כמה עולה מתודה? מונצ'י, "המנהל הספורטיבי הטוב בעולם", חזר הביתה

כאשר מונצ'י (שם מלא: רמון רודריגס ורדחו) היה שוער מחליף בסביליה, בתחילת שנות התשעים, הוא ענד שעון רולקס מזויף. מי שלעג לו על כך על בסיס קבוע היה כוכב הקבוצה בזמנו, דייגו מראדונה, ששיחק באנדלוסיה ב־1992/93. אבל מונצ'י, שלא היה כדורגלן עשיר במיוחד, המשיך לענוד את השעון המזויף. בתום העונה מראדונה עזב את אירופה לטובת ארגנטינה, וביומו האחרון בחדר ההלבשה של סביליה קרא למונצ'י אליו והעביר לו את שעונו, קרטייה בעלות שכר שנתי של השוער. מונצ'י — שאותו מראדונה מכנה "אדם 10 מ־10 ושחקן 20 מ־10" — עדיין עונד את השעון שהעניק לו הכוכב הארגנטינאי. מראדונה העניק למונצ'י את השעון מתוך הערכה לאישיות שלו. הוא אמנם שיחק 85 משחקים בלבד ביותר מעשר שנים במועדון, אבל תמיד הרשים את חבריו לקבוצה וצוות האימון במחויבות שלו, בכוח הרצון שלו, ברצון שלו לנסות ולהשתפר. את המשחק הראשון שלו בהרכב, ב־1991, הוא גמר עם אצבע שיצאה מהמקום. משחקו האחרון היה משחק העלייה של סביליה ללה ליגה בעונת 1998/99. שנה אחרי הוא מצא דרך לתרום הכי הרבה למועדון שבו הוא גדל. נראה גם ששדרוג הרולקס המזויף לקרטייה של מראדונה הוא סוג של הגדרה לקריירה השנייה של מונצ'י.

מונצ'י. עדיין עונד את השעון שמראדונה נתן לו | צילום: איי פי

מונצ'י (50) פרש מכדורגל אבל חזר למועדון שנה לאחר פרישתו. המועדון היה במשבר עמוק לאחר ירידה לליגת המשנה וחובות עצומים. בתוך זמן קצר קיבל את תפקיד המנהל הספורטיבי. מה שקרה בשנים שאחרי זה שהקבוצה נהפכה לאחת הטובות ביותר בספרד. קבוצה שמגדלת שחקנים ומוכרת אותם ביותר מהשקיעה בהם ומחתימה שחקנים מצוינים בזול ומוכרת אותם ביוקר. באירופה רק 7 קבוצות רשמו רווחים גדולים יותר מסביליה בשוק העברות השחקנים בין עונת 2001 ל-2017. רק 2 מהן ב־5 הליגות הגדולות (אודינזה האיטלקית וליל הצרפתית) אך אף אחת מהן לא זכתה בכל כך הרבה תארים כמו סביליה. "אף אחד לא מרים שלט שחוגג הישגים כלכליים של המועדון", מונצ'י אמר פעם. "מועדון כדורגל צריך לזכות בתארים". ואכן, סביליה של מונצ'י היתה הישגית. מעולם לא סיימה מתחת למקום העשירי בלה ליגה וזכתה ב־11 תארים, כולל חמש פעמים בליגת אירופה/ גביע אופ"א. צריך לזכור שלפני מינויו של מונצ'י הקבוצה לא זכתה באף תואר מאז 1948, ונעה בין הליגה הראשונה לליגת המשנה. ההישגים הגדולים ביותר שלה לוו גם ברווחים עצומים בשוק העברות השחקנים. מונצ'י הפך את הרולקס המזויף לשעון קרטייה.

רומא מקרטעת

בזכות ההישגים של סביליה ג'יימס פאלוטה, הבעלים האמריקאי של רומא, לא חסך במאמצים או בכסף כשגייס אותו לפרויקט שלו באיטליה. משהו באיטליה לא עבד למונצ'י כמו בספרד. רומא רשמה רווחים של כ־83 מיליון יורו בשתי עונותיו של מונצ'י כמנהל הספורטיבי, אבל הקבוצה, שהעפילה בעונה שעברה לחצי גמר ליגת האלופות, מקרטעת העונה וחלק מהרכישות של מונצ'י נחשבות לכישלונות עצומים (הקטור מורנו, אנטה קוריץ', מקסים גולאנוס, דוידה סנטון, ג'סטין קלייברט, ויליאם ביאנדה, ריק קארסדופ, חאבייר פאסטורה וגרגור דפרל). זה לא מנע מארסנל, שגם לה יש בעלים אמריקאי (משפחת קרונקי), לנסות לגייס את הספרדי, שבסופו של דבר החליט לחזור לסביליה, שם אומרים שהם מעוניינים לזכות באליפות בתוך חמש שנים, ובשביל לעשות זאת "צריך את המנהל הספורטיבי הטוב בעולם, ומונצ'י הוא המאמן הספורטיבי הטוב בעולם".

צילום: בלומברג

הדחייה של מונצ'י גורמת לארסנל לא מעט צרות. ארסנל, שכיום הצד המקצועי של הארגון מנוהל על ידי ראול סאנייהי, לשעבר האחראי על גיוס שחקנים של ברצלונה, מתחילה פרויקט מחדש לאחר עזיבתו של ארסן ונגר בסוף העונה שעברה, עזיבתו של המנכ"ל איוון גאזידיס בתחילת העונה הנוכחית ועזיבתו של הסקאוט הראשי ומי שרצה להיות המנהל הטכני, סוון מיסלנטאט, באמצע העונה. נראה שסטן קרונקי ובנו ג'וש העניקו מנדט מלא לסאנייהי לנהל את ארסנל, קבוצה שאיבדה את מקומה בליגת האלופות ובצמרת הכדורגל האנגלי, ואי הבאתו של מונצ'י היא כישלון קשה של המועדון. אבל מה מונצ'י היה מביא איתו? אוהדי ארסנל קיוו שהצלחה ספורטיבית. הבעלים של ארסנל קיווה שרווחים.

השיטה של מונצ'י

אז מה הסוד של מונצ'י? הוא טוען ש"אין סוד, זה עניין של לראות הרבה כדורגל, לנסוע להרבה מקומות, לדבר עם הרבה אנשים ולעבוד קשה מאוד". אבל למונצ'י כן יש מתודה ברורה שעבדה היטב בסביליה ופחות ברומא.

קודם כל, הוא דובר ארבע שפות, משהו שמסייע בשוק בינלאומי מגוון כמו שוק העברות השחקנים. מן הסתם הוא דובר ספרדית. הוא גם דובר צרפתית ואיטלקית ברמה בסיסית. הוא בילה חצי שנה באנגליה במשך עונת 2013/14 כדי לשפר את האנגלית שלו, שתסייע לו במשא ומתן עם קבוצות אנגליות. לפי גורמים בשוק ההעברות, "מונצ'י מבלה כל היום בשיחות עם סוכנים וסקאוטים מכל העולם". לפי הדיווחים, הוא צופה ביותר מעשרה משחקים במהלך סוף השבוע, ובסביליה היתה לו "רשת" של כמעט 700 סוכנים וסקאוטים שהיו מדווחים לו על שחקנים מרחבי העולם. בסביליה היו לו 20-16 סקאוטים במשרה מלאה שעיקר תפקידם היה לייצר רשימות של שחקנים.

"בחצי השנה הראשונה של העונה, 16 הסקאוטים רואים המון כדורגל, וכל אחד מגיש כל חודש את ה־11 שהוא הכי אהב בליגה שהוא מכיר", סיפר מונצ'י בראיון לסיד לואו מ"הגרדיאן". "בסוף התהליך הזה יש לנו 700 שמות, ואז כל אחד שוכח את הליגה שלו ומתחיל להתרכז בשחקנים הללו. צופים בהם שישה־שבעה משחקים ובודקים אם השחקנים יכולים להתאים לנו. עד מאי אנחנו צריכים שיהיו לנו 20 שחקנים שאנחנו מכירים היטב בכל עמדה על המגרש, ואז אפשר לצאת לקניות". לפי מונצ'י, "אם המאמן מעוניין במגן שמאלי שרץ 10 ק"מ במשחק, 800 מטר במהירות שיא ומשתמש בשתי רגליים, אז אנחנו בודקים לו את הנתונים ומביאים לו רשימה של 10 מתאימים". לפני סוף העונה מונצ'י כבר מתחיל במשא ומתן עם שחקנים שהוא מעוניין בהם, ומתעקש, בדרך כלל, לא להתחרות עם קבוצות גדולות יותר על שירותי שחקן בשביל לא לשלם יותר מדי על עליו.

"אם אומרים לי שצ'לסי מעוניינת, אז אני אומר יפה שלום, אנחנו לא יכולים להתחרות איתם", הסביר. "אנחנו הולכים למקומות שאנחנו יודעים שמועדונים עשירים לא יגיעו אליהם בגלל שהם לא חושבים שיש שם מישהו שמוכשר מספיק עבורם". המתודה הזו סייעה למונצ'י להחתים כמה מהשחקנים הטובים ביותר בעולם עוד כשהיו אלמונים מליגות קטנות (דני אלבס, איוון ראקיטיץ', פרדי קאנוטה ועוד). ההצלחה של סביליה, אגב, נשענה רבות גם על האקדמיה של המועדון. שחקנים עם פוטנציאל לעלות לקבוצה הבוגרת לא "נחסמים" על ידי שחקנים מיובאים. מונצ'י מכר שחקנים באקדמיה ביותר מ־100 מיליון יורו.

המתודה לא מסובכת מדי, כאמור, אבל מעטים הם המועדונים שפעלו בצורה כל כך חכמה כמו סביליה של מונצ'י. מי שמבין משהו על בניית קבוצות ספורט הוא דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס, שבוועידת סלואן לאנליטיקס ב־MIT השתתף בפאנל כדורגל ואמר שהוא לא מבין את טעויות הניהול השכיחות של קבוצות הכדורגל באירופה. "בכדורגל מפטרים מאמנים כל הזמן", אמר מורי. "אפילו לא צריך דאטה טוב כדי לדעת שהמועדונים המוצלחים ביותר יש להם מנהלים שעובדים זמן רב באווירה יציבה, מגייסים את השחקנים שמתאימים למערכת, יוצרים מערך גיוס הוליסטי לגבי מי הם מגייסים, למי הם משלמים ומתי הם צריכים לשנות משהו".

זה בדיוק מה שמונצ'י עשה בסביליה. בסביליה מקווים שאחרי שינויים גדולים ועונה דרמטית למדי מונצ'י יחזיר למועדון גישה הוליסטית ואווירה יציבה. ארסנל מקווה למצוא מישהו שיעניק לה משהו דומה.