תיקי נתניהו בדרך חזרה למרכז הבמה התקשורתית

במערכת הבחירות לכנסת ה־21, שהגיעה הבוקר לסיומה, התיקים הפליליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו נדחקו אל מחוץ לזירת ההתגוששות.

ייתכן שהסיבה לכך היא שיריביו הפוליטיים של נתניהו הבינו שהעיסוק בנושא רק מחזק אותו, וייתכן שנתניהו עצמו הצליח להמאיס במידה רבה את הנושא על הציבור, כך שהרווח הפוליטי עבור מי שמבקש לשים אותם במוקד היה קטן בכל מקרה.

אך מהיום הם צפויים לחזור למרכז תשומת הלב. הסיבה לכך היא שהיום תשלח פרקליטות המדינה את חומרי החקירה המלאים לפרקליטי החשודים בתיקים השונים - 1000, 2000 ו־4000 - ובראשם נתניהו, כדי שהם יוכלו להתחיל להתכונן לשימועים שייערכו ללקוחות שלהם, שאחריהם יוחלט סופית אם להגיש נגדם כתב אישום.

בסוף פברואר האחרון, בעת שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לחשודים בתיקים השונים שבכוונתו להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, הוא נעתר לבקשת נתניהו לא להעביר את חומרי החקירה המלאים לעורכי הדין, מחשש שידלפו לתקשורת וישמשו את יריביו הפוליטיים לתעמולת בחירות. "לאחר שקילת עמדתכם, ובשים לב למכלול נסיבות העניין, החלטתי להיעתר בחיוב לבקשת באי כוחו של ראש הממשלה ולהשהות את מסירת חומרי החקירה בתיקים הקשורים לראש הממשלה עד לאחר מועד הבחירות, וזאת ביחס לכלל החשודים", כתב מנדלבליט. פירוש הדבר הוא שהחומרים יעברו לפרקליטים היום.

נתניהו, שהוא היחיד שהשימוע שלו ייערך בפני מנדלבליט (השימועים ליתר החשודים ייערכו בפני הפרקליטה שליוותה את כל התיקים - ליאת בן־ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה), הצטייד בסוללת עורכי דין שכוללת את בכירי הסנגורים, ביניהם נבות תל־צור, עמית חדד (שליווה את נתניהו לצדו של יעקב וינרוט עד לפטירתו), טל שפירא ופיני רובין.

לפי החלטת מנדלבליט, המועד האחרון שבו ייערך שימוע לנתניהו, וליתר החשודים, הוא 10 ביולי. עם זאת, במידה שנתניהו יקבל מנשיא המדינה ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה הבאה, ייתכן שהשימוע שלו יידחה, שכן מנדלבליט עשוי לקבל את הטענה שבשל העומס והעבודה הרבה שכרוכים בהרכבת המממשלה, לצד היקף חומרי החקירה, שרק סיכומם נפרס על פני 800 עמודים, לא היה לעורכי הדין די זמן להתכונן לשימוע.

התיק המשמעותי ביותר נגד נתניהו הוא תיק 4000 שעוסק במערכת היחסים בינו לבין שאול אלוביץ', שעד לא מזמן שלט בחברת התקשורת בזק באמצעות פירמידה של חברות.

לפי טענות הפרקליטות, שנפרסו בכתב החשדות שנמסר לעורכי דינו של נתניהו בעת שזומן לשימוע, בין דצמבר 2012 לינואר 2017 התקיימה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים הדדית של תן וקח. "מערכת יחסים זו כללה מתן טובות הנאה על ידי לאלוביץ' לנתניהו בדרך של היענות חריגה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו בקשר לפרסומים באתר וואלה, שהיה בשליטת אלוביץ'; ומנגד, הפעלת סמכויות שלטוניות על ידי נתניהו באופן שהיטיב עם קבוצת בזק ועם עסקיו של אלוביץ'". הפעולה המרכזית שנקט נתניהו, שבאותה העת היה שר התקשורת, היא האישור שהעניק ביוני 2015 לעסקת המיזוג בין בזק לחברת הלוויין yes, שהיה שווה לאלוביץ' יותר ממיליארד שקל. בתיק זה נתניהו מואשם בקבלת שוחד ואלוביץ' במתן שוחד. את בני הזוג אלוביץ' מייצגים עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן.

חשוד נוסף הוא איש העסקים זאב רובינשטיין. הפרקליטות טוענת כי הוא היה הגורם שהעביר את המסרים בין נתניהו לאלוביץ'. רובינשטיין מיוצג על ידי עורכי הדין פנינת ינאי ומיכה פטמן.

תיק 4000 נולד מתוך תיק בזק, שמתנהל ברשות ני"ע, ושבמסגרתו חשודים אלוביץ', ובכירי החברה באותה העת, בשורה של עבירות. הרשות טרם החליטה אם לזמן את החשודים לשימוע לפני הגשת כתב אישום, והיא צפויה לעשות זאת בשבועות הקרובים.

כמו כן, נתניהו מואשם בהפרת אמונים בשני התיקים הנוספים - 1000, שבו הוא חשוד בקבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שהעבירו לו שמפניות וסיגרים במאות אלפי שקלים; ו־2000, שבו הוא חשוד בכך שרקם עסקה שבמסגרתה מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס יטה את הסיקור בעיתונו לטובת נתניהו, וזאת בתמורה לכך שראש הממשלה יפעל לצמצום כוחו של המתחרה "ישראל היום".

כל החשודים מכחישים את החשדות נגדם ועומדת להם חזקת החפות.