן לסרט, אחרי סדרה של אירועים אלימים, שבשיאם תקף שוטר ב־2006, תועד משתמש בביטויים גזענים ואנטישמיים ונעצר. נדמה שהטמפרמנט הנפיץ של גיבסון דווקא מתאים לסרטיו של זאלר.

גיבסון מגלם בסרט בלש משטרה שמושעה מעבודתו אחרי שתועד מכה חשוד. מצבו הכלכלי קשה, אשתו חולה בטרשת נפוצה ושכונת המגורים שלהם אינה סביבה בטוחה עבור בתו המתבגרת. בעקבות כל אלה הוא משכנע את השותף שלו (וינס ווהן) לשדוד חבורת שודדי בנק. במקביל אנחנו מתוודעים לגיבור השני של הסיפור הסימטרי הזה: אסיר משוחרר שיוצא מהכלא אחרי ששילם את חובו לחברה שדחפה אותו לחיי פשע ועליו לפרנס כעת את אמו ואת אחיו הצעיר והנכה.

גם הוא זומם לשדוד את אותה קבוצת שודדי בנק ומשכנע חבר ילדות שלו להצטרף אליו. השוטר והפושע, שניהם נדחפים בנואשות כלכלית - בגלל חברה שלא מממנת את צורכי הבריאות של אזרחיה - אל מעשה פשע נואש. בתווך נמצאת חבורת השודדים - קבוצה קיצונית וחסרת רחמים שלא תהסס לרצוח בדם קר כל מי שיעמוד בדרכה אל הזהב.

הסרט הארוך והאטי הזה נראה אפל, מחוספס וקודר כמו סרטי הפשע של תחילת שנות השבעים שיצאו תחת ידיהם של פקינפה, פרידקין ובני דורם. רק באמצעו, אחרי הקדמה ארוכה מאוד, זאלר חושף את שריריו ולוקח אותנו למרדף שיהפוך אלים יותר ויותר ככל שיימשך. אפשר לחשוב עליו כעל טרנטינו בהילוך אטי. "עם הגב לקיר" הוא קצת "כלבי אשמורת" שלו, סרט שודים שמתפרק לרסיסים. גם זאלר כותב שורות דיאלוג מצוינות, אבל הוא נותן לסצנות מרווח נשימה והרהור, שנראה מתסכל בתחילה - אבל מוצדק בסיום. באמצע הסרט גם מופיע סיקוונס ארוך המציג סיפור צדדי של דמות משנית ואגבית. זה סיפור נורא, קורע לב ובלתי נסבל, שלמעשה מבהיר מה הרעיון של הסרט כולו.

השאלה הגדולה ב"עם הגב לקיר" היא מה תפקיד האלימות בו. למה הסרט הזה הולך כל כך רחוק עד לשחיטה של הדמויות בו. האם הבמאי הוא אדם חסר רחמים שמתענג כשהוא מתעלל בצופיו?

יש במאים כאלה, שמשתמשים בסרטיהם כדי לייסר את הצופים, אבל זאלר מגיש מנה מורכבת שמכילה גם את האימה אבל גם הומור ונחת. הוא בהחלט במאי מופרע, אולי אפילו פסיכופת, ואין ספק שנקודת המבט שלו פסימית להחריד, אבל הוא לא מתענג על הסבל של דמויותיו, הוא מבכה אותו. הוא רואה את האלימות סביבו ולא רוצה לייפות או להסתיר אותה, אלא לחשוף אותה, לזעזע באמצעותה. זאלר יוצר סרט עם גלריה של דמויות שכולן משלמות מחיר דמים על הפערים הכלכליים של החברה האמריקאית. כדי לשרוד כלכלית הם יוצאים לעבודה, מתנתקים מבני המשפחה ולא תמיד חוזרים הביתה.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות