אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפוליטיקאים מוכרים בלוף של שגשוג – והפערים החברתיים מתרחבים צילום: עמית שעל

דעה

הפוליטיקאים מוכרים בלוף של שגשוג – והפערים החברתיים מתרחבים

הריבית האפסית שמאפשרת לבעלי המשכורות הנמוכות לגמור את החודש רק מסתירה את המציאות העגומה מאחוריה: המתח הגובר בין אלו ההולכים ומתעשרים, לחברי מעמד הביניים ההולך ונעלם. המתיחות הזו רק תמשיך לבעבע - עד שיגיע הפיצוץ הבלתי הנמנע

08.04.2019, 18:30 | רחלי בינדמן

בשנת 1971 ייצג מעמד הביניים האמריקאי 61% מהאוכלוסיה; ב-2016 היווה אותו מעמד רק 52% ממנה. מאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין ה-Business Insider התמקד בתופעה של אובדן מעמד הביניים והקיטוב בחברתי באמריקה, במסגרתה האוכלוסיה מתחלקת בין עשירים מאד (האחוזון העליון) לאלו שמתקשים לסגור את החודש.

רק בכדי לסבר את האוזן, מעמד הביניים בארה"ב מייצג את אותו פלח אוכלוסיה המרוויח בין שני שליש לפי שתיים מהשכר החציוני, שעמד ב-2017 על 61.4 דולר בשנה - כלומר, אנשי מעמד הביניים אמורים להרוויח בין 40.7 אלף דולר ל-122.7 אלף דולר בשנה.

קראו עוד בכלכליסט

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

לפי המאמר, המעבר הזה בין המעמדות (ממעמד הביניים לאחוזון העליון וממעמד הביניים לעוני) השפיע על השוק הקמעונאי במספר דרכים, כך שלמשל חנויות יוקרה ומותגים (סוהו סטייל) וחנויות חיסכון (מקס סטוק ודומיה) הפכו למצליחות מאוד - בעוד שכל החנויות בטווח נאבקות לצוף מעל המים.

במאמר מצוטט איאן שרגר, המלונאי שהגה את רעיון מלונות הבוטיק, שצופה כי בענף המלונאות המגמה תהיה דומה: "ארה"ב בדרך למקום בו יש את אנשי האחוזון העליון ואת כל השאר, עם מעמד ביניים שהולך ופוחת".

התופעה הזו, של מעמד ביניים הולך ונעלם, איננה נחלת האמריקאים בלבד: מדובר בתופעה כלל עולמית, שהתעצמה בעשור האחרון, בו הריביות בעולם נחתכו לאפס. הפוליטיקאים בשלטון מרבים להציג את הכלכלה הישראלית ככלכלה משגשגת עם רמת חיים גבוהה, אך אין זו אלא אשליה שמטשטשת פערים אדירים בין אוכלוסיות באותה מדינה – בין עשירים מאוד לעניים מאוד.

באף קמפיין בחירות לא יציגו לנו שכונות עוני בפריפריה, כשהריבית האפסית שמאפשרת לבעלי המשכורות הנמוכות לצלוח את החודש רק מסתירה את המציאות העגומה מאחוריה. המתח הזה, בין אנשים שהולכים ומתעשרים לאובדן מעמד הביניים, רק ילך ויבעבע עד שיגיע לפיצוץ בלתי נמנע - בו ההמון יצא לרחובות וידרוש שינוי. זו כבר לא תהיה מחאת האוהלים התל אביבית, אלא מחאה שלא ניתן יהיה לעצור אותה אלא בחילופי שלטון רדיקליים. ניצנים של המגמה הזו כבר החלו לתת אותותיהם עם חוק מגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסים, שאין לו אח ורע בעולם כולו.

הזעם ירעית את הרחובות

ריבית אפס משמעה העברת עושר מהעתיד להווה, ואילו עולם של ריביות גבוהות משמעו העברת העושר לעתיד - או במילים אחרות - חיסכון. אדם שלא יכול היה לצרוך ולרכוש נכסים בעולם של ריביות גבוהות, משום שהיה מתקשה לממן זאת, יכול לחיות "טוב" היום אך למשכן את עתידו בהלוואות עתק - שאותן יצטרך להחזיר כל חייו, דבר שיקשה עליו לחסוך.

לעומתו, בעולם של ריביות גבוהות יש תמריץ מובנה לחסוך כסף במקום לבזבז אותו היום, על מנת ליהנות ממנו בעתיד. בעשור של ריבית אפסית, הפערים החברתיים הולכים ומתעצמים. אלו שהחזיקו בהון בתחילת הליך הורדת הריבית ידעו לנצל אותו כדי לרכוש נכסים ולהשקיע בשוק ההון, ואלו שלא, נהנו מהיכולת לקבל מימון מוזל כדי לצרוך ולרכוש נכסים בכסף לא שלהם – וכזה שהם יידרשו להחזיר בשנים הקרובות על חשבון חיסכון.

הפוליטיקאים מתגאים בכלכלה משגשגת ומסתירים מהציבור את הפערים החברתיים הגואים. קדנציה פוליטית עומדת במקרה הטוב על חמש שנים, עד הבחירות הבאות, אז למה לדבר על מה יקרה כאן תוך עשור ושני עשורים, כשהקיטוב החברתי יהיה כל כך עמוק עד שמחאת האוהלים בתל אביב תראה כמו בדיחה למול הזעם שירעיד את הרחובות.

היום הצעירים מתלהבים מפייגלין וממפלגת "זהות", שמציעים להם חירות מדומה, הורדת מסים ואיש איש לעצמו - עוד סממן של קיצוניות שמולידים פערים חברתיים. מחר זו כבר תהיה מפלגה אחרת, שתדרוש להפקיע את נכסי העשירים לטובת הכלל ותזכיר לנו משטרים חשוכים של צוררים כמו סטאלין ומאו דזה דונג.

אם הפוליטיקאים הליברלים, לכאורה, מקדשי הקפיטליזם, רוצים לשמר את ההגמוניה שלהם, הם חייבים לפעול לצמצום הפערים החברתיים כבר עכשיו, ולהשקיע בחינוך ובחיזוק החלשים, כדי שעוד כמה עשורים, כשנטל החובות יכביד את משקלו, הם לא יתפסו את מקומם וינחילו כללי משחק חדשים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
הפגנת חוסר הבנה כלכלי כדי לקדם אג'נדה
אין משמעות לריבית מוחלטת אלא לריבית יחסית. כיום - השכר נמוך ביחס לנדל"ן. הישראלים ברחו מהבורסה הישראלית. הבורסות בארה"ב וברוב העולם מנופחות. עליית מחירי מזון קרתה בכל העולם עקב בצורת, גידול אוכלסין ובעיקר כניסה של מאות מיליוני איש למעמד הביניים בהודו ובעיקר בסין. לממשלת ישראל אינטרס לשמור על מחירי נדל"ן גבוהים. כמחצית ממחיר דירה הוא מיסוי עליה. הוועדים חונקים את המשק וחוסמים תחרות מכל כיוון אפשרי. ייבוא, ייצור, שיווק והפצה - הכל עולם תחתון, שוחד וקומבינות. אי אפשר להקים עסק קטן ולשרוד לא מבחינת מיסוי ולא מבחינת רגולציה, אם אתה אינטל תשלם 2% מס ותקבל מענק, אם אתה יבמ מחקר תשלם 0%, אם אתה בוקינג, אקספידיה גוגל או פייסבוק תשלם גם כן 0% ותוציא החוצה מאות מיליוני דולרים בשנה רווחים. הגיע הזמן לנקות את השיטה.
דודי  |  08.04.19
3.
לא כלכלן אבל...
מאמר פוליטי ברור עם אנג'נדה פסדו-כלכלית. לו הריבית הייתה עולה, אנשי המעמד הנמוך היו מתקשים לשלם משכנתא, זה ברור, ולכן גם לא היו רוכשים דירות...אז איפה כאן השיוויון? הריבית הנמוכה מאפשרת להם לצבור רכוש. זאת ועוד - ריבית מקבלים על הון. למי יש הון? לבעליו כמובן. כך שהכותבת המלומדת, דורשת שמחיר הכסף יהיה גבוה כך שאלו שאין להם (הלווים) ישלמו יותר על הכסף לאלו שיש להם (המלווים) - ממש סוצילזם ושיוויון אמיתי. די לחירטוט - יש טענות הגיוניות וטובות שנכון לטעון. ויש שטויות שאומרים רק בכדי להשחיר את הצד שאתה לא מעוניין שיבחר. שקוף.
די לחירטוט  |  08.04.19
2.
כתבה רדודה- הבלוף של השגשוג בישראל נבנה בתמיכת התקשורת המטומטמת.
הממשלה והתקשורת דוחפות כל הזמן את הגידול המתמיד והגבוה יחסית בתל"ג בישראל כראייה לכך שהכלכלה הישראלית משגשגת. האמת היא שהאוכלוסיה בישראל היא פשוט האוכלוסיה שגדלה הכי מהר בעולם המערבי- כך שדרושה צמיחה של כמעט 2% בשנה רק כדי להשאיר את רמת המחייה של אוכלוסיית ישראל באותה הרמה. הצמיחה של 3%-3.5% בשנה שישראל רואה בשנים האחרונות גוזרת צמיחה לנפש של 1%-1.5%, שאינה שונה בהרבה מהצמיחה של רוב הכלכלות המפותחות- שהן מראש במצב כלכלי טוב יותר מישראל.
מישהו  |  08.04.19
לכל התגובות