הישראלים ישנים פחות מהממוצע בעולם - וזה פוגע להם בקריירה

הישראלים ישנים פחות וחווים יותר עייפות במהלך היום מאשר הממוצע בעולם, מה שפוגע ביעילות ובשביעות הרצון מהעבודה. מחקר של חברת Sleeprate, חברת סטארט-אפ המתמחה בהערכת דפוסי שינה, הפרעות שינה ותיקונם מצא כי הישראלים הולכים לישון בממוצע שעה מאוחר יותר מבשאר העולם (בשעה 00:30, כאשר בשאר העולם הולכים לישון ב-23:30 בממוצע); ישראלים ישנים רק כ-6:30 שעות, בהשוואה ל-6:58 שעות בשאר העולם והם גם, באופן לא מפתיע, עייפים יותר במהלך היום ומנסים להשלים שינה בצהריים.

לפי המחקר, שכלל כמאה אלף לילות מדווחים על ידי כשנים עשר אלף משתמשי האפליקציה בכל העולם ומאות מהם בישראל, אף על פי שאנחנו ישנים פחות, יעילות השינה שלנו בישראל גבוהה מזו של שאר העולם. בממוצע, ישראלים מנצלים כ-90% מהזמן שהם מבלים במיטה לשינה, בעוד שבשאר העולם האחוז הממוצע עומד על 89%. מרכיבים רבים משפיעים על השינה שלנו, מרעשים סביבתיים וטמפרטורת החדר, דרך קיום אורח חיים עמוס ופעלתני מדי, צפייה במסכים בסמוך לשינה ועד לסיבות נפשיות כמו מתח ולחץ, חרדה או דיכאון.

הישראלים ישנים פחות וזה פוגע בפרודוקטיביות בעבודה | צילום: shutterstock

"מחצית מאוכלוסיית העולם סובלת ממחסור בשינה, ועולם העבודה במדינות המודרניות מאופיין בלחץ מתמיד", אומרת, ד"ר אנדה בהרב, מומחית לרפואת שינה ומייסדת חברת Sleeprate. "שינה הכרחית לחיינו, בטח ובטח הכרחית לניהול קריירה. אנשים רבים בעולם העבודה הלחוץ של ימינו מתרגלים למצב של חסך שינה מתמיד, דוחקים את השינה למקום האחרון בסדר העדיפויות, בניסיון להתגבר על הצורך ללכת לישון. הם דוחים את הנטייה הטבעית להירדם, או פונים לחומרים מקדמי ערות, השכיח ביניהם הוא הקפאין, על מנת להמשיך בפעילויות היום ומתפקדים כך, אך המחיר הוא כבד: מצב הרוח לא יציב, הזיכרון וזמן התגובה יורדים, והתפקוד פחות טוב. יחד עם התפקוד קורית גם ירידה במערכת החיסונית, חוסר איזון בבקרה על רעב ושובע, ועוד. כל אלה גורמים לירידה בתפוקת העבודה, פגיעה ביחסים הבין אישיים ועלייה בתחלואה ובעלויות למערכת הבריאות. לכל אלה ניתן להוסיף גם תאונות דרכים ועבודה. מיליוני העובדים הממלאים את כבישי ישראל בכל יום חייבים להבין כי לחוסר שינה ישנה השפעה דומה להשפעת האלכוהול על הנהיגה שלהם".

ד"ר אנדה בהרב | צילום: אמיר לוי

חוסר בשינה קשור לחוסר שביעות רצון בעבודה. סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת Sleep Judge בארצות הברית, מצא כי יש קשר בין מחסור בשינה ובין חיפוש עבודה חדשה. על פי המחקר, שנערך בתחילת שנת 2019 וכלל אלף נחקרים מארה"ב, רק 21% מהעובדים שהיו מרוצים משנתם היו בתהליך של חיפוש עבודה, אבל אחוז כמעט כפול מהם, כ-39% חיפשו עבודה אחרת.

מחקר נוסף, שנערך על ידי קבוצת חוקרים אמריקאים ממכון RAND, מכון מחקר המייעץ לממשלות וגופים בינלאומיים במגוון תחומים לרבות שוק עבודה בריאות, חינוך ועוד, מצא כי המחסור בשינה בקרב עולם התעסוקה עולה לאמריקאים יותר מ411 מיליארד דולר ו-1.2 מיליון ימי עבודה בשנה. ביפן המחסור בשינה גורם להפסד של 604 ימי עבודה, ובגרמניה ובריטניה קיים מחסור של 209 ו-207 אלף ימי עבודה (בהתאמה) בשנה בתוצאה מהתופעה.

העייפות גורמת לכך שהישראלים מנסים לפצות בשנת צהריים. כ-24% מהישראלים דיווחו על שנת צהריים בהשוואה ל-19% בשאר העולם. כמו כן, הגבר הישראלי ישן כ-14 דקות פחות מהאישה הישראלית, בממוצע. יחד עם זאת, נשים ישראליות היו הרבה פחות מרוצות מאיכות השינה שלהם בהשוואה לגברים ישראליים. חוסר שביעות הרצון של הנשים הישראליות מהשינה שלהן, היה נמוך גם בהשוואה לנשים בשאר העולם. גברים ישראלים דיווחו על רמות גבוהות יותר של לחץ בהשוואה לנשים הישראליות.

ממצאים נוספים של החברה מראים כי הישראלים עייפים יותר מהממוצע בעולם. במהלך שנת 2018 המשתמשים הישראלים דיווחו שהם עייפים יותר במהלך היום מאשר משתמשים ממדינות אחרות בעולם.

"כאשר מסתכלים על נתוני מדד ה-OECD, ניתן לראות ששבוע עבודה ממוצע של שכיר במשרה מלאה בישראל עומד על כ-44.5 שעות, לעומת כ 38.6 שעות של עובד ממוצע בארצות הברית. לפי דעתי ניתן ללמוד המון מנתון כזה, שמראה שבישראל לא מקדישים זמן מספיק עבור מנוחה, ועומד בקנה אחד עם העייפות המדווחת במהלך היום של הישראלים.

הקשר בין חסך שינה ונדודי שינה לבין תפקוד לקוי, ירידת קשב וריכוז, שכחה והעדר יצירתיות מעסיק חוקרים רבים בעולם כולו, ואנחנו יודעים היום ששינה קשורה באופן ישיר לתפוקה בעבודה. העובדה שישראל ממוקמת במקום ה-14 מתוך 20 מדינות שנבדקו במדד הפרודוקטיביות מצערת, אך אינה מפתיעה. הישראלים חיים בקצב מהיר, מדווחים על רמות לחץ גבוהות ולא מקצים מספיק זמן לשינה, מה שיכול להסביר את המקום הנמוך שלנו בדירוג העולמי.

תופעת המחסור בשינה פוגעת בבריאות שלנו ולפני הכל, העבודה שלנו היא הראשונה להיפגע. לשמחתי, מקומות העבודה, החברות והארגונים בישראל מתחילים להבין את התופעה, ובשנים האחרונות ניתן לראות כיצד מקומות העבודה באים לקראת העובדים, מנגישים להם חדרי מנוחה ושינה ומרחבים שמאפשרים לנוח בזמן העבודה", אומרת בהרב.