אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מפתקים כשרים ועד להסכם עודפים: כך הופכים הקולות למנדטים

איך קובעים כמה שווה מנדט אחד, באיזה שלב יודעים כמה קולות בוזבזו וירדו לטמיון - ומתי נכנסת לפעולה שיטת הסכם העודפים? התרגיל הפשוט שיקבע את תוצאות הבחירות

09.04.2019, 09:01 | ענבל עומר

עם תום סגירת הקלפיות היום (שלישי), תתחיל ספירת כל קולות המצביעים. בבחירות הקודמות ב-2015 הצביעו 4,254,738 איש. מיד אחרי שכל הקולות נספרים, מתחילים להוריד את כל הקולות הפסולים (פתקים לבנים, מעטפות עם פתקי הצבעה שונים) שהם בדרך כלל אחוז אחד מסך כל הקולות.

אחרי שנפטרים מהקולות הפסולים, נשארים עם הקולות הכשרים בלבד ומתחילים לבדוק אילו מפלגות עברו את אחוז החסימה - כלומר אילו מפלגות קיבלו 3.25% מסך כל הקולות הכשרים. מפלגות שלא עמדו ביעד הזה יוצאות מהמשחק וכל הקולות של המפלגות האלה למעשה מתבזבזים והולכים לפח. בבחירות 2015 מפלגה הייתה צריכה לקבל כ-137 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה ובסך הכול בוזבזו וירדו לטמיון כ-190 אלף קולות.

מתכוננים לבחירות (ארכיון), צילום: עמית שעל מתכוננים לבחירות (ארכיון) | צילום: עמית שעל מתכוננים לבחירות (ארכיון), צילום: עמית שעל

בחירות 2015 – מנדט אחד היה שווה ל-33,511 קולות

מיד אחרי השלב הזה, נותרים רק עם הקולות הכשרים של המפלגות שעברו את אחוז החסימה ומכאן מתחיל חישוב המנדטים. את כל הקולות האלה מחלקים ב-120 והתוצאה היא למעשה השווי של מנדט אחד (המודד הכללי). בבחירות הקודמות ב-2015 מנדט אחד היה שווה ל- 33,511 קולות.

אחרי החישוב של המנדט האחד מתחיל שלב חלוקת המנדטים – הנוסחה פשוטה – את כל הקולות שקיבלה כל מפלגה מחלקים במודד הכללי (שוויו של מנדט אחד) התוצאה היא מספר המנדטים השלמים שקיבלה כל מפלגה.

דוגמה – בבחירות 2015 הליכוד קיבלה 985,408 קולות – תרגיל פשוט – 985,408 חלקי 33,511– התוצאה – 29 מנדטים שלמים

המחנה הציוני קיבלה 786,313 קולות חלקי 33,511 התוצאה – 23 מנדטים שלמים.

מה עושים עם העודפים?

אבל גם אחרי החישוב הזה נותרו עודפים ועדיין נותרו עוד מנדטים לחלוקה כי עוד לא הגיעו ל-120 מנדטים – כאן נכנסת לתמונה שיטת הסכם העודפים. איך זה מתבצע? אם מפלגות נקשרו בהסכם עודפים מתייחסים אליהם כרשימה אחת – מחברים את כל הקולות שקיבלו שתי המפלגות ביחד ומחלקים במספר הכללי של המנדטים שקיבלו שתי המפלגות ביחד ואז מוסיפים 1 (תוספת אחד על עצם המנדט הנוסף) – התוצאה היא המודד שלפיו יקבע לאיזה צמד מפלגות יילך המנדט. הצמד שיקבל את המודד הגבוה ביותר יזכה במנדט.

אבל מי בסוף מבין שתי המפלגות שנקשרו בהסכם העודפים יקבל את המנדט? כדי לקבוע את זה בודקים את כל הקולות שקיבלה כל מפלגה ומחלקים במספר המנדטים שלה ואז מוסיפים 1 (המנדט הנוסף) – מי מבין שתי המפלגות שהתוצאה שלה גבוהה יותר, תזכה לקבל את המנדט הנוסף.

בבחירות הקודמות ב-2015 נותרו 4 מנדטים נוספים לחלוקה בשיטת העודפים, הערכה היא ששיטה זו לא משפיעה באופן דרמטי על תוצאות הבחירות ובדרך כלל ההשפעה שלה שולית.

הנתונים במאמר נמסרו מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
הערך של קולות מתחת ל% חסימה או פתק לבן
פתק לבן קורא למועמדים פוטנציאליים שלא התמודדו להציג מועמדותם בבחירות הבאות. הוא מראה שהצע המועמדים הנוכחי לא מספק בקוש של חלק מהמצביעים. זהו פתק הצבעה לרשימה עתידית של אנשים שבבחירות הנוכחיות חשבו בטעות שאין להם סכוי מול אלה שכן התמודדו. | קולות מתחת ל% חסימה מאותתים לנבחרים להתחשב בהם בהחלטותיהם כדי לזכות בקולות אלה בבחירות הבאות. הערך של קולות כאלה דומה מאד לערכם של קולות שנתנו למפלגות אופוזיציה, גם ערכם הוא בעקר באתות. | קולות מתחת ל% חסימה שמצטרפים לתיותר מ- 1% מקנים זכות לממון מפלגות שעוזר לתעמולה בבחירות הבאות, וגם מעודד מועמדים עניים.
לא "יורדים לטמיון"  |  08.04.19