אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: השוואת רמת המתמטיקה לעולם תגדיל את התוצר ב-40 מיליארד שקל צילום: גדי קבלו

בנק ישראל: השוואת רמת המתמטיקה לעולם תגדיל את התוצר ב-40 מיליארד שקל

על פי הדו"ח, הפער בין השכר בישראל למדינות ה-OECD עומד על כ-13% - זאת בעקבות הפריון הנמוך של העובדים. עוד עולה, כי אם רמת המיומנות המתמטית בישראל תשתווה לזו הממוצעת השכר לשעה יעלה בכ-2.8%

31.03.2019, 11:00 | עמרי מילמן

הפער בין השכר בישראל למדינות ה-OECD עומד על כ-13% בעקבות הפריון הנמוך. כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2018 המתפרסם היום. הפריון הנמוך של העובדים בישראל הוא ההסבר העיקרי לרמת השכר הנמוכה יחסית בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

קראו עוד בכלכליסט

עוד מדוח בנק ישראל:

 

 

בעוד שהתוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) הממוצע ב-OECD עמד ב-2017 על 56 דולר, בישראל עמד על 42.7 דולר בלבד, נמוך ב-31% כאשר הפערים בין ישראל למדינות המפותחות אינם מצטמצמים עם השנים. באירלנד ולוקסמבורג למשל שעת עבודה עומדת על כמעט 100 דולר, בארה"ב, גרמניה ושוויץ על כ- 75 דולר לשעה. שיפור תפוקת העובדים תביא איתה גם שיפור ברמת החיים. באופן טבעי בקבוצות הגיל הצעירות, פערי השכר בין ישראל ליתר מדינות ה-OECD גבוהים יחסית לאור השירות הצבאי בו משולם שכר נמוך יחסית ודחיית רכישת ההשכלה. כאשר מסתכלים על גילאי העבודה העיקריים (25-64) הפער בשכר עומד על 13.3%.

תלמידים בכיתה, צילום: גדי קבלו תלמידים בכיתה | צילום: גדי קבלו תלמידים בכיתה, צילום: גדי קבלו

בנק ישראל בחן כיצד ה"הון האנושי", כמות ההשכלה לעומת איכותה משפיע על הפיריון של העובדים בישראל. בעוד שממוצע שנות הלימוד בישראל עומד על 13 שנה, הממוצע ב-OECD, לפי האו"ם עומד על 12 שנים. מעבר לכך, מבחינת בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל, היא מדורגת במקום ה-3, עם 50.9% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה ב-2017, בעוד שהממוצע ב-OECD עומד על 36.5%. אולם הישגי התלמידים נמוכים במבחנים הבינלאומיים וכך גם המיומנויות בשוק העבודה בהשוואה בינלאומית. ציון של 14.7 בסקר מיומנויות PIAAC לישראל לעומת ציון ממוצע של 47.1 במבחן המתמטי וציון של 23.7 בתחום האוריינות לעומת ממוצע של 54.7. בבנק ישראל לאור מחקרים שונים בוחנים את הפריון לשעה דרך בחינת השכר השעתי.

על פי ניתוח שנעשה כעת בדו"ח בנק ישראל, אם רמת המיומנות המתמטית בישראל תשתווה לזו הממוצעת השכר לשעה יעלה בכ-2.8%. שיפור רמת האוריינות לרמה הממוצעת יעלה את השכר השעתי ב-2.6% ושיפור שניהם יחד יביא לשיפור של 3% בשכר. תרומה כזו לשכר ולפריון תגדיל את התוצר השנתי ב 35-39 מיליארד שקל (ואת התוצר לנפש ב 4000-4500 שקל בשנה). למעשה, אם שנות הלימוד בישראל היו תורמות למיומנויות המתמטיות כפי שהן תורמות בממוצע במדינות אחרות, מספר שנות הלימוד בארץ היה מגדיל את השכר השעתי ב-3.4%.

בנימין נתניהו והניגד פרופ בנימין נתניהו והניגד פרופ' אמיר ירון. דוח בנק ישראל לשנת 2018 | צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ בנימין נתניהו והניגד פרופ

כאשר בנק ישראל בוחן את האוכלוסיות השונות בישראל בדגש על חרדים וערבים שמהווים 20% מהעובדים (אך 27% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים) הוא מוצא כי השוואת רמת המיומנות של העובדים הערבים לזו הממוצעת של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית התוצר השנתי גדל ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה. זאת כאשר מתבססים על נתח העובדים הערבים בשוק העבודה היום-12% למרות שמהווים 18% מהאוכלוסייה בגיל העבודה. גידול במיומנות עשוי להשפיע גם על שיעור התעסוקה להגדיל עוד יותר את התוצר.

כאשר משווים את רמת המיומנות של עובדים חרדים לזו של יהודים לא חרדים, התרומה לתוצר הכולל נמוכה יותר, זאת מאחר ושיעור העובדים החרדים היום נמוך יחסית, אם שיעור העובדים החרדים ייגדל, במיוחד לאור הגידול המשמעותי שלהם באוכלוסיה, לדבר תהיה השפעה חיובית על התוצר. השוואת המיומנויות של חרדים וערבים לזו של שאר האוכלוסייה תגדיל את השכר ב-0.9%, מאחר והשוואת המיומנויות של ישראל לשאר המדינות תביא להגדלת השכר ב-2.8%, כך שאלו יחד יביאו לצמצום כמעט שליש מהפער.

בין הסיבות המקרו כלכליות לפריון הנמוך ניתן למנות את מלאי ההון העסקי שעומד על פחות מ-60% מהממוצע ב-OECD נכון ל-2014, מלאי ההון הציבורי האזרחי שעמד ב-2015 גם כן על כ-60% מהממוצע ב-OECD, העבודה שענפים לא תחרותיים כמו שירותי האירוח והאוכל, וענף הבנייה והמסחר תופסים נתח גדול בתעסוקה, הסביבה העסקים שמפגרת אחרי ה-OECD והמצב הגיאפוליטי שמשפיע על הסיכון ששוקי ההון מייחסים לישראל ולהשקעות בה וההשלכות שלו על הוצאות הביטחון כמובן.

צמיחה

בנק ישראל מתריע כי צמיחת התוצר לנפש בישראל הייתה בשנים האחרונות איטית יותר מאשר במדינות ה-OCED (עמדה על 1.3% ב-2018 לעומת 1.7% בממוצע ב-OECD, ועל 1.5% ב-2017 לעומת 1.9% ב-OECD). הפער, לפי הבנק, מתרחב בגלל הגורם הדמוגרפי אורך הטווח, היחס בין האוכלוסייה הנתמכת (צעירים מתחת לגיל 25 ומבוגרים מעל 65) לבין האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים, עקב פריון הילודה הגבוה ביחס למדינות ה-OECD. במקביל הפריון ממשיך לצמוח במתינות ונותר נמוך בכ-10% מהממוצע ב-OECD.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות