ישראל חייבת להפוך לאומת האימפקט-טק

יותר מ-8,000 חברות סטארט-אפ פועלות כיום בישראל ועוסקות במציאת פתרונות טכנולוגיים יצירתיים כמעט בכל תחומי החיים: החל מפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לשיפור התפוקות בתעשייה ובחקלאות, עבור במכשור וציוד רפואי חדשני, מערכות תקשורת, מערכות מידע ובינה מלאכותית, וכלה במערכות סייבר, ריגול ומערכות ביטחוניות מתקדמות.

בזכות אותן חברות סטארט-אפ, ישראל נחשבת היום לאחת המדינות המובילות בעולם ביזמות ובחדשנות טכנולוגית, ואף זכתה לכינוי המחמיא של "סטארט-אפ ניישן" (Start-up Nation). בין ההצלחות הבולטות שהחלו בסטארט-אפים ישראליים ניתן למנות את הדיסק-און-קי של חברת אם-סיסטמס, את מערכת-הניווט של ווייז, את מערכות אבטחת המידע של צ'ק-פוינט, את מערכות ההתראה לרכב האוטונומי של מובילאיי ואת גלולת המצלמה לאבחון רפואי של גיוון-אימג'ינג.

מטה מלאנוקס. ההכנסות מאקזיטים ירדו בשנה האחרונה ב-33% | צילום : משה שי

אולם, לא לעולם חוסן. לפי דו"ח של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), הפריחה בהייטק הישראלי אומנם נמשכת, אך לראשונה מזה שנים מתגלים סימני האטה בקצב הקמת סטארט-אפים חדשים. במקביל, גובר קצב הסגירה של סטארט-אפים ותיקים שלא מצליחים להתמודד עם דרישות השוק.

חברת המחקר IVC פרסמה לפני כחודשיים נתונים מהם עולה שבין השנים 2012-2017 נסגרו בישראל יותר מ-3,300 חברות סטארט-אפ, ועוד כ-500 נסגרו בשנת 2018. גם ההכנסות ממכירת סטארט אפים שהבשילו עסקית (אקזיטים) ירדו בשנה האחרונה ב-33%. לפי נתוני פירמת רואי החשבון והייעוץ הכלכלי PwC Israel, סה"כ 61 חברות הייטק נמכרו במהלך השנה למשקיעים מחו"ל, תמורת 4.9 מיליארד דולר; זאת, לעומת 70 חברות שנמכרו ב-2017 תמורת 7.4 מיליארד דולר.

תחום שמשווע לפיתוחים טכנולוגיים חדשים

נוכח נתונים אלה, הדור החדש של יזמי ההייטק יהיה חייב לחפש תחומי פעילות חדשים בהם ניתן יהיה לממש את הכישרונות שלו. ככל שלרשות יזמי ההייטק יעמדו אפיקי פעילות מגוונים יותר, כך יגדלו הסיכויים שישראל תוכל לשמור על מעמדה כמעצמת סטארט-אפ מובילה ומוערכת בעולם כולו.

אחד התחומים המשוועים ביותר לפיתוח סטארט-אפים חדשים הוא תחום ההשקעות החברתיות בכלל, והשקעות האימפקט בפרט. מדובר בהשקעות שמטרתן לשפר את מצבן של אוכלוסיות מוחלשות, לצמצם את הזיהום הסביבתי, לפתח מקורות מים ואנרגיה חלופיים, לסייע לעסקים קטנים, לאתר מקורות מימון חדשים, והחשוב מכל: לתת למאות מיליוני העניים במדינות העולם השלישי כלים שיאפשרו להם להשיג עתיד טוב יותר.

מדובר בהשקעות כלכליות-עסקיות רגילות, שמבטיחות למשקיעים תשואה פיננסית נאותה, ובנוסף יש להן השפעה חיובית (אימפקט) על הסביבה, על החינוך ועל אוכלוסיות חלשות במדינות עולם שלישי.

דיסק און קי. לא לעולם חוסן | צילום: שאטרסטוק

מחקרים שבוצעו לאחרונה מצביעים על כך שהיקף השקעות-האימפקט בעולם עומד כיום על קרוב לחצי טריליון דולר; משקיעי האימפקט מחפשים כל העת להשקיע במיזמים טכנולוגיים חדשים שיסייעו במציאת פתרונות לבעיות חברתיות וסביבתיות במדינות העולם השלישי, וכאן טמון למעשה האתגר הגדול של יזמי ההייטק הישראליים: להפוך אותנו לאומת האימפקט-טק.

כבר היום ניתן לראות ניצנים ראשונים להשקעות אימפקט בחברות טכנולוגיה ישראליות. קרן האימפקט "ברידג'ס ישראל" השקיעה בשתי חברות טכנולוגיה שעוסקות בפיתוח פתרונות לבעיות קיומיות במדינות העולם השלישי: האחת, חברת NDrip שפיתחה טכנולוגיה להשקיה באמצעות טפטפות שמופעלות בכוח המשיכה במקום בחשמל, שאינו מצוי באזורים כפריים רחוקים; השנייה, חברת Kando שפיתחה טכנולוגיה המאתרת זיהומים כימיים במי שפכים ומסייעת לטיהורם.

במקום למקד את כל תשומת הלב אך ורק בפיתוחים טכנולוגיים שמיועדים להקל ולפשט את החיים בעולם המערבי (מנועי חיפוש באינטרנט, רשתות חברתיות, אפליקציות ניווט, מכשור רפואי מתקדם), כדאי שכל אותם יזמים מבריקים יפנו חלק מתשומת הלב שלהם לפתרונות יצירתיים לבעיות הקיומיות של המדינות המתפתחות.

הכותבת היא מרצה וחוקרת בחשבונאות ובמימון, במסלול האקדמי של המכללה למינהל.