איור: בן בואנו

המאייר בן בואנו: "הדמויות שאיירתי בקעו מתוך קיר שפריץ"

קווי דמיון: מדור חדש שמוקדש למאיירים ואנימטורים ישראליים. והפעם: בן בואנו

03.04.2019, 08:06 | רעות ברנע

בן בואנו. מאייר. בן 26. גר בתל אביב. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. 2,000 עוקבים באינסטגרם (@benbueno). לקוחות בולטים: רה־לבנט דיזיין, Perrier. זוכה Adobe Design Achievement Awards

מה הדבר הראשון שאיירת?.

"אני זוכר את רגע ה'אאוריקה' הראשון שהיה לי בתור ילד, ההרגשה הזאת שעליתי על משהו. הייתי בן שבע בערך, ישבתי על המיטה של סבתא שלי בחיפה ובהיתי בגבשושיות בקיר השפריץ שבחדר שלה עד שהתחילו לצוץ מתוכם כל מיני יצורים אבסטרקטיים. זה כמו לראות דמויות בעננים. רצתי לסלון להביא דף ועפרון והתיישבתי לצייר כל יצור שהצלחתי לראות. הייתי ממש גאה בעצמי על התגלית הזאת. זאת הפעם הראשונה שאני זוכר את עצמי מקבל השראה ככה".

ממי אתה שואב השראה?

כריס ווייר (Ware), אמן קומיקס. "הוא הקומיקסאי הכי טוב בעולם כרגע. במבט ראשון האיורים שלו מזכירים את חוברות הוראות הבטיחות שמקבלים במטוס, אבל מאחורי הציורים האלה עומדים הסיפורים הכי מדכאים שיש, וזה שילוב מיוחד".

עידו הירשברג, קומיקסאי ומאייר ישראלי. "היוצר הכי מוכשר שיצא מפה בשנים האחרונות. הוא וירטואוז מטורף וכותב הקומיקס הכי מצחיק שקראתי בחיים. יש שם מלא שנאה עצמית וציניות, אבל מתחת לכל גם המון רגש".

אוליבייה שראוון (Schrauwen), קומיקסאי בלגי. "הסיפורים שלו כל כך ביזאריים שלפעמים זה מרגיש שחייזר כתב אותם. יש אצלו דגש גדול על אירוניות ואבסורד, אבל גם כאן מתחת לכל מסתתרים חום ואנושיות. הסגנון שלו נורא ייחודי בזה שהוא מצד אחד מאוד פורמליסטי וקריר, ומצד שני גם מלא תנועה והומור".

מה מעורר בך השראה?

קלפי טארוט. "במבט ראשון הם נורא פשוטים — זו תמיד איזו דמות שמחזיקה ביד חפץ ועומדת על רקע בסיסי על גבול האבסטרקט. אין כמעט אשליה של עומק והכל נורא סטטי. מצד שני הם מפוצצים בסימבוליזם שיוצרים אווירת מסתורין מהפנטת, כאילו מאחורי כל קלף יש חידה שצריך לפצח, סיפור שצריך לגלות. באיורים שלי אני מנסה להעביר עומק במעטה של מינימליזם".

מגזיני אופנה ישנים. בתחילת המאה העשרים, לפני שמגזיני אופנה עברו לצילום, התפתח ז'אנר שלם של איורי אופנה בסגנון אר דקו עם מאפיינים נורא ספציפיים — דמויות נשים מוארכות עם פרצוף חסר הבעה, עומדות בפוזה דרמטית על רקע נוף מלנכולי או נשענות על כסא בחדר מפואר. מעבר לאסתטיקה עצמה שמאוד מדברת אליי, מעניין אותי לפענח איך הצליחו המאיירים האלו לבטא את עצמם מבחינה אמנותית וליצור דימוי שמביע רגש זה בתוך מגבלות פורמט הזה שהוא בתכל'ס פרסומת לבגדים. שמירה על האיזון הזה בין מוצר מסחרי לאמנות זה אתגר לא פשוט שכל מאייר צריך להתמודד איתו".

פרויקט שאתה גאה בו במיוחד?

פרויקט שעשיתי בסטודיו של מישל קישקה בשנה ד' בבצלאל, שעליו זכיתי במקום ראשון בתחרות Adobe Design Achievement Awards של אדובי, שאחר כך הטיסו אותי להשתתף בכנס שלהם בלוס אנג'לס באוקטובר שעבר. זה היה תרגיל מהר שהיינו אמורים לעשות בשבועיים ומבוסס על השאלון מהתוכנית 'סטודיו למשחק'.יצרתי לכל שאלה תשובה ויזואלית. למשל לשאלה 'מהו הצליל האהוב עליך' יצרתי איור שמשמעותו גשם אבל מה שרואים בו הוא ילד שמשתין מגג של בניין ומישהו תחתיו עומד ליד החלון ומקשיב".