אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכנ"ר ניסה לסדר לנאמן כפל שכר טרחה, אך נבלם במחוזי ובעליון צילום: אוהד צויגנברג

הכנ"ר ניסה לסדר לנאמן כפל שכר טרחה, אך נבלם במחוזי ובעליון

נאמן בתיק פשיטת רגל דרש לקבל כפל שכר טרחה בחישוב חריג וזכה להסכמה של אנשי הכנ"רית. המחוזי בבאר שבע קיבל את התנגדות החייב ופסק הדין זכה כעת לאישור של בית המשפט העליון

04.04.2019, 20:26 | ענת רואה

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון דחה היום (ה') ערעור שהגיש עו"ד אייל כהן ששימש נאמן של פושט רגל על אופן חישוב שכר הטרחה שלו. הרכב השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודוד מינץ אישרו למעשה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שסירב לקבל דרך חישוב יצירתית של שכר טרחה אשר חישבה את שכר הטרחה מהסכום "ברוטו", כלומר כשהוא כולל את רכיב שכר הטרחה בתוכו.

קראו עוד בכלכליסט

המפתיע בהליך הוא בעיקר עמדת אנשיה של הכנ"רית סיגל יעקבי שתמכו בבעל התפקיד ובדרך החישוב הלא שגרתית שהציג ובחרו להגדיל את שכרו, על חשבונו של פושט הרגל.

מדובר בחייב שבחודש מאי 2016 ניתן נגדו צו כינוס ובהמשך הוכרז כפושט רגל. באותו מעמד אישר בית המשפט המחוזי תוכנית פירעון שבמסגרתה התחייב החייב להפקיד לקופת פשיטת הרגל סכום כספי שיאפשר להחזיר את מלוא החוב לכל הנושים ובנוסף יהיה בו מספיק לכסות את עלויות ההליך ואת שכר הטרחה. מדובר במקרה נדיר שבו החייב פורע מלוא חובותיו ללא תספורת וזה קרה כנראה מאחר שהחובות היו נמוכים.

הכנ"רית סיגל יעקבי הכנ"רית סיגל יעקבי הכנ"רית סיגל יעקבי

לצורך חישוב הסכום שעל החייב להפקיד, נבדק מהו גובה החובות שיש לשלם לנושים ומתוך סכום זה נבדק ומחושב שכר הטרחה שלו זכאי בעל התפקיד. סכום תביעות החוב עומד על 42 אלף שקל בלבד ולפי התקנות שכר טרחת בעל תפקיד במצב כזה עומד על 8,379 שקל (20%). בתוספת אגרת השגחה של הכנ"ר והוצאות בעל התפקיד, הסכום הכולל הסתכם ב-55 אלף שקל, וזה מה שהחייב התכוון להפקיד בקופה.

אלא שלהפתעתו הרבה, לנאמן היתה תוכנית שונה והוא הציג חישוב אחר. בעל התפקיד אמר שאם החייב מפקיד 55 אלף שקל בקופה, אזי שכר טרחתו אמור להסתכם ב11 אלף שקל (20% מהסכום שבקופה). כשמוסיפים לסכום הזה אגרת השגחה והוצאות, עולה שהחייב צריך בעצם להוסיף עוד 4,000 שקל לקופה ולהפקיד 59 אלף שקל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בחן את שתי שיטות החישוב והכריע לטובת החייב. השופט ישראל פבלו אקסלרד כתב, כי "קבלת עמדתם של הנאמן והכונס הרשמי משמעותה היא פסיקה של כפל שכר טרחה לנאמן, בבחינת 'שכר טרחה על שכר טרחה'. לטעמי יהיה בדבר משום כשל לוגי וגם בכך יש כדי לשלול עמדה זו הנאמן".

הנאמן ערער על ההחלטה וזכה לתמיכה מלאה מהכונס הרשמי שטען כי הצדק עמו.

השופט יצחק עמית שכתב את פסק הדין בערעור לא קיבל את עמדתם. "הגיונם של דברים, כי מכל שקל שנכנס לקופה כתקבולי מימוש, יש 'להפריש' את הסכום המגיע לנאמן על פי מדרגות שכר הטרחה להן הוא זכאי", כתב עמית. "איני רואה הגיון בשיטתם של הנאמן ושל הכנ"ר, לפיה יש לגזור את שכר הטרחה מהסכום הכולל הן את הסכום המיועד לנשייה והן את הסכום שנצבר 'בצד' עבור שכר טרחה. שיטה זו אינה אלא חישוב שכר טרחה על שכר טרחה".

השופט יצחק עמית, צילום: אוהד צויגנברג השופט יצחק עמית | צילום: אוהד צויגנברג השופט יצחק עמית, צילום: אוהד צויגנברג

השופט עמית הוסיף וכתב כי התקשה לרדת לסוף דעתו של הכנ"ר. "הסכמתו של החייב 'לצבוע' את הכסף עבור תשלום שכר טרחת הנאמן, מוציאה אותו מגדר תקבולי מימוש במובן הרגיל והשכיח של הדברים. אין להשליך אפוא ממצב דברים זה, למצב הדברים הרגיל, בו נכנסים לקופת הכינוס כספים שאינם 'צבועים'", כתב השופט עמית.

לפיכך דחה את הערעור, אך לא חייב את הנאמן והכנ"ר בהוצאות לטובת החייב.

החייב יוצג בהליך בידי עו"ד לירום סנדה, שטען כי לפסק הדין תהיה משמעות עצומה על מאות ואלפי תיקים, למרות שברוב המוחלט של המקרים החייב אינו מפקיד כספים עבור שכר טרחה ואין באמת אפשרות לייצר כפל שכר טרחה.

עם זאת, עו"ד סנדה חשף בתגובתו כי בעל התפקיד בתיק, עו"ד אייל כהן, "הוא אחיו של שופט הפש"רים (פשיטות רגל - ע"ר) בבאר שבע, עמית כהן".

לטענת סנדה, כהן "גייס את כל המנהלים המיוחדים להגיש ערעור על פסק הדין על מנת למנוע מקרים דומים ופגיעה בשכר הטרחה שלהם. המנהלים המיוחדים שכרו את שירותיו של עו"ד נפתלי נשר ואף הפקידו 30 אלף שקל ערבון. בסופו של יום בית המשפט העליון דחה את ערעור המנהלים המיוחדים במלואו. אחרי שנים שנעשה עוול עם תקנות חישוב שכר הטרחה קם השופט אקסלרד מבית המשפט המחוזי בבאר שבע ונתן פסק דין לטובת החייב ונושיו וצמצם משמעותית את שכר הטרחה לו היו זכאים בעלי תפקיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
השאלה היא האם משהוא ציך לשלם על נסיון העושק הזה
טבעי הוא שהעורך דין המטפל ירצה להרוויח יותר (בכל זאת הוא עורך דין). אבל זה שהכנ"ר תמך בעמדתו ההזויה של העורך דין היא הזויה. לרוב אם משהו הוא כלכך טועה וכלכך מוטה מין הראוי שלאחר שיתגלה ככזה יפוטר או התפטר. הרי ברור שהוא לא מתאים לעבודה הזו. תארו לכם מציאות כזו שבה אם מובד בשירות הציבורי מתגלה שהוא לא מתאים לעבודתו כי אין לי את שיקול הדעת המתאים לעבודתו יפטר או יפוטר. תוך כמה שנים יהיה לנו שירות ציבורי מדהים. כמה חבל שכל הגרועים פשוט נשארים שם עד הפנסיה ובדרך הורסים את החיים של הציבור.
חם או יפת  |  06.04.19
לכל התגובות