אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרדי האוצר והכלכלה שכחו את הסכם הפחתת המכסים צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

משרדי האוצר והכלכלה שכחו את הסכם הפחתת המכסים

במהלך שנועד להקל על התעשייה המקומית, חתמה ישראל ביולי 2015 על הסכם סחר עולמי שבו התחייבה להוריד מכסים על מוצרים מתחום התקשורת והאלקטרוניקה. אלא שכשהגיע הדדליין, נזכרו משרדי האוצר והכלכלה שלא נערכו לכך תקציבית

03.04.2019, 08:01 | עמרי מילמן

משרדי האוצר והכלכלה היו אמורים להפחית בתחילת 2019 תשלומי מכסים מסוגים שונים על מנת להקל על התעשייה המקומית. אולם ל"כלכליסט" נודע כי מאחר שהמשרדים לא דאגו להיערך לכך במסגרת התקציב שאושר באופן חריג כבר בתחילת 2018, המכסים לא הורדו.

במשרדי האוצר והכלכלה טוענים כעת כי ניתן יהיה להשלים את המהלך רק ב־2020. במשרדים מסבירים את המגבלה הזו בכך שהמהלך אמור להפחית את ההכנסות ממסים בכמה עשרות מיליוני שקלים - ובחודשים האחרונים, מאז התפרקה הממשלה, אין אפשרות לקצץ מתקציב משרדי הממשלה או למצוא מקור תקציבי חלופי.

קראו עוד בכלכליסט

שר הכלכלה אלי כהן. הממשלה הבאה כבר תדאג למכסים, צילום: יאיר שגיא שר הכלכלה אלי כהן. הממשלה הבאה כבר תדאג למכסים | צילום: יאיר שגיא שר הכלכלה אלי כהן. הממשלה הבאה כבר תדאג למכסים, צילום: יאיר שגיא

ביולי 2015 ישראל התחייבה להפחית מכסים במסגרת הסכם ה־ITA Information Technology Agreement, שעליו חתמה עם ארגון הסחר העולמי. לצד ישראל חתמו על ההסכם עשרות מדינות נוספות, ובהן רוסיה, ארה"ב, סין ומדינות האיחוד האירופי. ההסכם ממשיך הסכם קודם שנחתם בשנות התשעים ומתמקד במוצרים בתחום התקשורת והאלקטרוניקה.

ישראל התחייבה להפחית מכסים על 198 פריטים, מתוכם ירדו ב־2016 מכסים על 103 פריטים בלבד. בין הפריטים שהיו אמורים להיכלל בהסכם נמנים דיו מסוגים שונים, דבקים, תכשירים כימיים לשימושים פוטוגרפיים, משאבות ואקום ופילטרים שונים.

הפחתת המכסים על המוצרים הללו צפויה לסייע בעיקר לתעשיינים. בחלק מהמקרים מדובר בהוזלה של הייצור, שכן מוצרי הגלם יוזלו, ובמקרים אחרים מדובר בהקלה משמעותית בבירוקרטיה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים המוצרים נועדו ליצוא, כך שאת המכס שאותו נדרשו לשלם הם יכולים לקבל בחזרה. אלא שההליך כרוך בהליכים בירוקרטיים סבוכים, שגובים מהתעשייה הישראלית כסף וזמן. ללא מכסים, ההליכים הללו יכולים להפוך ללא נחוצים.

לפי הערכות במשרדי האוצר והכלכלה, יש למצוא מקור תקציבי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כדי לממן את הפחתות המכסים שנשכחו. אולם מאחר שחוק הנומרטור קובע כי לא ניתן לקבל החלטה ללא מקור תקציבי, אין במשרדים אפשרות לקדם את ההתחייבות הזו.

כלל הנומרטור נכנס בחקיקה עם אישור התקציב ל־2015, שהתרחש לאחר החתימה על הסכם הסחר, כך שבעת החתימה עליו לא טרחו למצוא מראש מקור תקציבי.

אבל עדיין אין בכך כדי להסביר מדוע לא נערכו במשרדי הממשלה לקיום ההסכם בהכנות לתקציב 2019. תקציב זה אמנם אושר במהירות במרץ 2018, תחת הלחצים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון להבטחת שלמות הקואליציה למשך שנה נוספת - אך גם לוח הזמנים הדחוק הזה אינו סיבה מספקת לשכחת ההסכם - שנחתם שנים לפני אישור התקציב.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "מדיניות הממשלות השונות לאורך השנים היתה ועודנה לעודד חתימה על הסכמי סחר שמקלים על היצוא הישראלי בעת כניסה לשווקים חדשים, לצד הקלה של יוקר המחיה בזכות הורדת מכסים על המוצרים הנכנסים לישראל. ב־2015, כאשר הסכם ה־ITA נחתם, לא היה קיים כלל הנומרטור, שנחתם רק מאוחר יותר, ולכן אובדן ההכנסות כתוצאה מההסכם לא הובא בחשבון בעת תהליכי האישור השונים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בהחלטת הממשלה לאשרור ההסכם שהגיש משרד הכלכלה והתעשייה ב־2015, לא צוין שישנו אובדן הכנסות כתוצאה מההסכם. לפיכך, עם בקשת משרד הכלכלה להפחתת מכסים מתוקף ההסכם בסוף 2018, שעלותה מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, נענה המשרד כי יש צורך במקור תקציבי בהתאם לחוק יסודות התקציב. בהיעדר מקור תקציבי בעת זו, ההפחתה תצטרך לקבל ביטוי בעת אישור התקציב ל־2020. בנוסף, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר יפעלו להסדרת נושא זה, לרבות שילוב משרד האוצר בהליך גיבוש הסכמי הסחר, כדי שמקרה מסוג זה לא יישנה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות