הכנסת ה־20: שני לוביסטים על כל ח”כ

מספר הלוביסטים הרשומים בכנסת בינואר 2019 לאחר פיזור הכנסת ה־20 הגיע ל־176, גבוה ב־93% לעומת אפריל 2015, מועד כינון הכנסת, שבו היו רשומים במשכן 91 לוביסטים. כך עולה מנתונים שריכז שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת ומפורסמים כאן בראשונה.

אם מנטרלים את ראש הממשלה, השרים וסגניהם, שהם ח"כים המכהנים ברשות המבצעת ולא חברים בוועדות הכנסת, נותרו 93 חברי כנסת רגילים מכהנים מול 176 לוביסטים בינואר 2019 – כמעט שני לוביסטים על כל חבר כנסת. נתון השיא במספר הלוביסטים נרשם באוקטובר 2017 עם 213 לוביסטים רשומים: 101 קבועים ו־112 זמניים.

בצד הגידול במספר הלוביסטים הרשומים עלה מספר הלקוחות והגופים השוכרים לוביסטים כדי שיפעלו למענם בכנסת. באפריל 2015 יוצגו 339 גופים על ידי לוביסטים לעומת 544 גופים וחברות בינואר 2019, עלייה של 205 גופים ולקוחות, 60% לעומת תחילת הקדנציה.

בניתוח סוגי הלקוחות נכון לאוקטובר 2018 עולה כי 68% מלקוחות הלוביסטים הרשומים הם מסחריים, 12% הם מהמגזר השלישי, ארגונים ועמותות חברתיות, רשויות מקומיות 4.5%, ארגוני עובדים 3.5%, מוסדות לימוד, גופים ציבוריים ומכוני מחקר ועוד – 12%.

מחויבים להירשם

בכנסת ה־20 היו שינויים בעבודת הלוביסטים: ביוזמת לובי 99 קבע יו”ר ועדת הכנסת אז ח"כ דוד ביטן ב־2017 שהלוביסטים ולקוחותיהם יחויבו להירשם בבואם לוועדות הכנסת. עם זאת, הצעות חוק לייצוג לקוחות מתחרים על ידי חברת לובינג אחת שהעלו בנפרד הח"כים אלי אלאלוף, יעל גרמן ומוסי רז נפלו או לא קודמו, וחוק להרחבת הצינון במעבר ללובינג והחלתו על עובדי ועדות הכנסת ויועצי שרים לא התקבל. כך או כך, הרישום לוועדות לא מנע מהם להיות מעורבים בחקיקה ולסייע ללקוחותיהם.

שבי גטניו, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת | צילום: דינה קליינמן

ב"חוק ישראכרט", שנחקק בינואר 2017 והפריד בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים, הפעילו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי תשעה משרדי לובינג. הבנקים קיבלו הקלות בלחץ הלוביסטים במועד כניסת החוק לתוקף והצליחו להשאיר את כאל בשליטת דיסקונט והבינלאומי עד 2021. עוד נקבע כי מסגרות האשראי שמעניקות החברות ללקוחות יירדו ב־50% בתוך ארבע שנים במקום בשנתיים.

הבנקים הפעילו סוללת לוביסטים מול ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי ללווים גדולים. לפני הוועדה בראשות ח"כ איתן כבל, שתגיש את מסקנותיה בעוד שבועיים, הופיעו ראשי הבנקים, ואל חלקם נלוו הלוביסטים. הבנקאים יכולים לחייך: ההמלצות העיקריות של הוועדה עסקו בתפקודם הכושל של הרגולטורים, שאפשרו להם לתת אשראי ללווים גדולים.

חוק נוסף שבו הצליחו הלוביסטים להשפיע על חברי הכנסת היה חוק הטבק להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק. חברות הטבק והסיגריות שכרו לוביסטים וכך גם ג'ול, הסיגריה האלקטרונית, ששכרה את הלוביסטית קרן ברק הצפויה להיכנס לכנסת הבאה. החוק אמנם התקבל למורת רוחן של החברות, אם כי בצורה מרוככת.

המאבק לסימון מוצרים

בתום מאבק קשה אישרה בדצמבר 2017 ועדת העבודה והרווחה את תקנות סימון המזון לסימון מוצרי מזון עתירי שומן ורוויי סוכרים. התקנות לסימון המדבקה האדומה יחולו רק מ־2020. לאחר מכן תופעל הרפורמה בשני שלבים שבהם יעלו כמויות החומרים המחייבים סימון בהדרגה, כלומר הרפורמה תופעל במלואה רק בשנת 2021.

עם זאת, בעקבות חקיקת החוק הורה באחרונה מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שכל הפגישות של נציגי האוצר עם נציגי חברות הטבק והלוביסטים יתקיימו בהשתתפות נציגי הלשכה המשפטית של המשרד.

עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, מזהירה: "עבודת משרדי הממשלה מול לוביסטים לא הוסדרה, והיא בעלת פוטנציאל השפעה משמעותי על ההחלטות החשובות ביותר. ראוי כי האוצר יפעל במרץ להשלמת נוהל עבודה מרכזי זה". מהאוצר נמסר כי הנהלים נמצאים בשלבי גיבוש.

השבוע חשף “כלכליסט” כי לבקשת העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, הורה יו"ר הכנסת לפורומים והאיגודים לחשוף את שמות חברי האיגוד המיוצגים על ידי לוביסטים בכנסת. לעומת זאת, הצעת חוק המאכערים שהוגשה ב־2016 על ידי הח"כים שלי יחימוביץ’ ורועי פולקמן לא הועלתה להצבעה מאחר שהשניים העריכו כי אין רוב להעבירה. ההצעה נועדה לסגור את הפרצות בחוק הלוביסטים שנחקק ב־2008 על ידי יחימוביץ’ והח"כ אז גדעון סער.