אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"חייבים לצמצם פערים בין מדינת ההייטק למדינת ישראל" עמית שעל, אוראל כהן

"חייבים לצמצם פערים בין מדינת ההייטק למדינת ישראל"

המגזר העסקי השיב לשאלות "כלכליסט" ושרטט את מפת האיומים וההזדמנויות שתעמוד לנגד עיניו של שר האוצר הבא. המוטיב החוזר: המפתח לצמצום הפערים בחברה הישראלית נמצא במשרד החינוך

10.04.2019, 18:30 | דיאנה בחור ניר

יהודית ברוניצקי, מייסדת אורמת וכלת פרס ישראל

"בלי השקעה בחינוך נאבד את היתרון שלנו"

 

יהודית ברוניצקי על הכשרות מקצועיות: "התקציב להכשרה מקצועית ירד דרמטית. מוכרחים להעלות אותו כדי לתת מענה לצורכי המשק", צילום: צביקה טישלר יהודית ברוניצקי על הכשרות מקצועיות: "התקציב להכשרה מקצועית ירד דרמטית. מוכרחים להעלות אותו כדי לתת מענה לצורכי המשק" | צילום: צביקה טישלר יהודית ברוניצקי על הכשרות מקצועיות: "התקציב להכשרה מקצועית ירד דרמטית. מוכרחים להעלות אותו כדי לתת מענה לצורכי המשק", צילום: צביקה טישלר

"חינוך, השקעה בהון האנושי - לא רק בהיבט הטכנולוגי - וחינוך זה תקציבים. זאת בעיניי המשימה. כשבעיית הפריון כל כך מטרידה, כשהפערים בהישגים של תלמידי ישראל לעומת תלמידים בעולם המפותח כל כך מדאיגים, וכשיש שינויים כל כך מהירים בטכנולוגיה - וכתוצאה מזה בעולם העבודה - זה חשוב במיוחד. לחלק מהאוכלוסיה אין היום כישורי מחשב, שהם חובה בעולם העבודה.

"התפיסה צריכה להיות של חינוך והכשרה מתמשכים לאורך החיים, והתקציב של מדינת ישראל להכשרה מקצועית ירד דרמטית בשנים האחרונות. מוכרחים להעלות אותו כדי לתת מענה לצורכי המשק. אבל ההשקעה בחינוך היא לא רק בהיבט של תעסוקה. תקציב החינוך בחברה הערבית נמוך מזה שבחברה היהודית, למה? אנשים משלמים על זה בפריון נמוך.

"כשמדובר בחינוך בבתי הספר, חשובה ההשקעה בכישורי מחקר, פיתוח סקרנות, עבודה עצמית, עבודה בצוות, פתרון בעיות ומתן כלים לחיים. אם לא נחזק את החינוך הטכנולוגי והמקצועי ונעניק כישורים מקצועיים לחלק של האוכלוסייה שלא הולך לאקדמיה, היתרון שיש לנו כאומת סטארט־אפ לא יימשך לאורך זמן".

איתי בן זאב,  מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בת"א

"חייבים לעודד את הצמיחה באמצעות השקעה בתשתיות"

 

איתי בו זאב על מימון תשתיות לאומיות: "פיתוח תשתיות לאומיות חייב להיות נדבך מרכזי באסטרטגיה ארוכת הטווח, תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים הרלוונטים", צילום: אוראל כהן איתי בו זאב על מימון תשתיות לאומיות: "פיתוח תשתיות לאומיות חייב להיות נדבך מרכזי באסטרטגיה ארוכת הטווח, תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים הרלוונטים" | צילום: אוראל כהן איתי בו זאב על מימון תשתיות לאומיות: "פיתוח תשתיות לאומיות חייב להיות נדבך מרכזי באסטרטגיה ארוכת הטווח, תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים הרלוונטים", צילום: אוראל כהן

"כלכלת ישראל חזקה כיום: המשק הישראלי הראה שיעורי צמיחה גבוהים יחסית במהלך השנים האחרונות, ובמהלך שנת 2018 צמח בשיעור של מעל 3%. בנוסף, גם שיעור ההשתתפות בעבודה ושיעור התעסוקה בישראל גבוהים ונתוני האבטלה נמוכים במיוחד.

"יחד עם זאת, האתגרים הרבים העומדים בפני הכלכלה הישראלית מחייבים את קברניטי המדינה להמשיך ולקדם מדיניות מעודדת צמיחה גם במהלך השנים הבאות. כדי שזה יוכל לקרות, חשוב כי תקבע אסטרטגיה רב־שנתית אשר תכלול, בין היתר, את הצעדים הבאים:

"צמיחת חברות טכנולוגיה גדולות במשק המקומי - חשוב לגבש תמריצים ומעטפת רגולטורית אשר יסייעו לחברות טכנולוגיה גדולות לצמוח ולהתפתח בישראל. ביסוסן של אותן חברות במשק ישפיע באופן חיובי על הקמת מפעלים חדשים כמו גם על יצירת מקומות עבודה חדשים.

מימון תשתיות לאומיות - פיתוח תשתיות לאומיות חייב להיות נדבך מרכזי באסטרטגיה ארוכת הטווח של הממשלה. מימון מיזמים אלו יחייב היערכות ושיתוף פעולה מצד כלל הגורמים הרלוונטיים.

"שיתוף הציבור הישראלי בהצלחת הכלכלה הישראלית - חשוב להנגיש את הצלחת המשק הישראלי לכל אזרח במדינה. ניתן לפתח כלים אשר יאפשרו לציבור ליהנות מהצלחת ההיי-טק המקומי או לדוגמה לשתף את הציבור הרחב בהצלחה של החברות הממשלתיות באמצעות הנפקות מיעוט בבורסה המקומית".

יהודה זיסאפל, בעלי רד–בינת, ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית

"אל תחלק צ'קים בלי כיסוי, זה פוטנציאל למשבר"

 

יהודה זיסאפל על הגדלת הגירעון: "בשנים האחרונות עשו באוצר בור והרסו את הכלכלה מבחינת גירעונות. אני מקווה שזה לא יתפוצץ אחרי הבחירות", צילום.: אוראל כהן יהודה זיסאפל על הגדלת הגירעון: "בשנים האחרונות עשו באוצר בור והרסו את הכלכלה מבחינת גירעונות. אני מקווה שזה לא יתפוצץ אחרי הבחירות" | צילום.: אוראל כהן יהודה זיסאפל על הגדלת הגירעון: "בשנים האחרונות עשו באוצר בור והרסו את הכלכלה מבחינת גירעונות. אני מקווה שזה לא יתפוצץ אחרי הבחירות", צילום.: אוראל כהן

"הדבר כי חשוב אחרי הבחירות זה יציבות כלכלית. המשימה של האוצר הבא היא בניית אופק של יציבות. זה כולל את הריבית, את שער הדולר, את האינפלציה ואת כל יתר הפרמטרים. שלא יתחילו פתאום להטיל מסים, או ששער הדולר ישתולל והריבית תשתנה. בקיצור: שייתנו לעבוד.

"היציבות חשובה מאוד להיי-טק, אבל לא רק לענף הזה. יציבות בכל הפרמטרים תאפשר לנהל ולשמר את המצב, שכן דבר קשור לדבר והכל קשור בהכל. למשל, כשמעלים מסים, המהלך משפיע על השכר ועל הריבית.

"לגבי הבטחות בחירות - הן לא מופקרות רק בתנאי שקודם דואגים להכנסות ואחר כך להוצאות. אי אפשר לחלק את העוגה לפני שמרוויחים אותה. כשמחלקים כסף לפני שדואגים להכנסות, זה פוטנציאל למשבר. לרשום צ'קים זה קל, אבל מי אמר שיש להם כיסוי?

"לתחושתי, בשנים האחרונות עשו בור והרסו את הכלכלה מבחינת גירעונות. עשו כל מיני דברים שאני מקווה שלא יתפוצצו אחרי הבחירות. הרי עד לרגע זה לא ברור בדיוק מהו הגירעון. כעת גם אין לאף אחד תוכנית משמעותית שעיקרה איך לפתח את הכלכלה ולהגדיל את העוגה. הבחירות הנוכחיות התמקדו בעיקר בהכפשות אישיות.

"בינתיים, העולם נערך למהפכה של תעשיית הידע. התעשייה הדיגיטלית תייתר הרבה מהעובדים הקיימים היום ויהיה צורך בעובדים חדשים. ההיי-טק דואג לעצמו, אבל אף אחד לא דואג להיי-טק. צריך להיערך לעידן החדש באופן הרבה יותר מסיבי. למשל, יותר הסבות של עובדים לכלכלה החדשה.

בארה"ב יש עשייה ויש תוכניות הכשרה. בישראל מקדמים מהלכים במשרד הכלכלה ובמדען הראשי, אבל יש לעשות הרבה יותר בגזרת רה"מ. בסוף אלה גם הצרכים החברתיים".

אלפרד אקירוב, יזם נדל"ן

"להחזיר לאנשי העסקים את התחושה שהם רצויים ולא גנבים"

אלפרד אקירוב על היחס לאנשי עסקים: "אי אפשר לתת לך סטירה ולהגיד לך - תשקיע. זה עניין של יחס", צילום: עמית שעל אלפרד אקירוב על היחס לאנשי עסקים: "אי אפשר לתת לך סטירה ולהגיד לך - תשקיע. זה עניין של יחס" | צילום: עמית שעל אלפרד אקירוב על היחס לאנשי עסקים: "אי אפשר לתת לך סטירה ולהגיד לך - תשקיע. זה עניין של יחס", צילום: עמית שעל

"פעם לא היה ראש עיר שלא יכולתי לפגוש. היום ראשי עיר מפחדים לפגוש אותי. לא רואים בזה אינטרס של העיר. למה אני יכול להיפגש עם ראש ממשלת צרפת, ובארץ אפילו ראש עיר לא יכול לפגוש אותי? זאת אחת הסיבות שאנשים כמוני לא יוזמים פרויקטים כאן, אף שהציונות שלי היא הרצון לגור כאן. לפני חצי שנה, למשל, השקתי בית מלון גם בפריז. כי אי אפשר לתת לך סטירה ולהגיד לך - תשקיע. זה לא עניין של תמריצים אלא עניין של יחס.

"צריך לחשוב על אנשי עסקים כמי שתורמים לכלכלה. רק בממילא בירושלים יש לי בתחום המלונאות 200 עובדים. יש כאן אווירת רדיפה נגדנו. מי שמגיע לו - שיישב בכלא, אבל אי אפשר להתייחס לכל אנשי העסקים כגנבים פוטנציאליים. אני מקווה ששר האוצר הבא יידע להחזיר לאנשי העסקים את ההרגשה שהם רצויים. כיום על כל דבר יש רגולציה, בודקים, בעוד מחוץ לישראל מקבלים אותנו כאילו בלעדינו המדינה תתמוטט.

"נוצרה בישראל אווירה שבה ליזמים אין חשק להשקיע. יצאו נגד תושבי חוץ שקונים דירה בארץ. למה? לדעתי, לכל יהודי צריכה להיות דירה בארץ.

"ומשקיעים, גם מקומיים, קונים דירות לילד או להשכרה. כרגע, היוזמה למיסוי דירה שלישית, גם אם היא לא מומשה, העלתה את מחירי השכירות והבריחה משקיעים לברלין, לונדון וניו יורק. זו קטסטרופה. לשם רצינו להוציא את הכספים? מחיר למשתכן – אנשים קונים דירות בהגרלה במקומות שהם לא מתכוונים לגור בהם רק כי זה זול. אז את בעית הדיור לא פתרת. אתה נותן הטבות לקונה במקום שהוא לא רוצה לגור בו. אז פתרת את מחירי הדיור? אני לא מדבר על הטבות ותמריצים, אלא על יצירת אווירה. חייבים להחזיר לכאן את המשקיעים, כי אין לנו מדינה אחרת".

מיכאל שטראוס, לשעבר יו"ר קבוצת שטראוס

"צריך להגן על התעשייה. מדינה חיה על ייצור"

 

מיכאל שטראוס על ייצור מזון: "תעשייה שנסגרת זה פיטורי עובדים. בשוויץ החוק מחייב לייצר במדינה 50% מהמזון שנצרך בה" , צילום: עמית שעל מיכאל שטראוס על ייצור מזון: "תעשייה שנסגרת זה פיטורי עובדים. בשוויץ החוק מחייב לייצר במדינה 50% מהמזון שנצרך בה" | צילום: עמית שעל מיכאל שטראוס על ייצור מזון: "תעשייה שנסגרת זה פיטורי עובדים. בשוויץ החוק מחייב לייצר במדינה 50% מהמזון שנצרך בה" , צילום: עמית שעל

"חשוב לחבק את התעשייה המקומית ולשמור עליה - לא להתפתות למחירי יבוא שמביאים בחשבון רק את הטווח הקצר. בעולם שמגן על התעשייה המקומית שלו, ישראל צריכה לעשות הרבה יותר כדי להגן על התעשייה שלה.

"שני יצרני המזון המקומיים הגדולים ביותר, אסם ותנובה, כבר לא בידיים ישראליות. אנחנו בשטראוס לא צריכים שישמרו עלינו כישראלים - אנחנו שומרים על עצמנו. המשפחה ובעלי המניות לא רוצים למכור. אבל כדאי לראות איך נשיא ארה"ב רב עם הסינים ועם כולם על נושא המכסים - כדי לשמור על התעשיה המקומית שלו. כי תעשייה שנסגרת זה פיטורי עובדים, ומדינה חיה על הייצור. הוא מביא משכורות. זה הכסף הכי טוב. בשוויץ יש חוק שמחייב לייצר בה 50% מהמזון שנצרך על ידי התושבים, כי במלחמת העולם השנייה לא היה די אוכל.

"לגבי ישראל, הדוגמה המוחשית היא יבוא המלט מטורקיה במחירי דמפינג, שפוגע מאוד במפעל בישראל ומסכן את העובדים. יש היגיון בחוק השוויצרי, במיוחד במדינה כמו שלנו, אבל לכל הפחות צריך לעשות הכל שהחקלאים והתעשיינים ירגישו שעובדים איתם ולא שמענישים אותם".

עו"ד אלי זהר, יו"ר משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן

"להקטין את הפערים, שמובילים לשנאת אחים"

 

אלי זהר על שלטון החוק: "שר האוצר צריך להיאבק ולהצביע נגד כל ניסיון לפגוע בשלטון החוק", צילום: אוראל כהן אלי זהר על שלטון החוק: "שר האוצר צריך להיאבק ולהצביע נגד כל ניסיון לפגוע בשלטון החוק" | צילום: אוראל כהן אלי זהר על שלטון החוק: "שר האוצר צריך להיאבק ולהצביע נגד כל ניסיון לפגוע בשלטון החוק", צילום: אוראל כהן

"המשימה העיקרית של שר האוצר הבא תהיה להקטין את הפערים בחברה הישראלית ולהתמודד עם ההקצנה הניזונה מהמצב הכלכלי ומתגלגלת לשנאת אחים. זה אומר שכאשר אנשים נמצאים במצב כלכלי קשה יש פער וקנאה. 'אנשים אחים אנחנו' ו'כולנו ערבים זה לזה' הם ביטויים שכבר יצאו מהתקן.

"התוצאה היא שמתפתחת עוינות בכל מיני מקומות. אגב, הפער החברתי אינו רק בין עניים לעשירים: הוא גם התהליכים הפסיכולוגיים והנפשיים הקשורים לזה. בימים אלה, כשההסתה מגיע לשיאה, הם מגיעים למקומות שלא הכרנו כדוגמתם.

"שר האוצר יכול להשפיע על המצב הזה בהרבה צורות. לפעול להגדלת ההכנסה, להגדיל את המיסוי. מכיוון שהוא פרוגרסיבי, מי שמרוויח יותר ישלם יותר. כמו כן, יש לפעול לחלוקה נכונה יותר של המשאבים ולתת עדיפות מחודשת לבריאות בראש ובראשונה, וגם לחינוך ולתרבות.

"צריך לחזור למגמת החינוך של החברה הישראלית ולצרוך תרבות. אני לא חושב שהתרבות כיום ממושטרת. אני כן סבור שצריך לעקור משורש את תחושת הקיפוח, ואותה לא עוקרים על ידי קיפוח הפוך. לתת לצד האחד ולגרוע מהצד שני, זה ממוטט את הבסיס שעליו יושבת התרבות. קיפוח התרבות האשכנזית לטובת תרבות פריפריאלית או אחרת היא משגה קיצוני כי הוא הורס את התשתית שעליה יושבת כל התרבות של החברה שלנו.

אבל יש נושא נוסף שבעיניי מתאים לשר האוצר, והוא מאבק ללא פשרות בניסיונות לכרסם בשלטון החוק. יש לו יד כדי להצביע? הוא גם יכול לכלול את זה בהסכם הקואליציוני. אין פוגעים בשלטון החוק, בבית המשפט העליון ובשומרי הסף שמופקדים על קיומו של שלטון החוק במדינה. יש לשר שתי ידיים. האחת צריכה להיות על השיבר ולכוון אותו נכון, והשנייה צריכה להצביע נגד כל ניסיון לפגוע בשלטון החוק".

פרופ' רות ארנון, ממפתחי הקופקסון וכלת פרס ישראל

"לתקצב את הבריאות כדי שלא נהפוך לעולם שלישי"

 

 

רות ארנון על שירותי הבריאות: "איכות הרופאים מצוינת, אבל בפריפריה היחס של מספר הרופאים לנפש לא מספיק", צילום: אוראל כהן רות ארנון על שירותי הבריאות: "איכות הרופאים מצוינת, אבל בפריפריה היחס של מספר הרופאים לנפש לא מספיק" | צילום: אוראל כהן רות ארנון על שירותי הבריאות: "איכות הרופאים מצוינת, אבל בפריפריה היחס של מספר הרופאים לנפש לא מספיק", צילום: אוראל כהן

 

"הדבר המשמעותי ביותר ששר האוצר הבא צריך להתמקד בו הוא לשפר את שירותי הבריאות בארץ. כי בהיבט הזה אנחנו מתקרבים להיות מדינת עולם שלישי.

"משרד הבריאות, בעל רצון טוב ככל שיהיה, לא יכול לעשות את זה בלי תקציב. חייבים לתת לנושא עדיפות, כי זה הרבה מעבר לאיכות חיים. מדובר בתוחלת חיים, וירידה ברמת בתי החולים משפיעה על זה ישירות.

"השירות הרפואי שמקבלים אזרחי המדינה, נעשה גרוע יותר ככל שמתרחקים מהמרכז. איכות הרופאים מצוינת, אבל היחס של מספר הרופאים לנפש לא מספיק. לכן ההמתנה בחדרי המיון כל כך ארוכה.

"ב־10 השנים האחרונות נוסף רק בית חולים אחד, באשדוד. חייבים יותר תקנים, יותר מיטות, יותר בתי חולים או להרחיב את הקיימים, כי מה שקיים היום לא עונה על הצרכים".

בני לנדא, מייסד לנדא דיגיטל פרינטינג ואינדיגו

"תהליך מדיני חיוני לעתיד הכלכלה"

בני לנדא על התוכנית האמריקאית: "הגיע הזמן שהם יכופפו ידיים. זה גן ילדים. בלי שהגננת תשלוט - לא יהיה שלום" בני לנדא על התוכנית האמריקאית: "הגיע הזמן שהם יכופפו ידיים. זה גן ילדים. בלי שהגננת תשלוט - לא יהיה שלום" בני לנדא על התוכנית האמריקאית: "הגיע הזמן שהם יכופפו ידיים. זה גן ילדים. בלי שהגננת תשלוט - לא יהיה שלום"

"תהליך מדיני יקדם השקעות זרות בישראל. אנחנו רואים סימנים של ירידה בהשקעה הזרה בישראל, ומה שחיוני לנו הוא לפתור במהירות את הבעיה הישראלית פלסטינית.

"בלי לדבר על סיבות אחרות, כמו למשל שעתידנו תלוי בזה, אז לפחות מהסיבה הכלכלית. עד שהמצב לא יתצייב, לא נראה לדעתי גל של השקעות גדולות זרות בישראל.

"אם יש תוכנית אמריקאית שמקובלת גם על מצרים וגם על ישראל, אז הפלסטינים - בין אם זה חמאס ובין אם זה הרשות הפלסטינית - כולם יתיישרו לפיה לדעתי. אני תולה הרבה תקוות בתוכנית האמריקאית. הגיע הזמן שהמעצמה הזאת תכופף את הידיים גם של הישראלים וגם של הפלסטינים. זה גן ילדים. בלי שהגננת תשלוט - לא יהיה שלום".

ענת לוין, יו"ר אלרוב

"לשנות את מודל הפנסיה לטובת בעלי השכר הנמוך"

ענת לוין על שינוי המודל הפנסיוני: "יש לסבסד רק בעלי שכר נמוך. שנית, יש ליצור מחסנית מס ענת לוין על שינוי המודל הפנסיוני: "יש לסבסד רק בעלי שכר נמוך. שנית, יש ליצור מחסנית מס 'נצברת' שתעודד גם מובטלים חסרי תלוש לחסוך" | צילום: אוראל כהן ענת לוין על שינוי המודל הפנסיוני: "יש לסבסד רק בעלי שכר נמוך. שנית, יש ליצור מחסנית מס

"ההחלטה הכי חשובה שצריכה להתקבל היא גיבוש תוכנית ממשלתית לשינוי מודל הפנסיה במטרה להגן על בעלי השכר הנמוך. השינוי הזה צריך להתאים גם לסביבת עבודה לא יציבה, משתנה ומקוטעת, באופן שייטיב עם בעלי השכר הנמוך, על חשבון בעלי השכר הגבוה. בעולם עבודה משתנה ולא יציב, מודל הפנסיה הנוכחי פועל לרעת החלשים.

"מדובר על שינוי דו־ראשי. ראשית, יש להעביר את הסבסוד הממשלתי, שמגולם באג"ח מיועדות, לשכבת בעלי השכר הנמוך. מקור המימון הוא ביטל ההטבה לבעלי השכר הגבוה באמצעות הנפקת אג"ח מיועדות לעד שכבת שכר מסוימת.

"שנית, כדי להתמודד עם עולם העבודה המודרני, נחוץ לעבור לשימוש במחסנית מס 'נצברת' שמועדדת את כולם לחסוך לפנסיה. המודל הנוכחי מחייב את כולם לעבוד כל הזמן עם תלוש כדי למצות את תמריצי המס. זה לא מתאים לעולם עבודה משתנה, שבו גם אם יש רצון לעבוד, לא תמיד יש מקום לעבוד בו. יש בעיה עם חסרי התלוש, המובטלים וההיי-טקיסטים שעובדים שנתיים ואז הם מובטלים שנתיים. כדי לפתור את הבעיה ולעודד גם אותם לחסוך לפנסיה, למרות שאין להם תלוש ולכן אין תמריץ לחסוך בדמות הטבת מס, צריך לייצר מחסנית. מעין גיפט קארד, שכל עובד יוכל להשתמש בו לפי מחזור חיי העבודה שלו ולא בהכרח לפי השכר שלו. כלומר, גם אם מחזור חיי העבודה מקוטע, ניתן יהיה לצבור נקודות זכות להפרשה פנסיונית שישרתו אותך לפי מחזור חיי העבודה.

"ברור שאנחנו לא רוצים שאנשים יהפכו לעניים בזמן הפנסיה, ולכן חובה לתקן את המודל הנוכחי".

יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ראש ועדת בכר ויו"ר דיסקונט

"צריך לפעול כדי לשרת את האזרח ולחזק את הפריפריה"

יוסי בכר על תכנון ארוך טווח: "אם יש לך ארבע שנים צריך תוכנית לארבע שנים, בהבנה שאי אפשר להשיג תוצאות מהיום למחר", צילום: אוראל כהן יוסי בכר על תכנון ארוך טווח: "אם יש לך ארבע שנים צריך תוכנית לארבע שנים, בהבנה שאי אפשר להשיג תוצאות מהיום למחר" | צילום: אוראל כהן יוסי בכר על תכנון ארוך טווח: "אם יש לך ארבע שנים צריך תוכנית לארבע שנים, בהבנה שאי אפשר להשיג תוצאות מהיום למחר", צילום: אוראל כהן

"המשימה העיקרית של שר האוצר החדש שימונה לאחר הבחירות האלו היא החזרת האמון של הציבור במערכת הממשלתית על ידי נקיטת צעדים בוני אמון והנהגת מדיניות ממלכתית. זה אומר מדיניות פיסקלית נכונה, שידור ממלכתיות ועשייה של צעדים שמראים שטובת המדינה היא לפני הכל מבחינתו.

צריך לפעול לפי תוכנית מובנית, רחוקת טווח ועקבית. ששר האוצר יסתכל בעינים לפקידים ויגיד: עכשיו אנחנו עושים את מה שטוב למדינת ישראל, לתת לציבור להרגיש שעושים את הדברים הנכונים. שר אוצר לא צריך לפעול לפי איך הוא מצטייר ברגע כזה או אחר. אם יש לך ארבע שנים – אתה צריך לבנות תוכנית לארבע שנים, כמו בתחום העסקי, בהבנה שאי אפשר להשיג תוצאות מהיום למחר.

במישור המעשי, הדבר הכי מרכזי זה חיזוק הפריפריה – פיזור האוכלוסייה. וזה קשה, כי כל המגמה בעולם זה לעבור לערים בעקבות הפרנסה.

אבל מי שעובד 12 שעות ביממה, אין סיבה שלא יעשה את זה בבאר שבע – אם יש גם חינוך טוב, וחיי תרבות. אם לצורך התמריץ הכלכלי צריך לשחרר קרקעות בחינם – אז צריך לעשות את זה. גם חיפה היתה מרכז פרנסה, אבל במקום לתמרץ אנשים להישאר בה – עסקים בחיפה עברו לאזור המרכז, אפשר להציל אותה כנגד המגמה של ההגירה השלילית. יש להם טכניון, את רמב"ם, אוניברסיטת חיפה, אפשרות לגור על רכס הכרמל וחוף ים, אבל כיום אנשים נוהרים למרכז כי שם האפשרויות.

כשהמדינה רצתה להעביר אנשים לגור בשטחים היא ידעה איך לעשות את זה. אי אפשר להמשיך להציף את גוש דן, אלא אם יעברו להשתמש בהליקופטרים ככלי תחבורה".

שמואל חרל"פ, יו"ר קבוצת כלמוביל, משקיע בחברות סטארט–אפ

"הכי קריטי זה לשקם את האמינות של משרד האוצר שנפגעה קשות"

 

שמואל חרל"פ על אמינות המידע: "אנשי האוצר טעו והטעו את הציבור לגבי היקף הגירעון התקציבי. זה היה מכוער וחיבל באמינות בארץ ובחו"ל", צילום: Tamar Matsafi שמואל חרל"פ על אמינות המידע: "אנשי האוצר טעו והטעו את הציבור לגבי היקף הגירעון התקציבי. זה היה מכוער וחיבל באמינות בארץ ובחו"ל" | צילום: Tamar Matsafi שמואל חרל"פ על אמינות המידע: "אנשי האוצר טעו והטעו את הציבור לגבי היקף הגירעון התקציבי. זה היה מכוער וחיבל באמינות בארץ ובחו"ל", צילום: Tamar Matsafi

 

"הדבר הראשון ששר האוצר זקוק לו - זה לשקם את האמינות שלו שנפגעה קשות. אמינות זה הדבר הכי חשוב שיש. אם לא מאמינים לשר אוצר, אז מה שווה הכל?

"האמינות של שר האוצר האחרון נפגעה בשלוש נקודות, כולן סביב הגירעון התקציבי. שנת 2018 הסתיימה, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בגירעון של 3.1% ולא 2.9% כפי שהיתה המטרה. אז ראשית, היתה חריגה.

"שנית, אנשי האוצר טעו והטעו את הציבור כשהכריזו ב־6 בינואר שהגירעון היה 2.9% ושהמשרד עמד ביעד שהוצב.

"שלישית, כפי שדווח בתקשורת וכפי שמבקר המדינה בודק עכשיו, בכירים באוצר עשו תרגילים חשבונאיים במגמה לשפץ את נתוני הגירעון, הגישו אותם ביום חמישי מאוחר בלילה, מה שהדיף ריח של ניסיון הסתרה והתחמקות. הדבר הזה היה מכוער וחיבל באמינות בארץ ובחו"ל. הרבה חברים שלי, אנשי עסקים, הסתייגו מהעניין.

לכן, המשימה המרכזית בעיניי אחרי הבחירות היא לשקם את האמינות של האוצר, מפני שאמינות זה שם המשחק בכל מערכת יחסים.

"כשחברות ציבוריות משחקות עם מספרים ומשפצות אותם – אנחנו יודעים כמה זה פוגע באמון. אם אתה מנסה לעבוד על האוכלוסייה ועל המשקיעים - אתה תחשוף אותם לטעויות. לכן האמינות היא קריטית. לא משנה מה תהיה המדיניות, ואם השר יתמוך בלהוריד או להעלות מסים. יותר מכל, חשוב נושא האמינות".

יוסי ורדי, יזם סדרתי ומשקיע וגורו היי-טק

"רק חינוך והכשרה יקרבו גם את החלשים להיי-טק"

 

יוסי ורדי על פיתוח חברתי: "שרי אוצר שעושים את מלאכתם נכונה לא אמורים לשמור את הכסף אלא להקצות נכון את המשאבים", צילום: עמית שעל יוסי ורדי על פיתוח חברתי: "שרי אוצר שעושים את מלאכתם נכונה לא אמורים לשמור את הכסף אלא להקצות נכון את המשאבים" | צילום: עמית שעל יוסי ורדי על פיתוח חברתי: "שרי אוצר שעושים את מלאכתם נכונה לא אמורים לשמור את הכסף אלא להקצות נכון את המשאבים", צילום: עמית שעל

"יש לסגור את הפערים הכלכליים ולהעצים את המגזרים החלשים באופן שיאפשר לבני נוער במגזרים האלה לקבל השכלה, שתביא אותם למיצוי היכולות והפוטנציאל שיש בהם.

"הבעיה ידועה: המגזרים החלשים הם ערבים–ישראלים, בריכוז גדול הבדואים, חרדים, פריפריה חברתית, פריפריה כלכלית והאוכלוסייה האתיופית.

כיוון שכל, לפי דעתי הדבר הכי חשוב הוא חינוך, פיתוח כלכלי, והכשרה - זאת צריכה להיות משימה של כל הממשלה, כל שר במגזר שלו. הסיבות לזה הן לא רק כלכליות. זאת צריכה להיות גישה לאומית שמטרתה לחזק את החברה: שרי אוצר שעושים את המלאכה נכונה לא אמורים לעסוק בלשמור את הכסף, אלא בלהקצות נכון את המשאבים.

"מפגישות שערכתי עם אנשי אגף תקציבים בשנים האחרונות קיבלתי את הרושם שהם בהחלט יותר קשובים לנושא הזה, עם זאת המבחן הוא בעבודה בשטח.

"בעיני אין פה אפילו שאלה: אם שמונה אחוזים נמצאים בהיי-טק, וגם בתוכו יש פערים, אז כנראה התאוריה של חלחול חגיגת ההיי-טק כלפי מטה לא בדיוק עובדת. היא מחלחלת כלפי מטה ולא לצדדים, או לא מספיק לצדדים".

פרופ' רבקה כרמי, לשעבר יו"ר אוניברסיטת בן–גוריון

"האוכלוסייה מזדקנת, אבל המערכת לא נערכת לזה"

 

רבקה כרמי על מצב הרפואה: "רופאים צעירים מעדיפים ללכת לביומד, רק כדי לא להיות במקצוע המתיש והסיזיפי הזה", צילום: ישראל יוסף   רבקה כרמי על מצב הרפואה: "רופאים צעירים מעדיפים ללכת לביומד, רק כדי לא להיות במקצוע המתיש והסיזיפי הזה" | צילום: ישראל יוסף רבקה כרמי על מצב הרפואה: "רופאים צעירים מעדיפים ללכת לביומד, רק כדי לא להיות במקצוע המתיש והסיזיפי הזה", צילום: ישראל יוסף

"מצוקת האשפוז בלתי נסבלת, גם לחולים וגם לרופאים. אין די מיטות וכוח אדם. המתנה מורטת עצבים היא פגיעה ברופאים ובחולים כאחד. שיעור השחיקה של הרופאים לא ייאמן. רופאים צעירים מעדיפים ללכת לתחומים כמו ביומד, רק כדי לא לעבוד במקצוע המתיש והסיזיפי הזה. באים למקצוע לעתים מתוך אידיאל ומהר מאוד מגיעים לשחיקה איומה, חשים כמי שמכבים שריפות ולא עושים רפואה טובה. זה עניין של משאבים וגם של תכנון. צריך למצוא איך להוריד מרופאים מטלות אדמינסטרטיביות, למשל עם עוזרי רופא, פתרונות שיש בעולם ובישראל לא מצליחים לקדם כאן. תכנון כוח האדם בענף לא משקף את הצרכים ולא את לאן פני הרפואה הולכים. האוכלוסייה מזדקנת וצורכת יותר ויותר שירותים מעצם זה שהיא חיה יותר. כל מדיניות הבריאות לא ערוכה לנושא בכלל".

אלי פישר, מייסד ונשיא ד"ר פישר

"רגולציה - רק למה שלא מסתדר בלעדיה"

אלי פישר על עומס הרגולציה: "מה שקוראים לו בישראל רגולציה הוא למעשה בירוקרטיה בשם מכובס. כשאתה מנהל מפעל, 50% מהזמן מושקע בהתעסקות עם הפקידות", צילום: אוראל כהן אלי פישר על עומס הרגולציה: "מה שקוראים לו בישראל רגולציה הוא למעשה בירוקרטיה בשם מכובס. כשאתה מנהל מפעל, 50% מהזמן מושקע בהתעסקות עם הפקידות" | צילום: אוראל כהן אלי פישר על עומס הרגולציה: "מה שקוראים לו בישראל רגולציה הוא למעשה בירוקרטיה בשם מכובס. כשאתה מנהל מפעל, 50% מהזמן מושקע בהתעסקות עם הפקידות", צילום: אוראל כהן

"בשנים האחרונות, כמעט לא מוקמים מפעלים בישראל. אלה שכן קיימים עוברים מכאן, ולא לסין, אלא לאירופה ולארה"ב כי שם הבירוקרטיה הרבה יותר קלה. תעשייה היא בסיס לכלכלה לטווח ארוך. בהיי-טק ממהרים למכור לחברות זרות, וחלק גדול מהחברות שקמות עושות את זה בשביל אקזיט, ומי שמקים אותן חושב איך יוכל למקסם רווח במהירות המקסימלית. לעומת זאת, אין הרבה מפעלים כמו ד"ר פישר, שעשרות שנים מייצרים בארץ. לייבא תמיד אפשר, אבל מי יעסיק אוכלוסייה, יספק מזון, תרופות וחקלאות - בטח בעתות מלחמה? אנחנו, התעשייה המקומית. לכן, בטווח הארוך, זה מה שחשוב.

"הבעיה היא שמה שקוראים לו בישראל רגולציה הוא בירוקרטיה. כשאתה מנהל מפעל, 50% מהזמן מושקע בהתעסקת עם הפקידות. רגולציה צריכה להתערב רק במה שלא מסתדר בלעדיה - והרוב מסתדר יפה מאוד בלי. זאת הסיבה העיקרית שבגללה לא מקימים תעשייה בישראל. אם היה רפרנט ממשלתי שיסייע בהקטנת בירוקרטיה לתעשיינים, זה היה יכול להקל. כשרציתי להקים מפעל בנתניה, ראש העיר אמר לי: 'אדאג שאדם בעירייה יסייע לך בתיאום מול המשרדים הממשלתים וחברת הנדל"ן'. זה חשוב. אין כלכלה בלי תעשייה לטווח ארוך. התעשייה היא קשה ממילא. עם הבירוקרטיה, היא הופכת בלתי אפשרית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
יש דרך מאוד פשוטה ומיידית לצמצם...
...את הפער שאתם מדברים עליו - העלו ריבית. הרי מגזר ההיטק נהנה מזה שנים מסבסוד, שיוצא מכיסם של בני המעמדות הנמוכים בישראל, בדמות שקל חלש באופן בלתי טבעי, שנובע ממדיניות הריבית האפסית ורכישת הדולרים של בנק ישראל. לו בנק ישראל היה מעלה את הריבית ומפסיק להתערב בשוק המט״ח, השקל מייד היה מתחזק וכח הקנייה של האזרחים הפשוטים היה מטפס, וזאת על חשבון מגזר ההיטק שהיה צריך להעלות מחירים ללקוחותיו בחו״ל ולהתאמץ יותר כדי לייצא. אבל כזה מן פיתרון פשוט לא מתחשק לכם, נכון, אנשי הי-טק יקרים? כי אתם לא באמת רוצים לסגור את הפער, אלא רק לדבר עליו בצדקנות רבה, בעודכם מוצצים את לשדם של העניים...
אורן  |  10.04.19
לכל התגובות