אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוצאים מהבגאז': הלהקה שעוברת למגרש של הגדולים צילום: אוהד רומנו

יוצאים מהבגאז': הלהקה שעוברת למגרש של הגדולים

אחרי שנים שבהן היתה פול טראנק להקה עם קהל קטן בברים נידחים, כעת היא מציגה הופעות סולד אאוט וטבילה באמפי שוני

04.04.2019, 08:26 | מאיה נחום שחל

"התחלנו כלהקה לא טובה, אבל לאט לאט התבגרנו, והיום אנחנו להקה אחושרמוטה", אומר גל ניסמן, סולן פול טראנק. "גם בימים הלא טובים האמנתי שנהיה טובים, כי אף שלא נולדתי עם כישרון מוזיקלי מי יודע מה, ידעתי לעבוד קשה ולהתאבד על זה".

פול טראנק, שלצדו של ניסן מנגנים בה עופר ויינר, יותם אלעזרי ואריאל קשת, משלבים רוקנ'רול, פאנק, רגאיי ובלוז מזרחי, או כפי שהם מגדירים זאת "בלוזרחית". הם החלו לפני שבע שנים בקטן, עם עבודת שטח סיזיפית והופעות בברים קטנים בכל הארץ, אוספים לאט ובסבלנות את הקהל שלהם. לפני כשנה וחצי הם החלו לקבל הזמנות לפסטיבלים, אנשים חיפשו אותם בספוטיפיי ובשזאם, השירים שלהם התברגו בפלייליסט, בין השאר הלהיט "As a stone" עם סיון טלמור שפרץ את גבולות המיינסטרים, והברים הקטנים התחלפו בבארבי ובזאפה עם הופעות סולד אאוט שבועיים מראש ולהקות גדולות שמבקשות לארח אותם בהופעות.

קראו עוד בכלכליסט

פול טראנק. "עושים מוזיקה בלוזרחית", צילום: אוהד רומנו פול טראנק. "עושים מוזיקה בלוזרחית" | צילום: אוהד רומנו פול טראנק. "עושים מוזיקה בלוזרחית", צילום: אוהד רומנו

ב־8 באפריל הם יופיעו בקיבוץ גת ב"מסיבת בחירות", וב־13 בחודש תארח אותם להקת מרסדס בנד באירוע "מגבירים את הלילה" בלייב פארק ראשון לציון. בקיץ הקרוב הם אפילו יופיעו לראשונה באמפי שוני, קפיצת מדרגה מטאורית שתמקם אותם סופית במגרש של הגדולים.

"עבר זמן עד שקיבלנו הכרה מהתקשורת והרדיו. אנשים הגיעו להופעות וזה פשוט עבר מפה לאוזן. היום ההופעות שלנו מלאות ויש לנו קהל מגוון, בני 20–30 וגם בני 50–60, כי אנחנו נוגעים בסגנונות שהם גדלו עליהם בסבנטיז כמו לד זפלין, ה־Doors ופינק פלויד. אנחנו גם משלבים שירים קיימים עם יצירות שלנו ועושים מחוות קטנות למוזיקאים, גם ליוצרים ישראלים כמו אתניקס, שהיא להקה מדהימה בעיניי".

עד 2017 הוציאה הלהקה שלושה אלבומים, ומאז הם עובדים על אלבום, ואיסוף החומרים באמצע הדרך. מתי הוא יושלם? "לא ידוע ואין לחץ. מבחינתנו מה שחשוב הוא להמשיך לכתוב, להתחדש ומדי פעם להביא להופעה שיר חדש. בעבר היו עושים סיבוב הופעות כדי לקדם מכירות של אלבום, ואז נחים ועושים מוזיקה חדשה בזמן שהאלבום מוכר את עצמו. היום אם מצליחים להכניס כמה שירים לרדיו, זה מסתכם בתמלוגים. רוב ההכנסה מגיעה מהופעות. השינויים בתעשייה פגעו ביכולת של מוזיקאים להתפרנס, אבל לפול טראנק יש יתרון כי אנחנו להקה של הופעות. זה עובד לנו טוב. מנגד, הפלטפורמות הדיגיטליות מאפשרות לאמנים צעירים להגיע לקהלים חדשים".

ניסמן (32), חיפאי במקור, מתגורר כיום עם אשתו בקיבוץ רוחמה שבשער הנגב, אחרי כמה שנים שבהן היו בקו האש בקיבוץ נירעם בעוטף עזה. את השיר "וואלק", שהוציאה הלהקה לפני כמה שבועות, הוא כתב בעקבות פוסט־טראומה לאחר שירותו ביחידה קרבית, שבו איבד חבר סמוך למועד השחרור. "וואלק / לא חשבתי שכך ייראה לו גיל 30 / שלא אוכל את אף אחד להאשים / שאת עצמי אני בחרתי להגשים / אני לא חשבתי / וואלק / שאם אדחיק זה רק ימשיך להצטבר / מהחדשות אמשיך להסתתר / כי הם אומרים שזה עוד שנייה חוזר".

המוזיקה היא ללא ספק כלי תרפויטי עבור ניסמן, שהדחיק את מצבו כמה שנים. "כשיצאתי מהצבא הכל היה כביכול סבבה, אבל בגיל 28 התחילו לי חרדות, הייתי שרוט. טיפלתי בעצמי, ודווקא מאותו המקום בחרתי להתעסק בנושא הזה במוזיקה, כי הוא הכי משמעותי בחיים שלי. אמרתי לעצמי שכבר דיברתי על כל כך הרבה נושאים שהם לא הדבר שהכי בוער לי. ובכל זאת, הבנתי שאני לא רוצה לחשוף על הבמה את הקישקע שלי בשירים עצובים וכואבים, כי בשגרה אני אדם שמח מאוד ואוהב את החיים. הכתיבה של 'וואלק' היתה תהליך של כמעט שנה, כי רציתי להביא משהו מדויק שאני שלם איתו. היו כמה גרסאות מוזיקליות, ונדרש זמן להתאים ולחבר את כל החלקים, עד שהגענו לתוצאה מספקת. היה לי חשוב שנוכל לשיר אותו בהופעות וליהנות, ולכן נתנו קונטרה מוזיקלית לטקסט על נושא קשה וכאוב. היתרון שלו הוא שהוא לא זורק לאווירה קשה מדי כי ההופעה שלנו היא בסופו של דבר מסיבה".

מאז יציאת השיר מקבל ניסמן מבול של תגובות מאנשים שחוו פוסט־טראומה ורוצים לשתף בהתרגשות ובהזדהות. "הופתעתי מאוד מהתגובות ובהתחלה היה לי קשה להכיל את זה. אנשים שיתפו אותי בדברים אישיים וסיפורים מטורפים, כשאני עצמי עוד התמודדתי עם החשיפה. ולמרות הכל, זה מדהים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות