אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסיפורים הקטנים שמתחבאים בדוחות הכספיים של החברות צילום: שאטרסטוק

הסיפורים הקטנים שמתחבאים בדוחות הכספיים של החברות

חנויות נוחות וקנאביס באקרו, הכנסות ראשונות מדמי שכירות במגוריט, חלוקת יצירתית של כספי האקזיט באו.אר.טי והחשבון שתשלם אפריקה ישראל - "כלכליסט" עם עוד כמה מהסיפורים הקטנים שסיפקה לנו עונת הדוחות האחרונה

03.04.2019, 07:59 | כתבי שוק ההון

 

ארקו תתדלק בקנאביס את הנהגים בארה"ב

ארקו אחזקות, הנסחרת בבורסה בתל אביב, החלה למכור מוצרים מבוססי CBD (קנבינואידים) ב־1,000 חנויות נוחות הממוקמות בתחנות הדלק שהיא מפעילה ברחבי ארה"ב, מלבד חמש מדינות שעדיין אינן מאפשרות מכירה של מוצרים אלו. ארקו, שנסחרת לפי שווי שוק של 1.13 מיליארד שקל, מחזיקה ב־GPM המפעילה רשתות נוחות ותחנות דלק בארה"ב.

אריק קוטלר, בעל המניות הגדול (33.31%) בארקו, המכהן כיו"ר הדירקטוריון וכמנכ"ל החברה, אמר ל"כלכליסט" כי "ב־21 בדצמבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על הפארם וייל, שמאפשר למכור מוצרים מבוססי CBD המכילים עד 0.3% מריחואנה, ובעקבות זאת הכנסנו את זה בתוך זמן קצר לחנויות הנוחות שלנו. מדובר בעיקר במשחות, גאמיז (סוכריות קנאביס – צ"ל) ומוצרים לאנשים שסובלים מכאבי ראש או פרקים, שנמכרים מעבר לדלפק בכל חנות נוחות.

"חנויות הנוחות שלנו הן מה שנקרא על הדרך, ואנו אמנם לא צופים את זה כנתח עיקרי בהכנסות, אבל כן רואים את זה מתחיל לצבור תאוצה ותופס חזק כטרנד. פעילות זו אמורה להשפיע על המכירות שלנו בהמשך. כרגע זה בעיקר יתרון שיווקי שמשחק לטובתנו כי ברוב החנויות המתחרות עדיין אין את זה. הגענו להסכמות עם ספק בתחום יומיים אחרי אישור החוק, וזה מעניק לנו יתרון על פני המתחרים שאין לי ספק שייכנסו לזה בטווח הרחוק הנראה לעין. חשוב לי לציין כי נכנסו למדינות נוספות כמו טקסס ופלורידה, שהיא המדינה השלישית בגודלה במספר חנויות הנוחות, והגדלנו את מספר המדינות שבהן אנו פועלים ל־22".

  

אריה קוטלר, יו"ר, מנכ"ל ובעל השליטה בארקו, צילום: גלעד קוולרצ אריה קוטלר, יו"ר, מנכ"ל ובעל השליטה בארקו | צילום: גלעד קוולרצ'יק אריה קוטלר, יו"ר, מנכ"ל ובעל השליטה בארקו, צילום: גלעד קוולרצ

ארקו סיכמה את 2018 עם הכנסות של 13 מיליארד שקל, שיפור של 35.4% לעומת הכנסות של 9.65 מיליארד שקל ב־2017. החברה מייחסת עיקר את השיפור לצמיחה בהכנסות מחנויות הנוחות, ולצמיחה בהכנסות ממכירת דלקים של GPM, שהכנסותיה ב־2018 עלו בכ־34% לכ־3.6 מיליארד דולר לעומת 2.68 מיליארד דולר במהלך 2017.

GPM מכרה במהלך 2018 מיליארד גאלונים דלק בהשוואה ל־872 מיליון גאלונים בתקופה המקבילה – עלייה של 21% – כאשר ההכנסות ממכירת דלקים גדלו ב־41.6%, ל־2.27 מיליארד דולר, לעומת 1.6 מיליארד דולר ב־2017. GPM רשמה ב־2018 רווח של 24.8 מיליון דולר, מתוכם 16.1 מיליון דולר מיוחסים לבעלי המניות, לעומת רווח של 15.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה שמתוכם 8.3 מיליון דולר יוחסו לבעלי המניות. הרווח הנקי של ארקו ב־2018 עמד 82.6 מיליון שקל, 38.8 מיליון שקל מתוכם מיוחסים לבעלי המניות, וזאת לעומת רווח של 25.8 מיליון שקל ב־2017, מהם 5.6 מיליון שקל יוחסו לבעלי המניות בחברה.

צלי גרינברג

 

העסקה בוטלה, אבל יו"ר מגוריט לא וויתר על העמלה

עסקת נדל"ן לרכישת 31 דירות ברחוב הגר"א בתל אביב תמורת 78 מיליון שקל, שקידמה קרן הריט מגוריט ב־2017, התפוצצה בנובמבר האחרון. אלא שעבור יו"ר מגוריט, עו"ד ארז רוזנבוך, שמשרדו מספק שירותים משפטיים לקרן, ביטול העסקה לא הווה מכה כל כך כואבת. 292 אלף שקל ששולמו למשרדו כהוצאות משפט ב־2017, ואף הוונו כמקדמה על חשבון נדל"ן להשקעה, נרשמו כהוצאה בדו"חות מגוריט ל־2018. כלומר, אף שהעסקה לא יצאה אל הפועל, קיבל משרדו של היו"ר את התשלום.

רוזנבוך גובה מהקרן דמי ניהול של 300 אלף שקל בשנה. כסף קטן. אבל את הקופון גוזר המשרד שלו שמספק לקרן שירותים משפטיים. כך, למשל, ב־2018 גבה עו"ד רוזנבוך 1.5 מיליון שקל מהקרן, 520 אלף שקל מהם תמורת שירותים משפטיים שוטפים, וגם תשלום של 310 אלף שקל עבור הרחבת סדרות אג"ח והנפקה שביצעה מגוריט.

קרן הריט שמתמחה בדיור להשכרה רשמה ב־2018 הכנסות ראשונות של 3.8 מיליון שקל מדמי שכירות. אבל בזכות שיערוכים כלפי מעלה של שווי הנכסים שלה רשמה מגוריט תוספת של 38.8 מיליון שקל, שסייעה לה להציג רווח כולל של 16.7 מיליון שקל ב־2018, מול הפסד של 10.2 מיליון שקל ב־2017.

"כל הדירות שלנו מאוכלסות. בחרנו נכון באזורי ביקוש, ואני מאמין שמחירי השכירות נמצאים במגמת עלייה" אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל הקרן מתי דב. "תוכנית מחיר למשתכן פרגנה לזוגות הצעירים קניית דירות במחירים נמוכים, אבל לא בהכרח איפה שהם רוצים לגור. לכן היא יצרה ביקוש לשכירות במרכז".

במהלך 2018 התקשרה מגוריט בכמה עסקאות לרכישה ולהקמה של 570 דירות, כאשר 120 הן דירות מניבות בפרויקטים פעילים בגבעת שמואל, רמת גן וירושלים. כמו כן, זכתה הקרן, בשיתוף עם קבוצת מנרב, בשלושה פרויקטים נוספים להקמה של 450 דירות במסגרת פרויקט "דירה להשכיר" בירושלים, ראשון לציון ובאר יעקב. נכון לתום 2018, היקף הדירות, הגמורות, בבנייה ובתכנון, של הקרן עומד על 750 דירות בהיקף כספי של יותר ממיליארד שקל.

עו"ד ארז רוזנבוך יו"ר מגוריט. , צילום: שאול גולן עו"ד ארז רוזנבוך יו"ר מגוריט. | צילום: שאול גולן עו"ד ארז רוזנבוך יו"ר מגוריט. , צילום: שאול גולן

כמות הדירות המניבות של מגוריט צפויה לגדול ל־250 יחידות דיור במהלך 2019, זאת בשל אכלוס קרוב של מגדל מגורים שלם להשכרה בשכונת נווה דוד ברמלה. בעסקה נוספת שעליה דיווחה בתחילת השבוע, רכש מגוריט 11 דירות מוכנות תמורת 27.6 מיליון שקל בפרויקט הרצליה הילס. בכוונת הקרן לנסות ולהרחיב את כמות הדירות בפרויקט בהרצליה ל־20 דירות לכל הפחות.

על פי ההסכם לרכישת הדירות, 8 מיליון שקל, כ־30% מהתמורה בעסקה, יינתנו למוכרי הדירות בצורה של מניות חסומות לשנה לפי מחיר מניה של 85 אג׳ (כ־9.4 מיליון מניות). בתוספת הנפקת ההון של 22.5 מיליון שקל שבוצעה לבתי ההשקעות המובילים, פסגות וילין לפידות, גייסה הקרן 30.5 מיליון שקל מתחילת השנה.

חזי שטרנליכט

או.אר.טי השקיעה חלק מתמורת האקזיט בגלידה

לא תמיד חברות מוצאות רעיונות יצירתיים להשקיע את הכספים שלהם אחרי אקזיט. כך למשל או.אר.טי, שבשליטת (54%) תנחום אורן, שמכרה באוגוסט 2017 את אחזקותיה (68%) באורפק – שמייצרת דלקנים לתחנות דלק – תמורת 160 מיליון דולר. בעקבות האקזיט, אינטרגאמא שאורן שולט גם בה חילקה את מניות או.אר.טי כדיבידנד בעין. או.אר.טי המנוהלת כיום על ידי תמר רז חילקה בהמשך דיבידנד ענק של 100 מיליון שקל, אבל התלבטה מה לעשות עם יתרת כספי התמורה.

מדו"חות 2018 עולה כי דירקטוריון החברה החליט להשקיע את יתרות המזומנים בכמה אפיקי השקעה. בין היתר השקיעה או.אר.טי 11.5 מיליון דולר בתחום הפינטק בארה"ב; 16 מיליון דולר פוזרו בין ארבע קרנות גידור; 14 מיליון דולר חולקו בין שני מנהלי תיקים בחו"ל; 7.5 מיליון דולר הושקעו בארה"ב בחברה לייצור פתרונות בתחום הדפוס הדיגיטלי תעשייתי; ו־10 מיליון שקל הועברו לניהול מנהל תיקים בארץ.

לאחר הפעילות המאומצת לחלוקת הכספים, באו.אר.טי החליטו כנראה שהם ראויים לקינוח, והשקיעו 8 מיליון שקל (12.5%) בשותפות ישראלית שרכשה את השליטה בחברת פלקו, המוכרת יותר כיצרנית הגלידות פלדמן.

חזי שטרנליכט 

תשואות האג"ח של אקסטל ירדו, ההחזר עדיין לא מובטח

בעלי האג"ח החבוטות של אקסטל, שהארוכות שבהן נסחרו בתשואה של 25.6% בסוף 2018, עדיין לא יכולים להיות רגועים אף שהתשואות ירדו כיום ל־13%, עדיין תשואות זבל. לפי הדו"חות, יתרת המזומנים בקופה של אקסטל בסוף 2018 עמדה על 40 מיליון דולר, בעוד שהסכום הנדרש לצורך פירעון הקרן והריביות למחזיקים עד סוף 2019 עומד על 162 מיליון דולר (588 מיליון שקל).

המקורות שאקסטל בונה עליהם מחולקים לשניים. הראשונים הם מקורות שצפויים לנבוע לחברה מפעילות שוטפת, ובעיקר ממכירת יחידות דיור שחלקן כבר נמכרו עד סוף 2018. המקורות השניים שצפויים להגיע בצרות הלוואות למימון מחדש של נכסים וכן מניצול קו אשראי מג'יי.פי. מורגן שממנו אקסטל מתכוונת למשוך 48.5 מיליון דולר במהלך 2019.

לאקסטל יש תלות בשוק המימון הבנקאי, במיוחד בפלח הלוואות הבנייה, שלפי הדו"חות שלה, נמצא בהאטה. עם זאת, באקסטל מציינים שחרף זאת החברה השלימה מימונים בנקאיים וחוץ בנקאיים להלוואות בנייה בכמה פרויקטים.

בתחילת השבוע אקסטל דיווחה על מימון מחדש של ההלוואה שיתרתה 56 מיליון דולר הרובצת על הנכס 1710 Broadway. ההלוואה החדשה שהתקבלה – 122.4 מיליון דולר – תאפשר לאקסטל ליהנות ממזומנים חופשיים נטו של 55 מיליון דולר. בנוסף לכך, אקסטל דיווחה על תרומת נכס לחברה על ידי ברנט. מדובר נכס מניב למגורים המורכב משני בניינים בני 7 קומות כל אחד, במהלך שיגדיל את ההון העצמי של החברה ב־53 מיליון דולר.

במקביל, ברנט ירכוש מאקסטל שני נכסים בתמורה ל־16.6 מיליון דולר. אקסטל סיימה את 2018 עם יציבות בהכנסות שהסתכמו ב־84.3 מיליון דולר, ועם הפסד של 46.2 מיליון דולר, לזאת עומת רווח נקי של 16.4 מיליון דולר ב־2017, שרובו נבע משיערוכים.

יניב רוחימי

 

 

גארי ברנט, בעל השליטה באקסטל , צילום: אוראל כהן גארי ברנט, בעל השליטה באקסטל | צילום: אוראל כהן גארי ברנט, בעל השליטה באקסטל , צילום: אוראל כהן

הפנצ'ר של חברות שיתופי האופניים: ונדליזם וקורקינטים

תחום שיתופי האופניים הפך לשוק לוהט כמייצג תחבורתי של כלכלה שיתופית. אולם זהו גם תחום שאינו יציב, תלוי בספקי אופניים בינלאומיים, ומתברר שהוא גם רגיש לוונדליזם ופגיע במיוחד לנשק עירוני חדש: הקורקינט החשמלי.

שתי חברות ישראליות שעוסקות בתחום הן חברות מדווחות: ענקית השינוע פרידנזון שירותים לוגיסטיים וקבוצת שגריר. פרידנזון נכנסה ב־2010 לענף האופניים השיתופיים, לאחר שחתמה באמצעות חברת FSM על מערך הקמת התל־אופן מול עיריית תל אביב. בהמשך התרחבו שירותי תל־אופן גם לגבעתיים ולרמת גן, אם, כי כפי שחושף הדו"ח, בין עיריית רמת גן לבין FSM התגלעו חילוקי דעות שגרמו לחברה לפרק את עמדותיה בעיר – במקביל לכניסתה של מובייק לרמת גן. בעתיד עתידה FSM גם לפרוס שירות דומה של שיתופי אופניים בירושלים.

קבוצת שגריר שירותי רכב נחשבת כיום לספקית שירותי הרכב הגדולה בישראל. שגריר מחזיקה בקאר טו גו, ואילו קאר טו גו מפעילה מערך אופניים שיתופיים באמצעות י. אופניים שיתופיים ומובייק הסינית. לפי דיווחי קאר טו גו, מובייק פעילה, בין היתר, בתל אביב וברמת גן.

מהדו"חות של שתי החברות עולה כי הן תלויות בכמה גורמים ובראשם העיריות. אך בעוד האופניים השיתופיים של FSM (פרידנזון) דורשים תחנת עגינה ייעודית, האופניים של מובייק אינם דורשים תחנה כזו, כלומר ניתן להציבם בכל מקום. במקרה של FSM, לפי דיווחי החברה (שפרידנזון מחזיקה ב־45% ממניותיה והיתר מוחזקות בין היתר בידי איתן שמיר ודני שפילמן),

בשלב הראשון, שהסתיים ב־2011, הוקמו בהשקעה של 38 מיליון שקל 150 עמדות טעינה המשמשות 2,000 זוגות אופניים. בשלב השני, התקף כיום, מקבלת FSM מעיריית תל אביב 5 מיליון שקלים בשנה ותקבולים נוספים הנובעים מרווחים ממשתמשי האופניים. לפי דו"חות שגריר, החברה צפויה לייבא "אלפי זוגות אופניים" בשנה הנוכחית.

בעוד שגריר רואה בפעילות שיתוף האופניים חלק מכלל פעילות שיתופי הרכב של החברה, תחת מטריית קאר טו גו, פרידנזון מתייחסת לפעילות האופניים של הקבוצה כזרוע העומדת בפני עצמה, מה שמאפשר גישה ליותר נתונים.

  

אופני מובייק של שגריר , צילום: אילן ספירא אופני מובייק של שגריר | צילום: אילן ספירא אופני מובייק של שגריר , צילום: אילן ספירא

שתיהן ניצבות בפני לא מעט סיכונים הנובעים מאופיו של מיזם שיתופי האופניים. ראשית, ונדליזם: לפי דיווחי פרידנזון, הכנסותיה של FSM נמצאות במגמת ירידה זה שלוש שנים. בעוד ב־2016 עמדו ההכנסות מהפעלת מערך האופניים על 20.3 מיליון שקל, הן ירדו ב־2017 ל־15 מיליון שקל, ורשמו ב־2018 ירידה קלה ל־14.8 מיליון שקל. ההכנסות מהקמת מערך האופניים ירדו מ־4.5 מיליון שקל ב־2017 ל־1.5 מיליון שקל ב־2018. לפי החברה, הירידה בהכנסות נובעת ממקרי ונדליזם, כלומר פגיעה באופניים, מה שדרש ככל הנראה החלפה של מנגנון הנעילה, ומצביע על פגיעות של האופניים למקרי גניבה. לצד זאת נרשמה ירידה חדה במספר המנויים השנתיים מ־6,600 ב־2017 ל4,100 ב־2018.

ואילו דו"חות שגריר חושפים סיכון אחר: השפעת גורמים בינלאומיים. לנוכח קצב השינוי המהיר של אמצעי תחבורה שיתופיים בעולם, אירעו כבר מקרים שבהם חברות שיתופי אופניים חדלו מלפעול כמעט בין לילה. הבולטת שבהן, שפעלה גם בישראל, היא OFO הסינית.

נוסף על כך, מדו"חות פרידנזון עולה שהחברה רואה בחברות הקורקינטים תחרות לפעילותה. בשנים האחרונות נוספו לא מעט שחקניות לתחום הקורקינטים החשמליים – בירד, ליים, ליאו – שפורסות קורקינטים ברחבי הערים הגדולות במספרים גדולים. בפועל, לפי הערכות, בעוד ב־2017 לא הגיע מספר הקורקינטים השיתופיים בגוש דן למספר האופניים השיתופיים, הרי שנכון לתחילת 2019 המגמה כבר התהפכה.

תומר הדר  

החנויות גדולות, אך מייצרות רווח חודשי של מכולת קטנה

הסחר המקוון פוגע ברשתות האופנה המסורתיות, ולמרות שבענף מנסים לשדר עדנה מחודשת לחנויות הפיזיות, ניתוח פשוט שלוקח בחשבון את מספר החנויות של שלוש רשתות הקמעונאות המובילות מלמד שהרווח המיטבי שאפשר להפיק מחנות ממוצעת בחודש עומד על 18.8 אלף שקל, אבל ניתן גם להפסיד.

לרשת גולף היו 325 חנויות בסוף 2018, ובזמן שהרשת יצרה מחזור הכנסות של 890.2 מיליון שקל, בשורה התחתונה עמד הרווח הנקי שלה על 11.3 מיליון שקל. נשמע מרשים? אם מחלקים את הנתונים במספר החודשים בשנה ואז במספר הסניפים לומדים שסניף ממוצע רשם הכנסה חודשית של 228.3 אלף שקל וייצר לרשת רווח של 2,900 שקל.

ברשת קסטרו המצב אפילו יותר גרוע. בסך הכל יש לקסטרו 443 סניפים, כשסניף ממוצע רשם הכנסה של 235.1 אלף שקל בחודש, ובשל ההפסד שבו חתמה החברה את השנה, נוצר ממנו הפסד של 11 אלף שקל בממוצע מדי חודש. המוצלחת מבחינה עסקית מבין שלוש הקמעונאיות הוותיקות הפרוסות ברחבי הארץ, היא רשת פוקס. הרשת מחזיקה באופן כולל ב־677 סניפים. סניף ממוצע יצר לה הכנסה של 255 אלף שקל בחודש ורווח חודשי לחנות של 18,808 שקל.

את פוקס, הרשת המרשימה מכולן במונחי רווח לחנות, אפשר להשוות לפעילות האונליין של אתר עדיקה. האתר הונפק ונסחר בבורסה והדו"חות שלו מתפרסמים בסיכום 2018. צריך לציין שרשת גולף מחזיקה ב־69% ממניותיו ושיש לו רק 6 חנויות פיזיות. אבל גם אם מחשיבים את האתר עצמו כעוד חנות, ובודקים את נתוני עדיקה לפי 7 חנויות, ההכנסה הממוצעת ב־2018 עמדה על 1.3 מיליון שקל בחודש והרווח הממוצע מחנות עמד על 135.1 אלף שקל.

חזי שטרנליכט

 

ועוד כמה סיפורים בקטנה ממש

קנביט - עוד לא מריחים הכנסות באופק: חברת הקנאביס קנביט, שבינואר האחרון נכנסה אליה קבוצת משקיעים בהובלת ברק רוזן, מעריכה שעדיין לא תייצר הכנסות מייצוא במהלך 2019. היא צופה שאם תקבל השנה רישיון ייצוא, ההכנסות מפעילות זו יחלו רק ב־2020; אלרוב - הפחתה בשווי מלון היוקרה בלונדון: בעקבות ביקורת של רשות ני"ע שמצאה כי תוצאות מלון היוקרה "קפה רויאל" של אלרוב נדל"ן בלונדון לא מתקדמות לפי תחזית השמאי המקורי, שקבע לו מחיר של 250 מיליון ליש"ט, נאלצה החברה לבצע שוב שמאות ולהפחית את שוויו ב־15 מיליון ליש"ט; אירונאוטיקס - המל"טים נותרו באוויר: ערב ההנפקה שלה בקיץ 2017 עדכנה יצרנית המל"טים מיבנה כי חתמה מכתב כוונות עם מדינה זרה לרכישת מל"טים ב־290 מיליון דולר. שנתיים חלפו, ובדו"חות 2018 מעדכנת אירונאוטיקס כי הצדדים עדיין "מנהלים דיאלוג על אופן מימוש מכתב הכוונות, במלואו או בחלקו, בהתאם לאופציות הניתנות ללקוח"; אפריקה ישראל - הקופון של ההסדר: מאז תחילת הליך הסדר החוב באפריקה ישראל, ההוצאות עליו הגיעו כבר ל־16 מיליון שקל, 6.3 מיליון שקל מהם ב־2018. ההסדר טרם הגיע לסיומו, לכן הפנקס עדיין פתוח; דלשה - שערוכים שליליים והפסד: חברת הנדל"ן האמריקאית דלשה קפיטל שבבעלות מייקל שה ביצעה ב־2018 שערוכים שליליים לנכסיה בהיקף של 23 מיליון דולר, מה שגרם לה להפסיד השנה 14 מיליון דולר; טוגדר - תוכנית אוגנדה, גרסת הקנאביס: למרות סימני השאלה לגבי החווה שלה באוגנדה, חברת הקנאביס טוגדר, שהפסידה 150 מיליון שקל ב־2018, צופה שב־2019 היא תכניס 75 מיליון דולר מהחווה באפריקה; מבטח שמיר - הבנק הקטן של מאיר שמיר: ארבע שנים חלפו מאז מכרה מבטח שמיר את אחזקותיה בתנובה לברייט פוד, ובחברה צומחת פעילות רווחית – מניף שירותים פיננסיים שעוסקת במימון פרויקטים של נדל"ן יזמי. האשראי שהעניקה מניף ב־2018 צמח ב־24% לעומת 2017, ל־381 מיליון שקל, ההכנסות עלו ב־35%, ל־55 מיליון שקל, והרווח ב־40%, ל־10.8 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות