מכה לזרוע הרכש של בתי החולים: משרד הבריאות נערך לקצץ 20% ברכש מחברת שראל

משרד הבריאות הורה למנהלי בתי החולים הממשלתיים להיערך לקיצוץ יזום של 20% ברכש שהם מבצעים מול חברת שראל, זרוע הרכש המרכזית עבור בתי החולים הממשלתיים, כך נודע ל"כלכליסט". אותם בתי חולים מבצעים רכש כולל באמצעות שראל שנאמד בכ־1.2 מיליארד שקל בשנה, כך שמדובר בהפחתה של כ־240 מיליון שקל.

במכתב חריג ששיגרה למנהלים מנהלת יחידת בתי החולים הממשלתיים, ד''ר אורלי ויינשטיין, היא מסבירה כי "בימים אלה נעשית בחינה מעמיקה של שיטת ותהליכי הרכש עבור המרכזים הרפואיים הממשלתיים. הדבר כולל, בין השאר, פנייה לחברת שראל לחתימה על הסכם התקשרות חדש, שהולם את התפיסה של החטיבה ושל משרד האוצר בעניין זה, הכוללים הבטחת יעילות כלכלית בביצוע רכש תרופות וציוד רפואי עבור מערכת הבריאות הממשלתית, שקיפות מידע ויכולת השפעה על תהליכי הרכש והמחיר שנגבה מהמרכזים הרפואיים", לשון המכתב שהגיע ל"כלכליסט". מנהלי בתי החולים נדרשים להגיב על המכתב עד 15 במאי.

שראל, המעסיקה כ־145 עובדים, הוקמה לפני 25 שנים במטרה לרכז את רכש הציוד הרפואי ותרופות עבור בתי החולים הממשלתיים, לשכות הבריאות והאגף לשעת חירום במשרד הבריאות. בפועל, שראל משמשת סוג של מונופול באספקת ציוד רפואי עבור בתי חולים ממשלתיים, לרבות הקטנים שפיתחו בה תלות מוחלטת. לפי כלל הגורמים במערכת, היא צברה כוח עצום במהלך 25 השנים האחרונות ואפילו מעסיקה משרד לובינג. שראל היא גוף מוזר במערכת שכן היא חברה פרטית, פטורה ממכרז, ונמצאת בבעלות עמותה שמנוהלת על ידי מנהלי אותם בתי חולים שלהם היא מספקת את השירותים.

לדברי ויינשטיין, במסגרת אותו תהליך "אנו בוחנים חלופות נוספות", והיא מבקשת את התייחסותם של 11 מנהלי בתי החולים הממשלתיים "לאפשרות להפחתת הרכש שמתבצע על ידי המרכז הרפואי שבראשו אתם עומדים, מחברת שראל, בהיקף של 20%". ל"כלכליסט" נודע כי מדובר בצעד ראשון בלבד, כשכבר עתה בוחנים במשרד שינויים במבנה התאגידי של החברה, לרבות מינוי של שני דירקטורים – נציג של משרד הבריאות ונציג שני מהאוצר. בסוף 2018 הסתיימה עבודת מטה במשרדי הבריאות והאוצר לבחינת מתווה ההתקשרות בין חברת שראל למרכזים הרפואיים הממשלתיים.

משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות | צילום: אוראל כהן

המידע הפסיק לזרום

ל"כלכליסט" נודע כי מה שעומד מאחורי המכתב הוא סירובה של שראל לחשוף מידע רגיש על החברה, לרבות רווחיה – מוקד הביקורת הנצחי כלפיה – זאת אחרי תקופה שבה היא כן הזרימה מידע למשרד הבריאות. הקרב האחרון סביבה התנהל ב־2016, בין החשבת הכללית דאז, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לבין סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. האחרונה דרשה מהבריאות "לסגור את הברז" לשראל באמצעות ביטול הפטור ממכרז והנהגת תהליך תחרותי, אך האחרון ראה במהלך שלה התערבות גסה של האוצר בתפקידו של המשרד כרגולטור במערכת תוך אי־הבנה של תפקידה של שראל עבור משרד הבריאות.

"עדיין חייבים רכש מרכזי. זה לא בריא שיהיה רכש מבולגן עבור בתי חולים ממשלתיים. נלחמנו על זה קשות", מסביר בכיר במשרד הבריאות. הוא מדגיש כי "משרד הבריאות לא יודע לעשות את זה לבד. יש חברות פרטיות אבל חייבים גוף שהמשרד סומך עליו, שהוא עסקי, בעל ניסיון, בעל התמחות, בעל ידע, וגם בעל אשראי, ושנהנה ממספיק גמישות, שאינו יחידת סמך ואינו תלוי בתקציב המדינה". אלא שההסכמה הרווחת במערכת היא כי לא פשוט להתנהל מול הגוף הזה, לבטח לא לפקח עליו.

יו"ר שראל שלמה גרופמן | צילום: אוראל כהן

הרווחים של שראל חוזרים לאותם בתי חולים, אבל כפי שמתאר בכיר במערכת המעורה בפרטים, "הם רוצים את הכוח ואת השליטה, להחליט מי מקבל הנחה ולמי לחלק את הדיבידנד. הם מושכים בחבל ולא מעבירים נתונים. משרד הבריאות רוצה להחזיר לעצמו את השליטה וגם לוודא שאין שם עניינים פליליים".

"ליצמן ובר סימן טוב (משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות — א"פ) הגנו עליהם כל עוד הם קיבלו נתונים וידעו מה קורה שם. אבל עכשיו הם שוב עושים שרירים מולם. בשראל קיוו שאחרי הבחירות המציאות תשתנה והכל יחזור לקדמותו. אז מגיע המכתב הזה", מספר אותו גורם. הוא העריך כי "אם הם לא יעבירו נתונים, בר סימן טוב יפעל כדי להקים גוף מתחרה. הם לא יקבלו מצב שהמשרד הוא הבעלים, הרוכש, זה שמעביר את הכסף, אבל הם לא יודעים מה קורה שם. שראל אינה גוף עצמאי אלא זרוע ארוכה של המשרד, והם לא יהיו מנותקים מהמשרד" .

"מה שהיה הוא שיהיה"

אלא שלא כולם מתרגשים מהמכתב של ויינשטיין ומהאיומים של כמה מבכירי המשרד. "זה מעט מדי ומאוחר מדי", מסביר גורם המעורה בענף. "זה נראה יותר כמו כסת"ח מאשר צעד אמיתי לייעול. מה המשמעות של הפחתה של 20%?". גורם אחר במערכת מסכים: "לא הייתי מתרגש מהמכתב הזה. ראינו איומים דומים. מה שהיה הוא מה שיהיה".