בדיקה משולשת: ציר מיליקובסקי-נתניהו מתחיל לצוף

הגילויים האחרונים על השקעות הבן דוד נתן מיליקובסקי בישראל, שנוספו להשקעות של הבן דוד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחברה המשפחתית של מיליקובסקי בארה"ב, עלולים לסבך את שני בני הדודים בסבך ניגודי עניינים שעלול להיגמר רע, לשניהם.

ניגודי העניינים של נתניהו מפוזרים כעת בין כמה גורמים משפטיים: ניגוד העניינים הפלילי אמור להיבחן בידי פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי ובהמשך בידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. ניגוד עניינים מינהלי, שאמור להיבדק בידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר שאמונה על הסדרי ניגוד עניינים של ראש הממשלה. "עניין ניגוד העניינים של רה"מ בקשר לבן דודו נתן מיליקובסקי נמצא בבחינה", נמסר ממשרד המשפטים.

מסלולי הבדיקה של נתניהו

והגורם השלישי: בחינת ניגוד העניינים בידי ועדת ההיתרים החדשה במשרד מבקר המדינה שאמורה לבחון את בקשת סניגוריו של נתניהו – שעדיין לא הוגשה ואולי לא תוגש – לקבלת מימון הגנתו מהבן דוד מיליקובסקי.

מדובר בשלושה מוקדי בחינה שונים שמתכתבים זה עם זה. כך למשל, נערך הסדר ניגוד עניינים מינהלי עם שאול אלוביץ' כשהתגלתה החברות עם נתניהו. בהמשך התגלגל המינהלי לפלילי, ובכתב החשדות בתיק 4000 נוספה לעבירת השוחד גם עבירת הפרת אמונים על אי הגילוי מלכתחילה. וכך יכול שיקרה עכשיו, ככל שמתבהרים עסקיו ואחזקותיו של מיליקובסקי שמשיקים לאחריות המיניסטריאלית של נתניהו כשר הבריאות. זה יכול להישאר במסגרת ההסדרה המינהלית, אולם בהינתן הכספים שמרעיף מיליקובסקי על נתניהו זה יכול להתגלגל גם להפרת אמונים פלילית.

רחוק מגאונות כלכלית

כדאי לפרט את שלל הזיקות של מיליקובסקי לנתניהו ולמדינת ישראל, ומדובר בשתי ישויות שלעתים מתלכדות בעניינו של הבן דוד ולעתים לא. ואלה הן: 1. סוג של שותף עסקי כמחזיקים בצוותא לשעבר מניות בחברה המשפחתית-פרטית סידריפט; 2. כמחזיק בחברת גרפטק, ספקית של טיסנקרופ שממנה רוכשים נתניהו וישראל - ושוב, הפיצול בין שתי הישויות אינו מקרי - צוללות; 3. והוא גם בן דוד שמממן, תורם ומתחזק - בכסף, בסיגרים, במימון הגנה משפטית, בכספים לבת נעה. והכל כמתחייב מהמסורת המשפחתית – אביו מתיתיהו תמך בבנציון אחיו, אביו של ביבי. ובנו של מתיתיהו תומך בבנו של בנציון; 4. והוא גם משקיע בישראל, ביחד עם אנשי העסקים רומן אברמוביץ', סטף ורטהיימר ומשה חוגג, ביצרנית הסוללות סטורדוט ומחזיק מניות בחברות המכשור הרפואי ארט מדיקל ופרמיה ספיין. סיפור סידריפט-גרפטק-טיסנקרופ מציף שלל סימני שאלה סביב שלל הזיקות הללו בין נתניהו למיליקובסקי - משפחה, עסקים, שלטון.

נתניהו מתפאר ביכולות הכלכליות שלו. הוא, להבדיל מיאיר לפיד למי שתהה, מבין בכלכלה, ולכן יודע לדבריו לזהות הזדמנות עסקית ולהשקיע בחברה שהבן הדוד שלו, גם הוא "גאון", זיהה והפך לבעליה. אבל ככל שמתגלים הפרטים מתברר שעסקת המניות רחוקה מלשקף גאונות כלכלית. סידריפט היא חברה פרטית, חברת לואוטק מיוזעת, תעשייה כבדה, לא הייטק מקורי וממזרי שמסוגל להניב רווחים במכפלות. סידריפט היא חברה פרטית-משפחתית שנתניהו רכש ממניותיה ובתוך שלוש שנים מכר אותן בכ־4.3 מיליון דולר – פי 7 מהמחיר שרכש אותן. זאת לאחר שהתמזגה אל תוך גראפטק הציבורית. אחלה אקזיט, רק שלא ברור אם הרווח היה בקניה או במכירה. האם קיבל הנחת מתנה על חשבון המשפחה, בעלי המניות האחרים, כשרכש את המניות. בכל מקרה, אין כאן גאונות כלכלית, אלא הלבנת מתנות משפחתית במקרה הטוב ומבוא לשחיתות במקרה הגרוע.

מבחינת מיליקובסקי כאזרח ארה"ב המשמעות עלולה להתברר כחמורה ביותר. נמצא שהוא מממן ראש מדינה זרה שהוא במקרה גם קרוב משפחה. מה שנקרא אישיות דו מהותית. אפשר לנופף בקשר המשפחתי, ואפשר לבדוק גם טענות לשוחד. מיליקובסקי מממן את נתניהו ובתמורה נפתחות בפיו דלתות חשובות בממשל האמריקאי שנתניהו הוא אחד מיקיריו ומקורביו.

מיליקובסקי המשיך להחזיק במניות גרפטק שנים לאחר שנתניהו מכר את מניותיו בסידריפט. גרפטק עושה עסקים עם טיסנקרופ. כשהבן דוד ביבי (ומדינת ישראל) הוא לקוח שלה. זה לכשעצמו ניגוד עניינים. כל פעולה של נתניהו הקשורה בטיסנקרופ בזמן שהוא מצוי בניגוד עניינים מול הבן דוד נתן מעלה חשד לעבירת הפרת אמונים. מבחינת הדין, מספיק להוכיח שנתניהו היה מודע לניגוד העניינים שבו היה מצוי.

הזיקות של מיליקובסקי לנתניהו ולמדינת ישראל | צילום: בלומברג

לא לפני הבחירות

ועכשיו השאלה היא האם ניגוד העניינים הוא פלילי או לא. בתיקי 1000 ו־2000 סברה הפרקליטות שמדובר בשוחד ואילו היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט חלק עליה וקבע בכתב החשדות שמדובר בהפרת אמונים. גם כאן תיתכן מחלוקת דומה. המחמירים יסברו שנתניהו חצה את הקו הפלילי של הפרת האמונים, המקלים ישללו טענה זו. אחת השאלות כאן היא מה קרה לאחר בקשתו של נתניהו לפטור את אחזקותיו בסידריפט מנאמנות עיוורת כשנכנס לתפקיד כראש ממשלה במרץ 2009.

בתגובה שהעביר ל"כלכליסט" טען נתניהו כי "בתאריך 18.8.2009 הוועדה נענתה לפנייתו של ראש הממשלה ואישרה את הדברים הבאים: ראש הממשלה יכול להחזיק במניות למרות כניסתו לתפקיד; הסיבה לכך היא שהוא לא שותף עסקי בחברה אלא משקיע פאסיבי: יש לו אחוז מזערי בחברה ושאין לו חלק בניהולה". אלא שבהמשך התברר שהאחזקה לא היתה באמת שולית ונאמנות עיוורת מדי אולי לא היתה מסוגלת לראות את רווחי המכירה הצפויים.

היועץ המשפטי לממשלה, חוזרים וטוחנים נתניהו וסביבתו, כבר בדק וטיהר את ראש הממשלה ממעורבות פלילית בפרשת הצוללות. אלא שכעת התגלו פרטים חדשים. בפרק ההוא חולץ נתניהו בידי בן דודו עו"ד דוד שמרון שטען כי נתניהו לא ידע על השירותים שהוא מעניק למיקי גנור המתווך מול טיסנקרופ. ועכשיו עשוי נתניהו לחזור לתמונת הבדיקה המשטרתית דרך הבן דוד השני מיליקובסקי. נתניהו מעשיר בידו האחת את הבן דוד שמרון, ובידו השנייה את הבן דוד מיליקובסקי. ועתה נדרשת בדיקה/חקירה כדי לשלול שוב את ידיעתו על קשרי הבני דודים.

אלא שבדיקה זו לא תבשיל לחקירה (אם בכלל תבשיל) לפני הבחירות. אנו סמוכים מדי מכדי שהיועץ יטיל כעת פצצת חקירה. וזו שוב הזדמנות להודות ליועץ המשפטי מני מזוז שהגה את רעיון ה"בדיקה" הסולידי שאינו מזהם את הנבדקים כפי שעושה זאת "חקירה".

כפי שראינו, נתניהו ומיליקובסקי מחוברים בשלל קשרים שרובם הגדול לא מדווח. הם מתגלים בוועדת ההיתרים כשנתניהו בא לבקש תרומות להגנתו, הם מתגלים בעבודה עיתונאית טובה שמקורה בסוג התקשורת שנתניהו משתדל להשמיד. הסדר ניגוד עניינים של נבחרי ועובדי ציבור אמור להיות מגובש בתחילת הקדנציה. במיוחד ראש ממשלה שמוטת ההשפעה שלו היא הרחבה מכולם. כשמדובר בנתניהו ההסדר הזה לא יושלם גם אחרי סיום הקדנציה. הרעיון בהסדר הזה הוא להבטיח שקיפות, ניקיון וטוהר מידות בקבלת ההחלטות השלטוניות. לכן ההסדרים האלה מתגבשים באשכול טוהר מידות במשרד המשפטים בראשותו של עו"ד דני חורין, סגנה של דינה זילבר. חורין ניסח את הרפורמה החדשה בענייני ניגוד עניינים שצמצמה אפילו את ההחמרה מול קרובי משפחה, במיוחד מול משפחות מרובות דודים ובני דודים כנתניהו.

לנתניהו שבעה דודים ודודה אחת רק מהצד של אבא. אבל הקשר עם בני הדודים דוד שמרון ונתן מיליקובסקי איננו חלק מקשרים לגיטמיים בני בני משפחה. אגב, מעניין לבדוק האם אחיו של ביבי עדו מוצף גם הוא בכספים ומתנות או בקומבינות עסקיות שחשודות בהלבנתן.

החלטת היועמ"ש, כשהעביר את בקשת נתניהו למימון הגנתו לוועדת ההיתרים, נגזרה מהקביעה שחוק המתנות לא חל על ההזרמה ממיליקובסקי מכיוון שלא מדובר בהכרח במתנה שקשורה במילוי תפקידו כרה"מ. האם היה מקבל החלטה דומה גם היום? ממש לא בטוח.

מנדלבליט לא ידע אז מה שהוא יודע היום והוא לא ידע אז מה שידע סניגורו המנוח של נתניהו, ד"ר יעקב וינרוט. וינרוט, שהכיר את התנועות הכספיות בין בני הדודים, סירב להופיע בפני הוועדה בטענה שאינה מוסמכת לדון בעניין. הוא ידע היטב שהבעיה היא לא סמכות הוועדה.

למרות שבג"ץ החזיר את הדיון במימון ההגנה לוועדה החדשה בראשות השופט בדימוס שלום ברנר, הבקשה החדשה טרם הוגשה ולא בטוח שתוגש לנוכח ניגודי האינטרסים שנערמים בין בני הדודים, לנוכח אפשרות ששני בני הדודים, דוד שמרון ומיליקובסקי, אולי שימשו תחת הטייטל משפחה כ"נאמנים" של כל המיליארדרים שתיחזקו את נתניהו. השערה זו שבימים כתיקונן נראית פרועה למדי ומקבלת היגיון מסויים תחת שלל זיקות שנחשפו וממשיכות להיחשף.