טוטנהאם בשיאה - על המגרש (החדש) ומחוצה לו

השבוע פורסם כי טוטנהאם רשמה בעונה שעברה רווח שיא עונתי עבור מועדון כדורגל - 138.9 מיליון ליש"ט. מדובר בשיא שמוחץ את השיא הקודם עליו הודיעה ליברפול בפברואר האחרון, 125.1 מיליון ליש"ט, בשיפור עצום מרווח של 51.7 מיליון ליש"ט בעונת 2016/17 ובהכנסות שטיפסו ב-71 מיליון ליש"ט - ל-380.7 מיליון.

אחת הסיבות העיקריות לעלייה בהכנסות היא ליגת האלופות, שהניבה 62.2 מיליון ליש"ט לטוטנהאם ממכירת כרטיסים, זכויות שידור ובונוסים של אופ"א - עלייה מ-44.6 מיליון ליש"ט בעונה שלפני. ההצלחה באירופה הובילה גם להצלחה בזירת החסויות ואירוח ה-VIP - מ-33 מיליון ליש"ט ל-93.5 מיליון ליש"ט.

ליגת האלופות היא קריטית למודל הרווחי של טוטנהאם, אבל צריך להכיר בעובדה שהקבוצה הזו מוצלחת מאוד למרות תקציב צנוע באופן יחסי לקבוצות בטופ 6 של הפרמיירליג. תקציב טוטנהאם כולה - לא תקציב שכר - עמד על 228.7 מיליון ליש"ט בעונה שעברה.

לשם השוואה, תקציב השכר בלבד של ארסנל עמד בעונה שעברה על 223 מיליון ליש"ט. תקציב השכר של טוטנהאם עמד על כ-147 מיליון ליש"ט - בסדר הגודל של אברטון, למשל. כמו כן, מכירת קייל ווקר למנצ'סטר סיטי סייעה לטוטנהאם לרשום רווח של 73 מיליון ליש"ט (עלייה מ-40 מיליון ליש"ט) בשוק העברות השחקנים.

טוטנהאם, על פניו, נראית העונה בדרך לעונה נוספת בצ'מפיונס ליג עם אצטדיון משלה (שיוביל לעלייה בהכנסות מימי משחק), ועם סגל שמתמודד בכבוד בשתי חזיתות. מה עשוי לפגוע בנסיקה הזו של טוטנהאם למעלה הטופ של הכדורגל האירופי? חובות.

האצטדיון צפוי לעלות לטוטנהאם, ככל הנראה, סכום שנע בין 800 מיליון ליש"ט ל-1 מיליארד ליש"ט. טוטנהאם לקחה בדצמבר 2017 הלוואה של 537 מיליון ליש"ט מהבנקים, ועל פי הדו"ח האחרון נמצאת בחוב של 366 מיליון ליש"ט. באוקטובר האחרון הקבוצה הודיעה כי "נוספו עלויות" בגלל דחיית פתיחת האצטדיון. על פי הדיווחים, טוטנהאם יכולה להחזיר את רוב החוב ב-2022 (כלומר בתשלום אחד או שניים) וכך לנקות את עצמה מרוב החובות בשנים שאחרי - ואולם, זה תלוי מאוד בהצלחה של הקבוצה על המגרש.

כאמור, הקבוצה חייבת להבטיח את הישארותה בטופ 4 באנגליה כדי להבטיח את הישארותה בליגת האלופות בעונה הבאה. וכדי להמשיך את הצלחתה על המגרש היא צריכה להשאיר את רוב הסגל המצוין שנבנה בצפון לונדון.

טוטנהאם עבדה קשה מאוד על הארכת החוזים של חלק משחקניה המובילים, וככל הנראה תמכור שחקנים כגון כריסטיאן אריקסן הקיץ, מאחר שהוא לא היה מעוניין להאריך את החוזה שמסתיים בקיץ 2020. זה אומר שלפחות חלק מהרווחים טוטנהאם תצטרך להשקיע ברכישת מחליף, ולא בכיסוי או החזר חובות. גם השארתו של מאוריסיו פוצ'טינו, מאמן הקבוצה בשנים האחרונות, תהפוך למשימה קשה יותר עם הזמן - במיוחד לאור העניין שהקבוצות הגדולות ביותר מגלות בו.

דניאל לוי, יו"ר טוטנהאם, עשה בשנים האחרונות עבודה מופלאה בבניית קבוצה הישגית ובניית מועדון על. ואולם, דברים יכולים להשתנות מהר מאוד. יריבות יכולות להתחזק, שחקנים יכולים להיפצע, והמקום הקבוע בליגת האלופות יכול להיות דבר נזיל. טוטנהאם רק צריכה להסתכל הצידה, לשכנה מצפון לונדון, ולראות מה קרה לארסנל אחרי בניית האצטדיון שלה: החובות מנעו חיזוקים ראויים בחלון העברות, היצמדות ל"מה שעבד" הובילה לסטגנציה והסטנדרטים ירדו במהרה אחרי כישלון בהעפלה לליגת האלופות.

לוקח הרבה מאוד זמן לבנות דברים טובים בכדורגל; כל מה שצריך זה עונה בינונית אחת, ולפתע פתאום הכל נראה עגמומי. לפחות מבחינה מקצועית.

מבחינה כלכלית, טוטנהאם יכולה להיות די בטוחה שכל עוד חוזה זכויות השידור בתוקף, שוק העברות השחקנים לא סגור והרעב לכדורגל באצטדיונים ישאר, אין סיבה לקריסה כלכלית. אפילו עם חובות של 500 מיליון ליש"ט. אולי לא יהיו רווחים של 139 מיליון ליש"ט, אבל אפילו ירידה של 50% ברווחים היא יותר מנסבלת. ואזהרת הרווח העיקרית? שוב, צריך להסתכל על ארסנל - הקבוצה רווחית למרות דעיכה מקצועית ברורה בעשור האחרון. עם זאת, זה לא בדיוק העתיד שאוהדי טוטנהאם היו שמחים איתו. אגב, זו בדיוק הסיבה לכך שהמועדונים הגדולים באירופה רוצים מקום כמעט מובטח בליגת האלופות: עם ליגת האלופות אפשר לבנות על רווחים קבועים ומסודים מדי שנה ורק ככה אפשר לבנות מודל מקצועי מצוין ומודל כלכלי רווחי לאורך זמן.