אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מעמד הביניים הישראלי התעשר - ומשלם פחות מסים צילום: חיים צח

ניתוח כלכליסט

מעמד הביניים הישראלי התעשר - ומשלם פחות מסים

דו"ח שפרסם ה־OECD, ומתייחס למעמד הביניים במדינות המערב, חושף: הצמיחה הכלכלית של העשור האחרון הקטינה את מעמד הביניים בישראל, והקפיצה ישראלים רבים למעמד הגבוה. עוד עולה: קשישי מעמד הביניים השתדרגו, אך הילדים פחות

11.04.2019, 06:55 | אדריאן פילוט

מעמד הביניים בישראל הצטמק בעשור האחרון בקצב שהוא בין הגבוהים במדינות המערב ובנוסף, מצבם של מי שעדיין מוגדרים מעמד ביניים השתפר לעומת שאר המדינות המפותחות כמעט בכל פרמטר, כך עולה מדו"ח שפרסם אמש ה־OECD. הדו"ח, שכותרתו "תחת לחץ: מעמד הביניים המתכווץ" (Under Pressure: The Squeezed Middle Class), מצביע על כך כי בקרב העובדים, עיקר משקי הבית שכבר אינם מוגדרים מעמד ביניים הפכו להיות חלק מהמעמד הגבוה.

קראו עוד בכלכליסט

כלכלני הארגון מגדירים את מעמד הביניים כמשקי בית שהכנסתם מהווה בין 75% ל־200% מהכנסה החציונית - ולא הממוצעת - במשק. כלומר מדובר במדד יחסי, בדומה לשיעור העוני. על פי נתוני הלמ"ס, ב־2016, השנה אליה מתייחסים רוב נתוני דו"ח ה־OECD, ההכנסה החציונית למשק בית בישראל עמדה על 14,763 שקל בחודש - כלומר, על פי הגדרות ה־OECD מעמד הביניים בישראל מורכב ממשקי בית שהכנסתם נעה בין כ־11,770-29,500 שקל בחודש.

שר הכלכלה אלי כהן, צילום: עמית שעל שר הכלכלה אלי כהן | צילום: עמית שעל שר הכלכלה אלי כהן, צילום: עמית שעל

כמחצית מהישראלים: נכללים במעמד הביניים

לפי הדו"ח, כ־53.8% מהישראלים משתייכים למעמד הביניים, זאת לעומת ממוצע של 61.5% בקרב תושבי 34 מדינות ה־OECD. יתרה מזו, הדו"ח בוחן את היקף הכיווץ של אותו מעמד בנקודות אחוז על פני שלושה עשורים - מאמצע שנות ה־80 ועד אמצע שנות ה־2010. על פי הנתונים, מעמד הביניים הישראלי קטן ב־6.7 נקודות אחוז בתקופה הזו - שיעור השחיקה השני בגודלו בארגון אחרי שבדיה, והרחק משיעור השחיקה הממוצע של הארגון שעמד על כ־2.6 נקודות אחוז. נתון לא פחות חשוב: באותה תקופה, איבד מעמד הביניים הישראלי 7 נקודות אחוז ממשקלו בכלל האוכלוסייה (לעומת 3 נקודות בממוצע ב־OECD) - השיעור הגבוה בארגון אחרי שבדיה; כמו כן, הוא איבד 8 נקודות אחוז ממשקלו בהכנסה הלאומית, לעומת ממוצע של 5 נקודות אחוז - בין השיעורים הגבוהים בארגון אחרי שבדיה וארה"ב. אגב, באותן תקופות, המעמד הגבוה הישראלי - כלומר משקי בית שמרוויחים למעלה מ־200% מהכנסה החציונית - גדל ב־3 נקודות אחוז במשקלו באוכלוסיה - השיעור הגבוה ב־OECD. בנוסף, הוא הרוויח כ־9 נקודות אחוז נוספות במשקלו בהכנסה הלאומית - נתון מהגבוהים במערב אחרי שבדיה וארה"ב.

כלכלני הארגון מדגישים כי שיעור הגידול בהכנסה החציונית בישראל, שהוא נתון הבסיס למדידת מעמד הביניים, היה בין הגבוהים במערב בעיקר בשתי תקופות: אמצע שנות ה־80 עד אמצע שנות ה־90, ואמצע שנות ה־2000 עד אמצע שנות ה־2010. לזינוק בהכנסה החציונית השפעה על קיטון מעמד הביניים.

בנוסף, כדי להבחין עוד יותר, כלכלני הארגון חילקו את מעמד הביניים לשלוש תת־קבוצות: מעמד ביניים גבוה (150%־200% של הכנסה חציונית), בינוני (100%־150% בהכנסה החציונית) ונמוך (75%־100% של הכנסה חציונית). לפי הנתונים, מעמד הביניים הנמוך הישראלי מהווה כ־16% מהאוכלוסייה והוא הגדול ביותר במערב אחרי מקסיקו. קרי, בתוך המעמד הביניים, ישנו טווח רחב מאוד שנחשב מעמד ביניים נמוך.

המעבר בין המעמדות: תלוי במצב התעסוקתי

השאלה המעניינת יותר היא לאן עברו אנשי המעמד הביניים - האם הם הידרדרו למעמד הנמוך או שמא הצליחו לדלג מעלה, למעמד הגבוה. במבט ראשון התשובה היא "חצי־חצי": 44% קפצו למעמד גבוה יותר ו־56% ירדו במעמדם - מעבר מרשים בסהתחשב בכך שבמדינות ה־OECD כ־77% מהנפלטים ממעמד הביניים ירדו למעמד הנמוך. אלא שכלכלני הארגון בוחנים מימד חשוב נוסף: המצב התעסוקתי, כלומר האם משקי הבית מועסקים או שהם מחוץ לשוק העבודה. בין השנים 2005-2016, בקרב מועסקים, כמעט שלוש רבעי מהישראלים שנפלטו ממעמד הביניים עלו למעמד הגבוה, לעומת 46% בממוצע בקרב מדינות ה־OECD, ורק רבע מהן ירד למעמד הנמוך. מנגד, בקרב אוכלוסיה שלא השתתפה בשוק העבודה באותה תקופה, הנתונים קיצונים בהרבה, לכיוון ההפוך: מעמד הביניים בקרב הלא מועסקים צנח ביותר מ־15 נקודות - שיעור כפול מהמוצע בקרב ה־OECD - וכולם נפלטו למעמד הנמוך. מכאן, שמצב תעסוקתי הוא גורם קריטי לקביעת המעמד הכלכלי ויתרה מזו, בישראל, חוסר תעסוקה הוא משתנה בעל עצמה רבה יותר בקביעת המעמד לעומת בשאר מדינות המפותחות.

נקודה נוספת ומטרידה לא פחות היא תנועת המעמד הביניים כאשר בוחנים אותם לפי גיל. מהנתונים עולה כי באותן שנים צנח משקל ילדים עד גיל 17 ממעמד הביניים ביותר מ־12 נקודות אחוז - כפול מהשיעור הממוצע ב־OECD - כאשר 80% מהם ירדו למעמד הנמוך.

סוגיה נוספת שבוחנים כלכלני הארגון הוא מה משקלו של מעמד הביניים מסך מסי ההכנסה: האם מעמד הביניים הוא הנושא העיקרי בנטל? התשובה חיובית עבור הרוב המוחלט של מדינות המערב: מעמד הביניים משלם 64.4% מסך מסי ההכנסה. עם זאת, המצב בישראל שונה בתכלית: מעמד הביניים הישראלי אחראי על 47.2% בלבד ממסי הכנסה - פער עצום של יותר מ־17 נקודות אחוז לעומת הממוצע בארגון) ומי שנושא ברוב הנטל הוא המעמד הגבוה (כאמור בעלי הכנסות השוות 200% או יותר מההכנסה החציונית) שמממן כ־47% מהמסים הללו, לעומת ממוצע של 28.5% ב־OECD. ניתן לומר כי מעמד הביניים הישראלי הוא ה"מפונק" ביותר פרט למעמד הביניים האמריקאי שמשלם פחות מהישראלי (רק 43%). עם זאת, מעמד הביניים האמריקאני מחזיק רק 49.6% מהכנסה הלאומית לעומת 56.3% ממקבילו הישראלי.

הדו"ח: מעמד הביניים חיוני לכלכלה בריאה ולפריון

מהדוח עולה מסקנה לא פחות חשובה: בין השנים 2005 ועד 2016, הצמיחה והמדיניות הכלכלית בישראל היטיבה ביתר שאת עם מעמד הביניים - לרבות עם קשישי המעמד הזה. באותה תקופה, ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים גדלה בממוצע בכ־3.5% לשנה - בין השיעורים הגבוהים בארגון יחד עם ליטא, אסטוניה ופולין, לעומת ממוצע של 1% בלבד של כלל מדינות ה-OECD. כמו כן, בקרב מעמד הביניים בגיל עבודה, הכנסתם הפנויה גדלה בשיעור דומה, כ־3.5%, על רקע הצמיחה הכלכלית המהירה והירידה בשיעור מסי הכנסה עליהן החליטו הממשלות. לא פחות חשוב: בקרב קשישים במעמד הביניים, הן הגידול בהטבות והן הצמיחה הכלכלית באותה תקופה הגדילו את ההכנסה הפנויה בשיעור דומה.

אחת השאלות הגדולות בסקירה מתייחסת לרמת המחירים של השירותים ומוצרים שאותו מעמד רוכש - כלומר, השחיקה של אותה הכנסה בתקופה שבין 1995 לעומת 2015. הממצאים מטלטלים: בניגוד לכלל המדינות הנסקרות ב־OECD, ישראל היא היחידה שבה הכנסתו של מעמד הביניים גדלה בשיעור גבוה יותר, 159%, מהעלייה במחירי הדיור, שהיא 146%, מחירי הבריאות (116%) ומחירי החינוך (106%).

"מעמד בינוני איתן ומשגשג מהווה בסיסי לכלכלה ולחברה בריאה. הראיות ברורות: הצמיחה הכלכלית חזקה יותר במדינות שבהן המעמד הבינוני חזק יותר" כותבים כלכלני הארגון ומוסיפים: "באמצעות פעילויותיהם, אנשי מעמד הביניים משפרים לא רק את מיקומם היחסי שלהם, אלא גם של אחרים. ההשקעותיהם בחינוך, בבריאות בדיור, תמיכתם בשירותים ציבוריים איכותיים, חוסר סובלנותם לשחיתות, אמונתם בזולת ובמוסדות דמוקרטיים, מהווים עצם היסוד של צמיחה כלכלית בת קיימא ומכלילה". הדו"ח מצטט שורה ארוכה של מחקרים לפיהם "מעמד הביניים מגדיל בחדות את המלאי הנוכחי והעתידי של הון אנושי באותה חברה, המהווה מקור בסיסי ליזמות וחדשנות. מעמד ביניים איתן נחשב מרכיב חשוב לטיפוח עסקים קטנים ובינוניים והוא חיוני כדי לתמוך בגידול מתמשך בפריון, למימון רשת ביטחון סוציאלי ולהוצאת מיליוני משפחות מעל קו העוני" הם מסכמים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות