גידי ארגוב, רן שמחה ואיילת פריש הקימו את קרן ניו ארה (New Era) מתוך הבנה שיש צורך בעולם ההשקעות בהייטק הישראלי בגוף חדש, כזה שטרם קם פה, שמסתכל בכל השקעה לא רק על הרווח בשורה התחתונה אלא גם על התרומה החברתית. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מספרים השלושה על הקרן החדשה ועל העקרונות שמלווים את ההשקעות שלה.
ארגוב ושמחה משמשים כשותפים המנהלים, כאשר ארגוב ינהל את פעילות הקרן בארה"ב ושמחה את הפעילות בישראל. פריש היא מנהלת פיתוח עסקי וממייסדי הקרן. יו"ר הועדה המייעצת הבינלאומית הוא חמי פרס, שותף מנהל ומייסד של קרן הון הסיכון פיטנגו ונצ'ר קפיטל. הוועדה כוללת דמויות מפתח נוספות מהעולם העסקי והטכנולוגי, כמו למשל אורית גדיש, יו"ר חברת הייעוץ הניהולי הבינלאומית Bain & Company; ד"ר דיויד אגוס, העומד בראש Westside Cancer Center והמרכז ליישומי רפואה מולקולרית בלוס אנג'לס; רו״ח אלי כליף, סגן נשיא בכיר לכספים בחברת פלקס העולמית; ויונתן קולבר, שותף מנהל בקרן ויולה.
לשותפים בקרן New Era יש מכנה משותף אחד בולט: הנשיא התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס. חמי פרס הוא בנו של שמעון, איילת פריש עבדה במחיצתו שנים רבות, רן שמחה שימש כיועץ הכלכלי והטכנולוגי שלו ולגידי ארגוב חיבור מאוד מיוחד אליו, בזכות היכרות רבת שנים בין שלמה ארגוב, אביו של גידי, לשמעון פרס.
אביו של ארגוב היה שגריר ישראל בלונדון לשעבר - וניסיון ההתנקשות בו ב־1982 הוביל לפתיחת מלחמת שלום הגליל. ארגוב מספר שהידיעה על הירי באביו תפסה אותו כשהיה בן 26 סטודנט בסטנפורד. "מישהו התקשר אליי ושאל אם ראיתי חדשות. פתחתי טלוויזיה ונודע לי שאבא נפגע. נסעתי ללונדון בבוקר שם אבא שכב מחוסר הכרה. לאחר מכן הוא הועבר לישראל ושרד במשך 19 שנים בבית החולים הדסה. בדיעבד אני חושב שטוב יותר היה אם לא היה שורד את הפיגוע. כאשר אני חושב על כך שהפיגוע העילה לפרוץ המלחמה, זה מכביד עליי. אבי היה דיפלומט שהקדיש את חייו למניעת מלחמות בדרכי שלום. משם לקחתי את ההבנה שאני רוצה לעשות טוב לעולם וגם הפעילות בקרן נועדה לעשות טוב. אני רוצה לעזור להניע מיזמים שיש בהם את היכולת לתקן את העולם, וניו ארה היא בדיוק המיזם המתאים לזה", אומר ארגוב.
הקרן החדשה תנהל 60 מיליון דולר, שאותם גייסה מגופים בינלאומיים, בעיקר בארה"ב, לצד גיוסים מאירופה, סין וישראל. הקרן השקיעה כבר בכמה חברות בישראל ובעולם, מתוך גישה המשלבת שני עקרונות מובילים. בראיון, שמחה מסביר שהקרן "בוחנת את הטכנולוגיה שהחברות מפתחות מצד אחד, ואם הן עומדות בכללי ESG, שורה של כללים להתנהלות סביבתית, חברתית וממשלית. אנחנו עושים מה שנקרא ריספונסיבל אינווסטינג, השקעה אחראית. רוב הגופים הגדולים בעולם, כמו קרן בלק רוק, חרטו על דגלם את החובה להשקיע במי שמחויב להתנהגות נאותה לעובדים ולסביבה, להרכבי דירקטוריון מגוונים ועוד. אנחנו שמים על זה דגש, כבר מרמת ההשקעה, ועוזרים להתוות את הכיוונים של החברה לעתיד, לצד המיקוד הטכנולוגי", אומר שמחה.
פריש מוסיפה: "כשאנחנו בודקים חברות אנחנו רוצים לראות שני דברים: החזרת ערך כלכלי למשקיעים ולא פחות חשוב איך הטכנולוגיה משפרת את העולם. אם יהיה מצב שבו יש שלוש חברות שאנחנו מתלבטים ביניהן, נבחר את זו שיש לה את ההשפעה החיובית ביותר על הסביבה".
לדבריה, הקרן תשקיע ב־12‑14 חברות שיש להן הכנסות ראשוניות ומוצר עובד. "אנחנו לא נשקיע באדטק, טבק, בסייבר התקפי. ברוב תחומי הסייבר למעשה לא נשקיע, וגם לא בגיימינג או בפארמה, בעיקר כי לא מבינים בזה. אנחנו כן רוצים להשקיע בחברות שמפתחות טכנולוגיה לערים חכמות, רפואה דיגיטלית וחקלאות", אומר ארגוב. "נושא הבינה המלאכותית הוא מרכזי בהשקעות, אבל הוא אינו תחום אלא צורת תפעול של עולם עסקי".
עד היום השקיעה ניו ארה בכמה חברות, ובהן Optibus שפיתחה טכנולוגיה לייעול תחבורה הציבורית; Twine Solutions שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת ליצרני טקסטיל לצבוע חוטים באופן שחוסך כסף ומצמצם בזבוז משאבים וזיהום;Papaya global שיצרה פלטפורמה לניהול כוח אדם גלובלי; ו־User1st המאפשרת להפוך כל אתר אינטרנט לנגיש לבעלי מוגבלויות.
"Optibus גייסה לאחרונה גיוס משמעותי בהובלת עליבאבא. החברה לא רק מצליחה לשלש את הכנסותיה מדי שנה, אלא גם חוסכת אלפי קילומטרים של נסיעות אוטובוסים שנוסעים ריקים. לפי דיווח שלהם, העובדה שהטכנולוגיה שלהם מנעה נסיעות לחינם חסכה 4,000 טונה של פליטת CO2", אומר שמחה.
צילומים: אלעד מלכה
4 תגובות לכתיבת תגובה