המטרה: חיזוק הממשלה על חשבון הרשות השופטת

הממשלה ה־34 של ישראל, והחמישית בראשות בנימין נתניהו, צפויה לפעול לפי אג'נדה ימנית, קיצונית יותר מזו של הממשלה הנוכחית. מעבר לשינוי בחוק החסינות שיאפשר לנתניהו לחמוק מעמידה לדין והעברת פסקת ההתגברות, האג'נדה הזו צפויה לבוא לידי ביטוי גם במהלכי חקיקה, שרבים מהם צפויים להגדיל את כוחה של הממשלה, בעיקר על חשבון הרשות השופטת.

שר התיירות יריב לוין. אקטיבי | צילום: אלכס קולומויסקי

בין החוקים המרכזיים שהממשלה החדשה צפויה לקדם כבר בתחילת דרכה ניתן למנות את חוק פסקת ההתגברות. חוק זה יאפשר לכנסת ה־21 לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל מהנימוק שהם סותרים חוק יסוד. מפלגת הבית היהודי, בראשות רפי פרץ, הבטיחה בקמפיין הבחירות שלה כי תדרוש לחוקק את פסקת ההתגברות בתוך 60 יום מהקמת הממשלה. את הצעת חוק פסקת ההתגברות הגישו שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד בספטמבר 2017 אך קידומה נעצר בשל התנגדות שר האוצר משה כחלון.

חוק נוסף שהממשלה צפויה לקדם הוא חוק היועמ"שים. חוק זה קובע כי מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ייעשה באמצעות ועדת איתור שהשר יכריע בין המלצותיה, ולא כפי שנהוג כיום באמצעות מכרז. החוק קודם בקדנציה הקודמת על ידי השרה שקד ועבר בקריאה ראשונה בינואר 2018. הממשלה צפויה לבקש מהכנסת להחיל על הצעת חוק זו דין רציפות, כך שניתן יהיה להמשיך בהליכי החקיקה מהמקום שבו נעצרו. מי שצפוי לקדם את החוק — אם שקד אכן לא תיכנס לכנסת — הוא יריב לוין מהליכוד, שמכוון לתפקיד שר המשפטים ושהיה יו"ר משותף עם שקד בוועדה שהמליצה על שינוי שיטת מינוי היועמ"שים.

הכנסת תמנה שופטים

כמו כן, הממשלה צפויה לקדם שינוי רדיקלי בדרך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. על פי יוזמה של שקד, אלה ימונו בהליך שיחל בהמלצה של שר המשפטים יימשך בשימוע ציבורי בכנסת ויסתיים באישור המועמדים על ידי הממשלה והכנסת. זאת, במקום להתמנות על ידי הוועדה לבחירת שופטים, כפי שהיה נהוג עד כה.

הקואליציה החדשה צפויה לקדם גם את החוק שזכה לשם החוק הנורבגי הגדול. חוק זה יאפשר לשרים ולסגניהם להתפטר מהכנסת כך שבמקומם ייכנסו לכנסת נציגים אחרים מהמפלגות שלהם. עלותו של החוק צפויה לעמוד על כ־100 מיליון שקל במהלך הקדנציה כולה שאורכת ארבע שנים. את החוק הזה קידם בכנסת היוצאת, בין השאר, דוד ביטן. החוק הנורווגי הקטן הקיים היום מאפשר רק לשרים שהם ראשי מפלגות ולסגניהם להתפטר כדי לאפשר לחברי מפלגתם להתמנות לחברי כנסת.

יוגבלו החוקים הפרטיים

כמו כן, הקואליציה צפויה לקדם חוק שיגביל את היקף החקיקה הפרטית של חברי הכנסת, שהגיעה בקדנציה האחרונה לשיא של יותר מ־5,500 הצעות חוק. בכנסת הקודמת שקד ולוין תמכו ביוזמה שכללה בין השאר הגבלת מספר הצעות החוק הפרטיות שח"כ יכול להגיש ל־4-5 בשנה.

בקנה יש גם יוזמות לצמצום סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה, שלא הגיעו לכדי הצעת חוק.