אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שחקן, ספסל: שוקי שוורץ פותח את הבית צילום: עמית שעל

שחקן, ספסל: שוקי שוורץ פותח את הבית

שוקי שוורץ, מנכ"ל רשת הריהוט והעיצוב טולמנ'ס, הביא איתו מעולמו הקודם ככוכב בימי הזוהר של מכבי תל אביב בכדורסל ערכים כמו משמעת, שאיפה לניצחון ועבודת צוות. את מעונו הפרטי, שאותו פתח בפנינו, עיצב על פי עקרונות של נוחות ונעימות: "היה לי חשוב שזה יהיה בית. לא ארמון ולא מפלצת"

08.04.2019, 09:24 | יובל סער

הדבר הבולט ביותר לעין בחדר העבודה הביתי של שוקי שוורץ, מנכ״ל ומבעלי רשת רהיטי היוקרה טולמנ׳ס, הוא עשרות הפריטים שמהווים תזכורת לעברו כשחקן כדורסל במכבי תל אביב, בימי הזוהר של הקבוצה בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים: עשרות מגינים, גביעים ומדליות; תמונות של משחקים מרחבי העולם; חולצה עם חתימות של חבריו לקבוצה; קריקטורה שהקדיש לו המאייר זאב; אלבומי תמונות וגזירי עיתונים.

קראו עוד בכלכליסט

שוקי שוורץ בסלון ביתו. "כל הנושא של חומר ביד היוצר הוא משהו שגדלתי עליו בנגרייה", צילום: עמית שעל שוקי שוורץ בסלון ביתו. "כל הנושא של חומר ביד היוצר הוא משהו שגדלתי עליו בנגרייה" | צילום: עמית שעל שוקי שוורץ בסלון ביתו. "כל הנושא של חומר ביד היוצר הוא משהו שגדלתי עליו בנגרייה", צילום: עמית שעל

העין מזהה פרצופים מוכרים, בין השאר של מיקי ברקוביץ׳ ומוטי ארואסטי, בני המחזור של שוורץ, שאיתם שיחק מגיל 14 בנבחרת הקאדטים; שאיתם זכה בגביע אירופה לאלופות ב־1977 וב־1981; ושאיתם הוא שומר על קשר חברי עד היום. פנים מוכרות נוספות הן של שחקני עבר כמו אולסי פרי, טל ברודי, לו סילבר ואחרים. ״היתה לי פריבילגיה ללוות את הכדורסל הישראלי בתקופה הכי יפה שלו״, אומר שוורץ כשהוא עובר על תכולת מדפי הספרייה שמאחורי שולחן העבודה שלו.

״יש פה מדליות מטהראן בשנת 74’, כשלקחנו את אליפות אסיה, מדליה מגביעי אירופה 77’ ו־81’, ועוד”, הוא מספר. “והסיבה שזה פה, בחדר העבודה, מעבר לעובדה שהנכדים אוהבים לראות את הגביעים, את המדליות ואת התמונות, היא שחלק גדול ממה שאתה הוא שילוב של ההיסטוריה, של הקריירה ושל הלימודים שלך״. לדבריו, הקריירה שלו כשחקן מקצועני השפיעה על האופן שבו תוכנן הבית ועל האופן שבו הוא מחבר בין ניהול לעיצוב.

״לדוגמה, הנושא של לעשות דברים נכון, עם חשיבה מקדימה, ברמת הפרטים, הגימור, הגוונים, הכל עם חשיבה מראש. אחד האתגרים הכי גדולים בעיצוב ובאדריכלות הוא ליצור אווירה, לא פונקציונליות: ליצור חלל שמייצר את האווירה הנכונה, וזה לא משנה אם זה מסעדה, מלון, משרד או בית. כשאתה משקיע מחשבה רבה ומגיע לדיוק ברמה גבוהה בשלבי התכנון, הסיכוי שלך לטעות קטן יותר. אתה לא חף מטעויות, אבל המבחן הוא מבחן התוצאה״.

פסל של רוחל פסל של רוחל'ה שוורץ | צילום: עמית שעל פסל של רוחל

קשה זה מעניין

איך כל זה קשור לספורט? שוורץ משיב שהדבר החשוב ביותר הוא הרוח ששואפת לניצחון. “גדלתי במכבי תל אביב”, הוא אומר, “והעניין היה להיות מספר אחת, לא ידענו מה זה להיות מקום שתיים. אז להתחנך ולהיות חלק מקבוצה שהיא ווינרית זה סוג של דנ"א. אני ספגתי בספורט ערכים כמו עבודה קשה, משמעת, לדעת לנצח (אבל גם לדעת שלפעמים גם מפסידים), עבודת צוות, איך יחד אתה מגיע ליותר, וכמובן — הגינות. ספורט קבוצתי הוא בבואה של החיים: יש חוקים ואילוצים ואתה צריך להגיע לתוצאות. אם כל אחד יודע את התפקיד שלו – לדוגמה, למסור למי שיכול לקלוע – אתה מרגיש חלק מההשקעה ומהתוצאה, והסיפוק גדול. אצלנו בזמנו בכדורסל אמרו ׳קשה זה מעניין׳; לשחק נגד פראיירים זו לא חוכמה. אתה מביא חמישה שחקנים והוא מביא חמישה שחקנים, ובתיאוריה אין הבדל. אבל עבודת צוות ושיתוף פעולה יכולים לשנות את כל התמונה״.

שוורץ, בן 65, מכיר את עולם הריהוט מילדותו. לאביו היתה נגרייה בקריית אתא ואת הקריירה שלו בתחום התחיל כאשר השתלב בה ב־1983, והפך אותה למותג מצליח לריהוט משרדי ששמו פיניש. המותג נמכר בשנת 2000 לקונצרן הקנדי טקניון, ושוורץ נשאר לנהל את פיניש עד 2005. באותה שנה הוא רכש יחד עם צביקה גיור (מנכ״ל ניופאן) והפרסומאי יורם באומן את טולמנ׳ס (הרשת שייסדה משפחת טולמן ב־1986), והוא מכהן כמנכ״ל הרשת. זו אחת מרשתות הקמעונאות המובילה בישראל של ריהוט יוקרה עכשווי, והיא היבואנית של מותגי עיצוב בולטים כמו אדרה, קאסינה, מורוסו, אלסי, פאולה לנטי, דדון, פולטרונה פראו, מולטני וקפליני.

לטולמנ’ס תשעה סניפים: סניף הדגל ואולם תצוגה לרהיטי חוץ בהרצליה פיתוח; אולם תצוגה למטבחי וילה דאדא ברמת השרון; ושישה סניפים לטולמנ׳ס.דוט, האחות הצעירה והעכשווית של הרשת, שמותגה והושקה מחדש בשנה שעברה וכוללת גם את מותג הריהוט הצעיר HAY.

ביתו של שוורץ בכפר שמריהו, שאליו עבר מהכרמל בחיפה, שוכן בסמוך לחנות הדגל. הוא גר שם זה חמש שנים וחצי עם אשתו רוחל'ה, שהיתה בעבר מחנכת ומורה לחינוך גופני, וכיום פנסיונרית. ״עברנו לכאן מחיפה בגלל הבנות והנכדים, התקרבנו לגרעין המשפחתי. כמו כן, עיקר העבודה הוא בהרצליה, והיום הסניף הראשי של החברה נמצא במרחק כמה דקות נסיעה״.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

במילה אחת: בית

הבית, שאותו תכננו האדריכלים קיי שדה ויפעת דגן משדה דגן אדריכלים, נבנה על מגרש שבו ניצב בעבר בית בסגנון ברוטליסטי. הקונספט החדש והעכשווי של ביתו של שוורץ מכבד את ערכיו האדריכליים של הבית הקודם ומהדהד אותם. בתכנונו הושם דגש על יחסי פנים־חוץ הדוקים, ויש בו הרבה אור טבעי. הוא מכיל קומת כניסה ציבורית, שכוללת את המטבח וחללי האירוח; קומת מגורים עליונה, שהמבואה שלה משמשת חלל העבודה; וקומת מרתף.

מסגרתו החומרית של הבית מצומצמת ונשענת על עץ, ברזל ואבני כורכר, שפורקו מהבית הישן. נוכחותן במבנה החדש משמעותית – הן כבר נגלות ברחבת הכניסה הקדמית־חיצונית, ממשיכות בתוך חלל הפנים ואף ״יוצאות״ אל החצר.

״זה בית שבנינו לצרכים שלנו, לתקופה הזאת של החיים, קן לכל המשפחה. היה לנו חשוב שהוא ישדר את האופי שלנו, שיהיה הרבה יותר Home ולא House״, אומר שוורץ ויוצר הבחנה בין שתי מילים שבשפה העברית מיוצגות במילה אחת: בית. ״זה צריך להיות מקום שכיף להיות בו, לארח בו ולהיות בקרב המשפחה המורחבת. אנחנו נפגשים פה הרבה, זה בית חם עם הרבה אור והיה חשוב שנרגיש בו נוח״.

הקרבה למשרד הראשי של טולמנ׳ס בהרצליה פיתוח מאפשרת לו לנהל חלק מהעבודה במרחב הביתי, יחד עם שתי בנותיו שמנהלות את הרשת בשנים האחרונות: לירון שוורץ גילת, שמשמשת סמנכ״לית עיצוב ומכירות פרימיום; ושירלי שוורץ קאופמן, שהיא סמנכ״לית שיווק ופיתוח עסקי ומנהלת טולמנ׳ס.דוט. בתו השלישית, גילי, עתידה לסיים השנה לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב.

״הן מובילות היום את העסק, כל אחת עם התחום שלה והאחריות שלה. פה אנחנו עושים את הבריינסטורמינג. כאן יש יותר שקט, ואף על פי שזה שבע דקות מהמשרד, זה כפר. אתה מסתכל דרך החלון ואתה רואה רק עצים וירוק, לא רואה בתים. אתה יכול להתנתק מהשוטף של העשייה היומיומית ולקבל הרבה השראה. יש פה נינוחות ופתיחות, זה לא משהו סגור. יש ארבעה כיווני אור, זה לא חדר עבודה סטנדרטי, זה קן בתוך מרחב פתוח. יש בו משהו אגבי ולא תחוּם, אני חושב שהצלחנו לעשות את זה פתוח מאוד וידידותי מאוד״.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

לא אולם תצוגה

כפי שניתן לצפות ממי שעומד בראש אחת מרשתות העיצוב המובילות בישראל, פזורים בבית של שוורץ פריטי עיצוב ונוי, בהם פסלים שיוצרת אשתו; כלי עבודה מתחילת המאה ה־20, עדות לראשית הקריירה שלו בנגרייה המשפחתית (״כל הנושא של חומר ביד היוצר הוא משהו שגדלתי עליו בנגרייה"); וספרי עיצוב של מותגים ומעצבים מהעולם כמו קאסינה, מורוסו, קפליני, ננדו, קרלו סקרפה, פיירו ליסוני ורון ארד.

מקרב פריטי הריהוט שהוא מייבא לארץ, שוורץ מחבב במיוחד את אלו שעיצבה פטריסיה אורקיולה. “היא אחת מהפייבוריטיות שלי”, הוא אומר. “אני חושב שהיא פורצת דרך, יודעת לשלב חומרים באופן יוצא דופן ולקחת אותם לאקסטרים. במקביל היא פונקציונלית מאוד ומסחרית, יש לה יכולת ניתוח וראייה אסטרטגית כשהיא בונה לחברות קולקציות, היא יודעת איך לעבוד עם חברות. הדברים שהיא עושה עם חברות כמו מורוסו או קאסינה הם פשוט יוצאי דופן. עם זאת, אף שהיא עובדת עם חברות רבות, אתה רואה את הדברים ומזהה את החתימה שלה. אתה מסתכל ואומר ׳זה פטריסיה׳״.

למרות ממדיו הנדיבים של הבית, חזותו המודרנית ועיסוקו של בעליו, נשמרת בו אינטימיות נעימה, תכונה שאולי לא היינו מצפים שתהיה בביתו של מי שעומד בראש רשת כמו טולמנ׳ס. ״אמנם השתמשתי בקווי המתאר של עיצוב מודרני, אבל היה לי חשוב שזה יהיה בית ולא אולם תצוגה״, מבהיר שוורץ.

לדבריו, ״זה לא בית בעיר, וזה גם לא ארמון או מפלצת. אם תשים לב יש פה ארבעה־חמישה חומרים בסיסיים שאיתם עבדנו. זה לא ׳כל המרבה הרי זה משובח׳, להפך: זה ‘כל המוסיף גורע’, Less is More. עיצוב נקי, כל דבר בגוון או חומר אחיד, כל הברזל תמיד שחור, כל האבן היא אבן כורכר מהבית הישן, הפרקט מעץ אלון מעושן, זה כל הרעיון. הרבה פעמים אנשים רוצים לעשות גם וגם וגם וגם, וזו טעות״.

האם בעת התכנון התחשבת בטרנדים, בטעם הישראלי? אני שואל את שוורץ, והוא עונה: “אסור שבית יהיה אופנתי, שיתאים לאופנה, כי אופנה היא משהו שמתחלף בזמן קצר מאוד. האתגר הוא לתכנן משהו שיכול ללכת איתך במשך שנים. אם תבחן את האוכלוסייה של ישראל תגלה שהיא מורכבת מעשרות רבות של תרבויות שהתקבצו יחד, וכיום יש שני קווים שולטים בטעם הישראלי: הקו העכשווי, המודרני, עם הקווים הנקיים; והקו הקלאסי יותר, בסגנון הצרפתי, הטוסקני, העשיר יותר בפרטים. ויש כמובן ערבובים, אנשים שעושים סלון סופר־מודרני ושולחן אבירים מעץ — היום הכל מותר״.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות