פיטנגו: "ממכה ליתושים ועד "אמזון של ימי ההולדת"

קרן פיטנגו ערכה את חצי הגמר בתחרות TRIFECTA בוועידת Mind the Tech 2019 של "כלכליסט", שבה התחרו 11 סטארט־אפים ישראליים על פרס של מיליון דולר. התחרות, TRIFECTA (שילוש), מתמקדת בחיבור המשולש בין מידע, מכונה ובני אדם, מתוך הבנה שמשם תצמח המהפכה הטכנולוגית הבאה. הסטארט־אפים המשתתפים לקחו חלק גם בשורת פגישות עם שחקנים אסטרטגיים בתעשייה. גמר התחרות יתקיים בישראל בסוף יוני.

באירוע, שנערך במרכז החדשנות של sosa בשדרה החמישית בניו יורק, שפטו שני שותפים מפיטנגו – אייל איצקוביץ ואייל ניב – לצד כריס סניידר, מנכ״ל ViaVan ואלכסנדרה שכינזי, מייסדת חברת Ivy שנרכשה על ידי Houzz.

ארבעה מדדים קובעים

החברות קיבלו 10 דקות כל אחת, שכללו הן מצגת קצרה והן שאלות מצד השופטים. ארבעת השופטים בחדר החליטו לדרג את החברות בסולם של 1–5 לפי ארבעה מדדים שונים: צוות החברה, תחום הפעילות ֿוהטכנולוגיה שלה יקבלו משקל של 30% מהציון כל אחד ולנושא האימפקט יהיה משקל של ה־10% הנוספים. 

המציג הראשון היה אייל עמית מחברת Lynxight שמפתחת פתרון חדשני לבעיית הבטיחות בבריכות ציבוריות. המצלמה העילית החכמה של Lynxight מותקנת בבריכות כדי לסייע לצוות המקצועי לחסוך בעלויות ולהציל חיים. מהרגע שאדם נכנס למים, המצלמה מתחילה בניתוח התנהגותי שלו – אם הוא, למשל, נשאר תחת המים במצב סטטי לפרק זמן ארוך מדי, המצלמה תשלח התרעה. עמית הסביר שבארה"ב בלבד טובעים 4,000 איש בכל שנה וששוק הבטיחות בבריכות מוערך ב־20 מיליארד דולר.

המציג השני היה ערן אילת מחברת Superb Reality, חברה ששמה לה למטרה לבצע דמוקרטיזציה של תחום למידת מכונה, בדגש על זיהוי תמונות. אילת הסביר שאחד האתגרים הגדולים ביותר בתחום הוא כמויות הדאטה העצומות הדרושות כדי לאמן טכנולוגיה לזהות חפצים בצורה מדויקת. ב־Superb Reality פיתחו טכנולוגיה שמצמצת את כמות התמונות שצריך לסרוק בשביל לקבל תוצאות טובות על ידי סריקה לעומק של כמות קטנה של תמונות. התוצאה היא חיסכון משמעותי בעלויות.

שלישית היתה דניאלה גלבוע מחברת AIVF המפתחת בינה מלאכותית לטיפולי הפריה מלאכותית. בכל טיפול הפריה כיום, הסבירה גלבוע, נשאבות ומופרות כ־10 ביציות ואז יש לקבל החלטה לאיזו מהן יש את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר והיא זו שנשתלת בחזרה אצל המטופלת. באמצעות שימוש בדאטה ולמידת מכונה ניתן לבצע אופטימיזציה לבחירת העוברים. התוצאה היא הן הגברת סיכויי ההצלחה של כל טיפול הפריה והן הורדת העלויות בצורה משמעותית, מה שיפתח את האפשרות לעשות IVF עבור אנשים נוספים שעד כה הדבר היה מחוץ להישג ידם. "סיכויי ההצלחה היום עומדים על כ־40%", אמרה גלבוע, "ואנחנו מקווים להביא אותם עד ל־85%, כתלות במחקר נוסף".

אחריה הציגה מיכל תמיר מחברת Superfy, ששמה לה למטרה לתת תשובה לשאלות שמנועי החיפוש והרשתות החברתיות אינן יכולות להשיב עליהן. "גוגל וסירי הם מוצרים נהדרים", אמרה תמיר, "אבל יש המון שאלות שעליהן הם לא יכולים להשיב כי הן דורשות ניסיון אנושי אישי". Superfy עושה שימוש ב־AI כדי למצוא את האדם שיכול לענות לשאלה. המוצר פועל בפורמט של אפליקציית צ׳ט, שמתאימה לטרנד הגובר של שימוש בהודעות למציאת מידע ולתקשורת.

חמישית היתה דנה מזיא מחברת Partify, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לתכנון ימי הולדת לילדים. ההליך של תכנון מסיבה לילד כרוך בכ־30 שעות עבודה, אמרה. הפלטפורמה של Partify מרכזת כל מה שדרוש לתכנון והוצאה לפועל של מסיבה: מהשראה לנושא, דרך פרסונליזציה ועד הזמנה של המקום. "מדובר בשוק של 10 מיליארד דולר ואנחנו נבנה את היוניקורן הבאה בו", אמרה מזיאה ויינבאום. ״אנחנו נהיה אמזון של המסיבות".

החברה הבאה – Imagry – הגיעה מתחום האוטומוטיב והציג אותה אדהם גזהלי. גזהלי הסביר שאחד האתגרים המורכבים ביותר בתחום הנהיגה האוטונומית הוא הצורך למפות כל אזור חדש שכלי הרכב מגיעים אליו כדי שאלה יוכלו להיות מודעים לכל המכשולים הקיימים בו. Imagry בנתה מערכת שמסוגלת לנתח סביבה מורכבת בזמן אמת ולקבל החלטות.

נמרוד אהרון מחברת Litigate הציג את פלטפורמת הליטיגציה מבוססת בינה מלאכותית שפיתחו בחברה. "אנחנו מציעים ניהול, אנליזה מבוססת AI שמתאימה בדיוק למקרה הנידון, השוואה למקרים קודמים וניתוח והנפקת מסמכים". 

ניצן גל ייצגה את חברת Clique.ai שבונה תשתית למהפכת ה-co-creation: ההבנה שדרושים מגוון אנשים ומגוון מוחות כדי לפתור בעיות ואתגרים מורכבים יותר. הפלטפורמה של Clique.ai מציעה הן למשתמשים והן למנהלי הקהילה שירותים המתאימים לצרכיהם. "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה בצורה פרואקטיבית שתסייע להם לשתף פעולה", אמרה.

חנן לפק הציג את חברת Senecio שפיתחה טכנולוגיה לצמצום כמות היתושים. הפתרון של Senecio הוא שחרור זכרים עקרים לאוכלוסיית היתושים. נקבות היתושים מופרות רק פעם במחזור חיים ולכן עיקור הזכרים מצמצם את האוכלוסייה משמעותית. השיטה עצמה אינה חדשה, אבל עד היום היא היתה קיימת בקנה מידה לא מסחרי.

אלאן ז׳ווט מחברת Ottopia הסביר על החברה שמבקשת למצוא פתרון ביניים לשאלת הנהג ברכבים חצי אוטונומיים עד שהטכנולגיה תאפשר נהיגה ללא נהג כלל. "מה שאפשר לעשות זה לספק עזרה מרחוק לרכבים". הרכב האוטונומי שולח מידע סנסורי למרכז מרוחק, והמרכז הזה יכול לבצע מרחוק פעולות כמו לסייע לרכב לבחור נתיב תחבורה. התוצאה היא הורדת העלות וחיסכון בשימוש בנהגים מבלי להמתין לאוטומציה מלאה.

דניאל בשארי מחברת Convizit, שמספקת ניתוח התנהגות צרכנית, סיפרה ש"חברות רבות מקבלות בדרך כלל 'דש בורד' עם המון טבלאות ומידע שלא קל לנתח ומפספסות לעיים קרובות את התובנות החשובות ביותר. אנחנו משתמשים במידע כדי לאבחן את התובנות החשובות ביותר עבור הלקוח בלי שיצטרך לשאול את השאלות בעצמו".