אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מטה בנג'מין: אלבום חדש ל-Benjamin’s Brother צילום: ג'וד מוסקו

מטה בנג'מין: אלבום חדש ל-Benjamin’s Brother

אלבומה החדש של הלהקה מציף נושאים חשובים כמו #MeToo ואלאור אזריה, אבל טובע בקלישאות

15.04.2019, 08:18 | ניצן פינקו

את שיר הנושא של אלבומם החדש של Benjamin’s Brother כתב הסולן יוסף בך בעקבות תקרית לא צפויה. בעודו שוכב במיטה מחובק עם בת זוגו דאז, היא לפתע החלה לבכות ונכנסה להתקף חרדה. "כך הוא החזיק אותי כשתקף אותי", היא הסבירה על הפוסט־טראומה שצפה באופן מפתיע. החוויה גרמה לבך לשינוי תפיסתי. "זה נושא שראוי שגם גברים יתייחסו אליו", הוא אומר. "הם יכולים למנוע דברים כאלו או לעזור לנשים שעברו את זה ולתמוך בהן. #metoo היא לא תנועה שרק נשים יכולות לתמוך בה או להזדהות איתה". על זה כתב בך את Field Trip, שיר הנושא מתוך האלבום החדש והשני של ההרכב המקומי, שמושק השבוע בבארבי בתל אביב.

קראו עוד בכלכליסט

בך (במרכז) וחברי Benjamine’s Brother. המנוני פופ שנכתבו לבמות ענק, צילום: ג בך (במרכז) וחברי Benjamine’s Brother. המנוני פופ שנכתבו לבמות ענק | צילום: ג'וד מוסקו בך (במרכז) וחברי Benjamine’s Brother. המנוני פופ שנכתבו לבמות ענק, צילום: ג

בך (31) מתגורר בתל אביב עם אשתו ושני ילדיהם. הוא גדל בסביבה דתית באשקלון שלא עודדה את הקריירה היצירתית שלו, בלשון המעטה. "במשך הילדות אמרו לי שאני שר זוועה, וברגע שנגמר התיכון, עברתי ללמוד במכינה הקדם צבאית בעצמונה, שם התחלתי לעשות מוזיקה. אחרי הצבא התחלתי ללמוד באקדמיה למוסיקה בירושלים ואז הקלטתי את האלבום הראשון". בין לבין השתתף בריאליטי המוזיקלי "The Voice".

אלבומה הראשון של להקתו, "Like The First Time" מ־2016, היה מלא פוטנציאל, אבל מפוזר מאד. לעומתו, האלבום החדש מוכוון מטרה: ניכר שהלהקה רוצה ומוכנה להגיע רחוק. בהתאם, "If I Could" ו־"One Night Stand", שזכו להשמעות נאות בתחנות הרדיו הגדולות המקומיות, הם המנוני פופ מוצלחים ושאפתניים, שכאילו נכתבו לבמות הענק של אירופה.

"Field Trip" הוקלט על שפת אגם בנורבגיה, והרושם הראשון ממנו הוא שהוא נשמע "לא מפה". רוב שירי האלבום הם שירי אהבה, שמצליחים בחלקם שלא ליפול לבנאליות בזכות ההפקה המרשימה והעדכנית של אורי וינוקור (אסף אבידן).

בך מצהיר שהוא מושפע מוזיקלית מדודו טסה וגלעד כהנא, שאותם הוא מגדיר כ"בית ספר לכתיבה". אבל הכתיבה שלו היא נקודת התורפה העיקרית באלבום וסובלת מעודף פשטנות וקלישאות. "הוא יושב על כס המלוכה / בזמן שהקהל רוצה דם / הוא מעשן את הסיגר שלו / מחזיק את הבן הנטוש שלו", כותב בך בשיר "His Majesty (and the abandoned chilld)" על פרשת אלאור אזריה, שמצליח לעורר בעיקר תסכול — ישראל אמנם משוועת לשירי מחאה, ז'אנר שרוב האמנים בורחים ממנו כמו מאש, אבל הם חייבים להיות יותר מתוחכמים מזה.

תגיות