שמוליק ארבל: "ההייטק הישראלי מסייע לצמצם פערים חברתיים יותר מכל רפורמה"

"ההייטק הישראלי מסייע לצמצם פערים חברתיים ולהוריד את יוקר המחיה, תוך כדי הגברת הצמיחה, יותר מכל רפורמה אחרת במשק" - כך אמר אמש ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, שמוליק ארבל, בוועידת Mind The Tech של "כלכליסט" המתקיימת בניו יורק.

"תעשיית ההייטק היא קטר הצמיחה של המשק", הוסיף ארבל. "היא מהווה מעל 7% מהתוצר המקומי הגולמי, מעל 43% מהייצוא התעשייתי, ומעל 5% מהמשרות בשוק העבודה הישראלי, והמספרים הללו במגמת עלייה. אבל האם ההייטק יכול לעשות יותר? האם הוא יכול להתמודד עם השאלות הבוערות ביותר ועם האתגרים המורכבים ביותר, שכלכלות בכל העולם מתמודדות אתם? האם הוא יכול לצמצמם את אי-השיווין, להפחית את יוקר המחיה, לייצר יותר משרות ולהגדיל הכנסות? אני מאמין שהתשובה היא כן: ככל שההייטק ימשיך לשבש את התעשיות המסורתיות, כך ניתן יהיה להוריד את מחירי המוצרים והשירותים ולהוזיל את יוקר המחיה".

 חדשנות אשר מובילה ליצירת שוק חדש ובמשך הזמן גורמת לשיבוש של השוק הקיים

אחד התחומים בהם החדשנות המשבשת (חדשנות שמייצרת שוק חדש, ומשבשת את זה הקיים) בולטת במיוחד הוא הבנקאות: "הודות לאימוץ טכנולוגיות משבשות, העמלות הבנקאיות בערוצים הדיגיטליים הופחתו ביותר מ-70%. וזאת, מבלי להתייחס לפפר של לאומי, שבו לא משלמים עמלות חשבון". בתחום הבידור הזכיר ארבל את נטפליקס, שמנצלת טכנולוגיות פס רחב כדי להגיע לכל מכשירים בועלם ולהביא תכנים בעלות של פחות מ-10 דולרים בחודש. "בהחלט מהפכה מבחינת עלויות המחיה", הוא הוסיף.

שמוליק ארבל | צילום: אוראל כהן

ארבל דיבר גם על שתי תעשיות שבהן צפויות להיכנס טכנולוגיות שיבוש בשנים הקרובות: הראשונה - נדל"ן, שם יכולה תעשייה ההייטק לחולל שינוי משמעותי. לדבריו, "במדינה כמו ישראל, בה נדרשות בממוצע 137 משכורות לרכישת דירה, להייטק פוטנציאל אדיר להפחתת עלויות הבנייה. כיום ישנם מעל ל-100 סטארט-אפים ישראליים הממוקדים במטרה זו בלבד, החל מרחפנים המפקחים על תהליך הבנייה במטרה לעשות לו אופטימיזציה, ועד לחברות כמו Astralink שמשתמשות במציאות רבודה למניעת 50% מטעויות הבנייה".

תעשייה נוספת שנמצאת בדרך לשיבוש היא תעשיית המזון. "התעשייה נמצאת בעיצומו של הליך שיבוש. ווינסטון צ'רצ'יל אמר ש'לא צריך לגדל תרנגול שלם בשביל לאכול חזה עוף'" אמר ארבל. "בתחום אחר, בכלכלת החלטורה, The Gig Economy, כיום כל אחד יכול לייצר הכנסה חודשית צדדית נוספת, בנוסף או במקום להיותו שכיר. למשל, שליחי אוכל של Wolt, מטעיני הקורקינטים החשמליים, או נהגי אובר".

בהמשך דיבר ארבל על הדרכים האפשריות להגברת האימפקט של תעשיית ההייטק בישראל. "בכל שנה קמות בישראל כ-1,000 חברות סטארט-אפ, ובמקביל, בין 50 ל-70 חברות הייטק נרכשות על ידי חברות זרות, שלרוב משאירות את צוותי המו"פ בישראל. הכלכלה הישראלית תרוויח הרבה יותר לו אותן חברות היו משאירות את המטות שלהן בארץ ובכך תורמות לצמיחה המקומית, כמו אמדוקס, צ'קפוינט ונייס".

לסיום נתן ארבל עצה לשר האוצר הבא, יהיה מי שיהיה. "על מנת להתבגר ולהפוך מאומת הסטראט-אפ לאומת ההייטק, ישראל צריכה לא רק לתמרץ סטארט-אפים וענקיות כמו אינטל, אלא גם לתמרץ חברות הייטק בינוניות, בשווי של בין 100 ל-200 מיליון דולר, על מנת שייהפכו בסופו של יום לחברות בשווי של מיליארד דולר", הוא אמר. " אקזיטים זה משהו נהדר, אבל אנחנו צריכים לעודד את מה שאנחנו מכנים Exit.il. כיום חברות ההייטק הישראליות מהוות רק 13% מהחברות הנסחרות בבורסה. עלינו ליצור בורסה טכנולוגית בישראל, כמו הנאסד"ק בארה"ב, לטובת חברות בשווי של בין 50 ל-200 מיליון דולר, שלאחר מכן יוכלו להפוך לחברות לדואליות, שייסחרו במקביל בישראל ובארה"ב".