בקצב הזה, בעוד 30 שנה ישראל כבר לא תוכל לשלוח חללית לחלל

חללית "בראשית", למרות ההתרסקות- היא הישג מרשים שהכניס את ישראל לקבוצה אקסקלוסיבית של מדינות שהצליחו להקיף את הירח.

ואולם למרות הנוכחות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחדר הבקרה ביהוד - הממשלה לא נוקטת מדיניות שתבטיח כי בעוד 10, 20 או 30 שנה נוכל לשלוח חללית נוספת לחלל.

אין ספק שישראל יכולה להתגאות במוחות מבריקים שמושכים אליהם השקעות של מיליארדים לסטארטים-אפים ופיתוחים טכנולוגיים שונים, אבל למרות זאת, העתיד שלנו אינו מבשר טובות. ולמרות ההתהדרות שלנו בהיותנו "אומת סטארט-אפ", ישראל הולכת לכיוון הנגדי.

צילום של בראשית | צילום: ‏‏ניצן סדן

לפני כשבועיים פרסם בנק ישראל דו"ח שלפיו התוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) הממוצע בישראל עמד על 42.7 דולר ב-2017, לעומת 56 דולר ב-OECD; זאת ועוד - הפערים בין ישראל למדינות המפותחות אינם מצטמצמים עם השנים.

הפערים בפריון נובעים בין השאר מהבדלים בהון האנושי. כך, מתברר, אנחנו אולי לומדים הרבה (ממוצע של 13 שנות לימוד, לעומת ממוצע של 12 שנות לימוד במדינות ה-OECD), אבל מפיקים מזה מעט. ב-2017 דורגה ישראל במקום השלישי בשיעור בעלי השכלה גבוהה, עם 50.9% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה (כשהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 36.5%). ואולם הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים נמוכים, וכך גם המיומנויות בשוק העבודה (ציון של 14.7 לישראל במבחן המתמטי של סקר המיומנויות PIAAC לעומת ציון ממוצע של 47.1 במדינות ה-OECD, וציון של 23.7 לישראל בתחום האוריינות לעומת ציון ממוצע של 54.7).

לפי הדו"ח, אם שנות הלימוד בישראל היו תורמות למיומנויות המתמטיות כפי שהן תורמות בממוצע במדינות אחרות, מספר שנות הלימוד בארץ היה מגדיל את השכר השעתי ב-3.4%.

בני הזוג נתניהו בחדר הבקרה של spaceIL | צילום: ‏‏ניצן סדן

האם תוכנית 5 יחידות מתמטיקה של שר החינול היוצא נפתלי בנט יכולה לשאת על כתפיה את כל הפריון העתידי של מדינת ישראל? התשובה היא לא, במיוחד כשזו אינה מכוונת לחלקים גדולים בחברה הישראלית.

הממשלה הקודמת, ויש להניח שגם זו החדשה, לא העזה לקדם באמת את כניסתם של החרדים לשוק העבודה באמצעות מתן השכלה רחבה ולימודי ליבה; היא גם לא טרחה לקדם את המגזר הערבי ולמצות את הפוטנציאל שלו.

אלה אינם נעלמים מעיני העולם. חברת הדירוג מודי'ס העריכה אתמול כי הממשלה החדשה לא תקדם רפורמות שיגדילו את שיעור התעסוקה הנמוך בקרב האוכלוסייה החרדית; כתוצאה מכך, קצב צמיחת הפריון המתון של ישראל לא צפוי לעלות.

אי אפשר להתעלם מהמציאות: אם המגמה הנוכחית תימשך, המגזר הפרטי לא יוכל להמשיך לשאת בנטל. הוא לא יוכל להביא לישראל את ההישגים המרגשים שאנחנו כה אוהבים לנכס למדינה כולה, וחשוב מכך - לא יוכל לשלם את החשבונות של המדינה הזאת שבעיקר יודעת לקחת ולקחת בלי לתת בתמורה שירותים ציבוריים נאותים.

בשונה ממדינות אחרות, ההצלחה של החללית "בראשית" לא צמחה בזכות תוכנית חלל ממשלתית, אלא בעזרת מימון של 320 מיליון שקל שהגיע מתורמים פרטיים, הבולט בהם הוא איש העסקים מוריס קאהן. בשנת 1962 נשא נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי נאום חשוב באוניברסיטת רייס בטקסס והסביר שהוא שם את החתירה לנחיתה אמריקאית על הירח בראש מעייניו, מאחר שאתגר שכזה יאפשר לציבור האמריקאי למצות את מיטב כישוריו ויכולותיו. . האם נבחרי הציבור שלנו מכוונים לירח? האם הם נכונים לספק את התשתית למצוינות, בכל התחומים? נראה שלא.

בינתיים ההישג של "בראשית" הוא כנראה למרות מדיניות הממשלה, לא בזכותה.