צילום: אוראל כהן
עו"ד אמיר שושני: "למדינה אין אינטרס לסייע לנפגעי הטילים"
עם ההסלמה בדרום שוב ניצבים אזרחים מול ועדות הערר בדרישה להגדיל את הפיצויים שנקבעו להם על ידי רשות המסים. שם הם מגלים שההליך יכול להימשך שנים רבות וכי תועלתו מועטה. מה בכל זאת אפשר לעשות?
בעיצומו של עוד סבב לחימה, כאשר הירי על יישובי הדרום לא יורד מסדר היום והמציאות הביטחונית הנפיצה נמצאת על סף נקודת רתיחה – מתרחב והולך גם מעגל האזרחים שביתם ורכושם נפגע כתוצאה מירי טילים מרצועת עזה. על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, המדינה היא זו הנושאת בנטל תשלום הפיצויים על הרכוש שנפגע, כשאת הכסף לכך היא נדרשת להוציא מתקציבה - או מדויק יותר, מתקציבה של רשות המסים.
בעת שבית ורכוש נפגעו כתוצאה מפגיעת טיל, הגורם הראשון שנכנס לתמונה הוא קרן פיצויים מס רכוש ברשות המסים, שמולה מתנהל למעשה התהליך. שמאים מטעם מס רכוש מתייצבים בזירה, בוחנים מקרוב את הפגיעות ומעריכים את שווי הנזקים – כשעל בסיס זה נקבע גובה הפיצויים. ואולם, לא פעם מתגלעות מחלוקות בין רשות המסים לניזוקים, אשר חשים כי הסכומים שנפסקו להם אינם הולמים את חומרת הנזקים. או אז רשאים מי שביתם נפגע לפנות אל ועדות הערר ולנסות להוכיח כי הם זכאים לפיצויים מוגדלים.
קראו עוד בזירת הנדל''ן
אלא שמה שאמור על פניו להיות הליך קצר, יעיל וענייני - מתגלה בפועל כסיוט בלתי-נגמר. בהתחשב במספר הוועדות המועט, בכך שהן אינן מתכנסות על בסיס יומי ושמי שיושב בהן אינו עושה זאת כתפקיד ייעודי במשרה מלאה – אין זה מפתיע כי כמות התיקים הנערמת על שולחנן היא עצומה, וההספק, על אף הרצון הטוב – נמוך.
המצב בוועדות הערר חמור עד כדי כך שהן דנות כיום בתיקים מתקופת מבצע עופרת יצוקה, לפני כעשור – זאת בזמן שנפגעי הרכוש טרם קיבלו כל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו להם ושרויים באי ודאות. לזכותו של מס רכוש חובה לציין כי הוא ער לנושא ובהחלט פועל לכך שכמות פחותה של תיקים תופנה אל ועדות הערר, אלא שהמאמץ עדיין רחוק מלצמצם משמעותית את כמות הפניות.
אם כן, מדוע לא פועלת המדינה להגדלת מספר הוועדות ולייעול הפרוצדורה? ובכן, התשובה לכך פשוטה ולא ממש מפתיעה. למדינה אין שום אינטרס לבצע מהלך כזה – להיפך. בהתחשב בכך שאותן הוועדות עלולות לגרום למדינה להגדיל את הוצאותיה (בהחלטות על הגדלת הפיצויים), הרי ששמירה על מספרן המצומצם (לצד הליך ארוך וממושך), פירושה פוטנציאל נמוך יותר של פניות ותיקים.
מבחינת האזרחים נפגעי הטילים השורה התחתונה היא ברורה: לא כדאי להגיע אל ועדות הערר. התנהלות נבונה כבר בתחילת הדרך תאפשר למצות את התהליך מול מס רכוש, תייתר את הפנייה לוועדות ותמנע קיפאון ארוך הכרוך בעוגמת נפש מיותרת.
נבחרת חלומות - תשובה לסיוט
האינטראקציה מול מס רכוש היא לא עניין פשוט, ומחייבת התנהלות שקולה ואחראית. בהתחשב בכך שהאזרח הממוצע לא שולט בנבכי ההליך המורכב, מומלץ לו להרכיב מעין נבחרת מומחים שתלווה אותו לאורך הדרך ותפעל לסייע לו בקבלת הפיצוי הראוי. על צוות כזה לכלול מספר אנשי מקצוע ובהם שמאי בעל ותק וניסיון בתחום, שיתעד את הפגיעות ויאמוד את גובה הנזק שנגרם לבית ולרכוש. שמאי שכזה ינתח גם את חוות הדעת שיספק השמאי מטעם מס רכוש, ובמקרה של מחלוקת גם ינמק ויסביר מדוע שהנזק שנגרם גדול יותר מאשר בהערכה שסיפק השמאי המקביל.
בעל מקצוע נוסף שכדאי לשריין הוא מהנדס שיספק חוות דעת מנומקת הנוגעת לעלויות התיקונים, השיפוצים ושיקום הבית. את התהליך ראוי שיוביל עו"ד שמתמחה בטיפול בנזקי רכוש בעקבות ירי טילים, שיודע מהן זכויותיו של הנפגע, אל מי לפנות ואילו גופים לערב, שולט בלוחות הזמנים לפעולה, מכיר את המסמכים והטפסים הנדרשים ויודע מה מחייבת ההתנהלות הביורוקרטית.
נכון, גיבושה של נבחרת כרוכה גם בהוצאה כספית, אבל כאן חובה להתבונן על התמונה הרחבה. לטווח הארוך, צוות מיומן ואיכותי הוא זה שיעשה את ההבדל בין פיצוי הולם המאפשר פתיחת פרק חדש בחיים, לבין פיצויים זעומים שבקושי יאפשרו להתגבר על הפגיעה ולהמשיך הלאה.
הכותב הוא מייסד משרד עוה"ד אמיר שושני המתמחה בין היתר בטיפול בנזקי רכוש, וכיהן בעבר כיו"ר ועדת ערר במחוזות ירושלים, תל אביב והמרכז
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>