"הבאנו את ממתקי נצרת לכאן. באירוע כזה מחלקים ממתקים"

תלונה מהציבור נגד מינויו של ראיד עומרי לשופט תעבורה; ממתקים שחילק עו"ד חאלד חוסני זועבי; חבר הוועדה לבחירת שופטים, כדי לחגוג את מינוי מקורבו; וטענות מטרידות שעומרי מונה על חודו של קול אחד: קולו של זועבי - ממצאים מטרידים נוספים בפרשת מינויו של עומרי בעקבות חשיפת "כלכליסט" בשבוע שעבר, שלפיה מי שמונה לשופט תעבורה הוא בעצמו עבריין תנועה סדרתי, שבאמתחתו לא פחות מ־37 הרשעות תעבורה. עוד נחשף כי עומרי נכשל בקורס מיון מועמדים לשיפוט, מה שהצביע לכאורה על חוסר התאמתו, וכי מי שהריץ אותו לשיפוט היה מקורבו עו"ד זועבי.

בתגובה לפרסום הכחישו זועבי ועומרי כי התקיימו ביניהם יחסי קרבה, וזועבי אף אמר כי עומרי לא היה מעורב בפעילות המחוז ואינו מקורב אליו. אולם ההכחשות הללו אינן מתיישבות עם פרוטוקול ישיבת המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין שהתקיימה באפריל 2017, מספר שבועות לאחר שעומרי נבחר לשופט תעבורה. עומרי, שהיה עד אז חבר במועצה הארצית, הגיע להיפרד מחברי המועצה, ודברי הפרידה שנאמרו חושפים את עומק הקשרים בין השניים.

עו"ד זועבי, יו"ר מחוז הצפון בלשכה, אמר: "כאשר הקמנו את מחוז הצפון ב־2003 היה ראיד בין הראשונים שהתגייסו למשימה הזאת, נתן כתף לכל מה שנעשה במחוז, כל מה שביקשנו ממנו לתרום מהזמן שלו גם כן במוסדות הארציים, גם כן במחוז, הוא עשה את זה ועשה את זה באופן איכותי... באמת אנחנו מפסידים אחד שנתן גיבוי לעבודת הלשכה במחוז שלנו וגם כן ברמה הארצית, אבל אנחנו מרוויחים שופט טוב... מחר יום ההשבעה, מחר הוא יישבע ואנחנו מאחלים לו הצלחה". את דבריו הוא סיים באמירה: "חבר'ה, הבאנו את ממתקי נצרת לכאן. זה מנהג, באירוע כזה מחלקים ממתקים".

מימין: שופט התעבורה ראיד עומרי, יו"ר מחוז צפון עו"ד חאלד חוסני זועבי והשופט אדהם ספדי, בסיום טקס ההשבעה. כבר אי אפשר להתכחש לקשרים הקרובים | צילום: למחוז הצפון בלשכת עוה"ד

"עומרי מצדו לזועבי: "אני אנצל את המעמד הזה... להודות במיוחד במיוחד באמת לחאלד אבו חוסני, באמת על תקופה של יותר מ־15 שנים שבהן היינו ביחד, למדתי ממנו הרבה, הוא גם עזר לי בהרבה דברים כדי להיכנס לעבודה ולתרומה שלי ללשכה... וגם על העשייה שלנו, גם במישור הארצי ובמיוחד במחוז הצפון, שכלל גם הישגים רבים ביותר שחלק רב מכם היה עד לאותם הישגים, שהרוב זה בזכותו של אבו חוסני. הוא יש לו הרבה זכויות ללשכה, אני מנצל את ההזדמנות כדי להודות לו".

על חודו של קול

מלבד היחסים הקרובים בין עומרי לזועבי, הגיעו ל"כלכליסט" טענות מפי מספר גורמים, שלפיהן השופט עומרי נבחר על חודו של קול, כלומר לו קיבל קול אחד פחות בוועדה לבחירת שופטים – הוא לא היה מתמנה לשיפוט. אם הטענות הללו נכונות, משתקפת תמונת מצב בעייתית מאוד, שכן זועבי, שאמור היה למסור גילוי נאות על קרבתו לעומרי ולפסול את עצמו מההצבעה בעניינו, הוא למעשה הקול שהכריע את הכף לטובתו של עומרי.

פרוטוקול הוועדה לבחירת שופטים שמופץ לעיון הציבור דל מאוד בפרטים, ולא נמצא בו כל מידע מלבד השורה התחתונה שהוועדה בחרה בעומרי לתפקיד שופט תעבורה. מי שאחראית על הפרוטוקול ומחזיקה את הנוסח המלא שלו, שכולל את הפרטים שמושמטים מהגרסה הפומבית, היא הנהלת בתי המשפט. אלא שמנהל בתי המשפט סירב, באמצעות דוברת בתי המשפט, למסור כל מידע ואפילו התייחסות לטענות שהבחירה בשופט עומרי נעשתה על חודו של קול. הדוברת טענה כי הוועדה פועלת לפי החוק תחת חיסיון ואין למסור כל פרט.

הוועדה לבחירת שופטים נהנית מזכות לחיסיון, מה שאמור לאפשר לחבריה הצבעה חופשית ונטולת לחצים, אך במקרים מסוימים מאפשרת גם להסתתר תחת החיסיון ולמנוע פרסום מידע רלוונטי לציבור. גם פנייה לשרת המשפטים איילת שקד לא צלחה. בשיחה עם עו"ד זועבי הוא לא הכחיש את הטענה, וטען כי במקרים רבים נבחרים שופטים על חודו של קול.

נטל כספים לעצמו

אל כל אלה מצטרפת כעת תלונה נגד מינויו של עומרי, שחושפת עבר בעייתי בתחום האתיקה המקצועית של השופט. ל"כלכליסט" נודע כי בטרם נבחר עומרי לשופט תעבורה, פנה לוועדה מתלונן אנונימי במכתב, ובו צוין כי עומרי נתבע על ידי חברה שהוא ייצג בזמנו. "כלכליסט" איתר את ההליכים הללו, ואכן עולה מהם תמונה מטרידה. ב־2007 חברת ח. פאהום ושות' מחיפה הגישה נגד עומרי תביעה בטענה כי ייצג אותה בהליך משפטי, זכה, גבה כספים מהצד השני ולא העביר לה אותם אלא נטל אותם לעצמו. הוועדה לבחירת שופטים התעלמה מהתלונה.

על פי התביעה, עומרי ייצג את החברה בתביעה נגד המועצה המקומית טורעאן, שחויבה בסוף 2003 לשלם לחברה 838 אלף שקל. המועצה לא שילמה את החוב, ובחלוף שנה וחצי מפסק הדין התקיימה פגישה באפריל 2005 בין מנהלי החברה לבין נושאי תפקידים במועצה בראשות ראש המועצה, במטרה להגיע להסדר של פירעון החוב.

בפגישה טענה החברה כי נודע לה לתדהמתה שהמועצה שילמה כבר שני תשלומים בהיקף כולל של 150 אלף שקל. כשפנתה לעו"ד עומרי בדרישה לקבל את הכסף הוא השיב: "הסכומים שנתקבלו נזקפו לחשבון שכר הטרחה בהתאם לחוק". החברה הפנתה לכלל 40 לכללי האתיקה, שלפיהם עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר אליו כל סכום שקיבל עבורו, תוך זמן סביר. החברה גם הוסיפה כי העליון פסק שעורך דין אינו רשאי לקזז מסכומים אלה שכר טרחה או הוצאות משפט, אלא אם קיבל הסכמה מפורשת מהלקוח.

עומרי הגיש בסוף 2007 תשובה לתביעה. הוא לא הכחיש את העובדות, אך ביקש לסלק את התביעה על הסף בטענה כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית. עומרי אף הגיש לבית המשפט את ההתכתבויות שהיו בין הצדדים לפני הגשת התביעה, שבמסגרתן הוא הסכים "לפנים משורת הדין" להעביר 55 אלף שקל לפאהום. עומרי בתגובה תבע את החברה בטענה ששכר טרחתו לא שולם לו. בסופו של דבר שתי התביעות נמחקו בהסכמה.

במקרה אחר אותה חברת פאהום תבעה את עומרי בטענה כי שכר ממנה משרדים, אך לא שילם לה דמי שכירות במשך שנה וחצי. בסוף ההליך עומרי חויב לשלם לחברה כ־150 אלף שקל.

מעו"ד זועבי לא התקבלה תגובה.

מדוברות בתי המשפט נמסר: "השופט מעולם לא הכחיש את ההיכרות בינו ובין עו"ד זועבי ואף דייק את הפרטים".