מייסדי מלאנוקס שעזבו לפני האקזיט: קצת נצבט הלב

שי כהן, אוולין לנדמן ורוני אשורי היו שם כשמלאנוקס הוקמה ב־1999, אך נעדרו מהתמונה כשהחברה נמכרה לאחרונה לענקית השבבים האמריקאית אנבידיה ב־6.9 מיליארד דולר. בראיון ראשון עם "כלכליסט" הם מתארים את הצביטה הקטנה שחשו בלב לדבריהם עם היוודע דבר המכירה.

כהן, לנדמן ואשורי ממש לא קפאו על השמרים: כיום הם הרוח החיה מאחורי פרוטאנטקס (proteanTecs), חברת הסטארט־אפ שהקימו במאי 2017 עם היזמים יהל דוד, יובל בונן ואייל פיינה, ומבקשת לפתור את אחת מבעיות המפתח של עולם האלקטרוניקה — תקלות מרובות בשבבים.

מייסדי פרוטאנטקס. מימין: יהל דוד, רענן גבירצמן, אוולין לנדמן, רוני אשורי, אייל פיינה, שי כהן ויובל בונן. לקצר תהליכים בעולם השבבים | צילום: אלעד גרשגורן

עד חשיפתה אמש בכנס של אינטל בארה"ב גייסה פרוטאנטקס 50 מיליון דולר בשני סבבים. לוויולה ונצ'רס ואביגדור וילנץ נוספו משקיעי הסבב השני בהיקף 35 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל, קרן Walden של לי בוטן, מיצובישי בנק, אורן זאב, ITI מדרום אפריקה ורד ליין קפיטל.

אשורי היה הראשון לפרוש ממלאנוקס ביולי 2015 מתפקיד סגן נשיא להנדסה. אחריו בנובמבר אותה שנה עזבה לנדמן, ששימשה כמהנדסת ראשית. אחרון היה כהן, הבכיר מביניהם, שעזב בפברואר 2016. ביוני אותה שנה פרש כהן שלא מרצונו גם מדירקטוריון מלאנוקס, כאחד מקורבנות מהלך ההשתלטות של קרן סטראבורד האמריקאית. לפני פרישתו שימש כהן כסמנכ"ל החברה (COO) והיה למעשה מספר שתיים למנכ"ל החברה איל וולדמן.

"היה לי את העונג לקחת את מלאנוקס מאפס לחברה גדולה במשך כמעט 17 שנה", מספר כהן על עזיבתו את מלאנוקס. "אלו 31 רבעונים כחברה פרטית ועוד 36 רבעונים כחברה ציבורית. חברה כזו היא כמו ילד רביעי. אחרי פרק זמן כזה שבו נתתי את הכל, קיבלתי לא מעט והחברה הצליחה מאד. יש צוות של צעירים יותר שמסוגלים לקחת אותה הלאה. הרגשתי שזה רגע טוב לקחת פסק זמן".

על כניסתה של סטארבורד למלאנוקס שבעקבותיה מצא את דרכו מחוץ לחברה כהן פחות מרחיב: עזבתי כחלק מההסכם עם סטארבורד, הכיסא שלי בבורד הוחלף באדם מהקרן", הוא מציין. "מבחינתי זה היה הדבר הנכון לעשות".

"הרגשתי שזה הרגע לעזוב כי מלאנוקס במצב טוב"

"פרשתי כי הגעתי למיצוי ורציתי לראות איזה דברים חדשים יש לעשות בחוץ. הרגשתי שנתתי 17 שנה למלאנוקס", מספר אשורי על הרקע לעזיבתו. "בתפקידי האחרון כסגן נשיא הנדסה הייתי אחראי על הפיזיות של השבב והייצור בכל שלבי המוצר. הרגשתי שזה הרגע לעזוב כי החברה היתה במצב טוב וסיימנו את הדור של המוצר שכבר היה בשוק. שימשתי גם כסמנכ"ל הנדסה של הפרונט אנד והתוכנה, גידלתי סטודנטים שהפכו לסגני נשיא. זו היתה שמחה גדולה".

צילום: בלומברג

מה חשבתם כששמעתם על האקזיט של מלאנוקס?

כהן: "כמייסד של החברה אני מאוד גאה. זה מאמץ של עשרות שנים, ועוד שנתיים וחצי שנתתי בבורד. אני חושב שהחברה הגיעה למקום מדהים. זה החזיר אותי 20 שנה לאחור, לא יכולתי לשכוח את הימים הראשונים שהחברה עברה ואת החלום הענק שמימשנו".

ובכל זאת, אף שכהן ויתר מייסדי מלאנוקס לא חושפים את הסכומים שגרפו בעקבות מכירת החברה לאנבידיה, הוא מודה: "בבטן יש צביטה קטנה של ריאל פוליטיק".

לטענת השלושה, הם הקימו את פרוטאנטקס זמן קצר לאחר שעזבו את מלאנוקס לאחר שהבינו שמנוחה אינה הדבר הנכון עבורם. "מרגע שעזבתי את מלאנוקס קיבלתי פניות רבות וגיליתי עד כמה ישראל התקדמה מבחינת חדשנות", מסביר כהן. "אלו דברים שקשה היה לראות כשהייתי שקוע במלאנוקס".

לדברי כהן, לנדמן היא שסיפרה לו על החברה החדשה: "פרשתי כי רציתי קצת לנוח ולראות מה יש בעולם, אבל כשאוולין קראה לי וסיפרה לי, נרתמתי לנושא".

לוודא שלא תהיה תקלה בשבב של הרכב האוטונומי

"בחרנו בשדרות רוטשילד של חיפה", אומר כהן על מיקום פרוטאנטקס בעיר התחתית. "העיר למטה יותר מושכת. יש שם הווי, יש סטודנטים, יש תחנת רכבת ואנשים צעירים אוהבים להיות שם".

פרוטאנטקס מכוונת לטפל בבעיות האלקטרוניקה שמכות לטענתה בעולם הטכנולוגיה והשבבים: "העולם מתמלא באלקטרוניקה, בבית, במשרד, ברכב, בענן, בכל מקום", מספר כהן. "חיינו מאוד תלויים באלקטרוניקה וזה לא ייתכן שהשירות שאנחנו מקבלים ממכשירים אלקטרונים או ממכשירים שהיא משולבת בהם תיפסק.

"מה שאנחנו עושים זה בשורה: האלקטרוניקה תודיע על מצב בריאותה ועל תקלות לפני שהן קורות. למשל, הטלפון יודיע על תקלה עתידית והיא לא תקרה, כי אפשר לעשות טיפול מונע", הוא מתאר. "אנחנו חיים בעולם שאלקטרוניקה משתלטת עליו והשירות שאנחנו בונים מאפשר לה לדבר, היא כבר לא אילמת".

החברה מציבה כיעד את תחום הרכב, בועיקר את זה האוטונומי. "במכונית חדשה כבר היום יש אלפי שבבים, ומספיק שבשבב אחד למיליון תהיה תקלה, המכונית שבה מותקן שבב תקול תחווה תקלה אחת לכמה שעות", מסביר כהן את השוק. "במכונית אוטונומית הסיכון הזה משמעותי יותר. האלקטרוניקה במכונית כזו מסובכת ואסור שיהיו בה תקלות".

איך אתם מונעים את התקלות?

לדנמן: "אנחנו עובדים על שיפור איכות המוצר מרגע הרעיון ועד המשלוח של המוצר הסופי, וכך מקטינים משמעותית את כמות הדפקטים. בהמשך נתריע גם על תקלות הרבה לפני שהן קורות. אנחנו מכניסים חיישנים כמעין סוכנים לתוך השבבים. הם יסתכלו על מה שקורה בשבב ויבדקו את האמינות והביצועים שלו. בעזרת לימוד מכונה הם יספקו תובנות שישרתו את מי שמעורב בכל שלבי שרשרת הערך.

"השותפים שלנו הם יצרני שבבים, יצרני מערכות וספקי הענן. אנחנו נותנים לכולם ערך כלכלי. כך, יצרני השבבים יכולים לבצע תכנון טוב יותר של השלב. שלב הבדיקות שלנו מספק מערכת שמסוגלת להגיע לנפחי ייצור גדולים הרבה יותר מהר. כיום נדרשים חודשים כדי להעביר שלב לייצור המוני. הטכנולוגיה שלנו תקצר את התהליך הזה משמעותית. ובמהלך השימוש בשבבים נוכל לקבל התראות על תקלות עתידיות".

לדברי לנדמן, מוצרי החברה כבר נכנסו לשימוש בקרב מספר לקוחות נבחרים. "לקוחות הכניסו את הטכנולוגיה שלנו לשבבים שלהם, ויש לנו תוצאות עם לקוח קיים שבו הוכחנו את היכולת שלנו גם לאפשר סינון טוב בהרבה מבחינת איכות כבר בשלב הייצור, וגם את היכולות להודיע על תקלות על שבבי סיליקון מתפקדים. הלקוחות שלנו הם מאזורים בתעשייה שבהם יש צורך בייצור שוטף, כמו מרכזי נתונים, IT ותקשורת, ויש גם התחלות בתחום הרכב האוטונומי".