אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדו"ח שכדאי לממשלה הבאה לקרוא: הריבית עוד תעלה לנו ביוקר צילום: אוראל כהן

דעה

הדו"ח שכדאי לממשלה הבאה לקרוא: הריבית עוד תעלה לנו ביוקר

בדו"ח החשכ"ל שפורסם אתמול כי תשלומי הריבית בלבד על החוב עומדים על 37.3 מיליארד שקל; זה בשורה התחתונה מה שאנחנו מפסידים כתוצאה מכך שמדינת ישראל מוציאה בכל שנה יותר משהיא מכניסה

16.04.2019, 08:20 | עמרי מילמן

37.3 מיליארד שקל זה בשורה התחתונה מה שאנחנו מפסידים כתוצאה מכך שמדינת ישראל מוציאה בכל שנה יותר משהיא מכניסה. אלו תשלומי הריבית בלבד על החוב, שפורסמו אתמול בדו"ח החוב של החשכ"ל, וגדלו השנה בהשוואה לשנה שעברה (אז עמדו על 37.1 מיליארד שקל) על חשבון הוצאות משרדי הממשלה השונים.

קראו עוד בכלכליסט

ניהול תקין של מדיניות פיסקאלית לא דורש חיסול מלא של החוב כמובן, ותשלומי הריבית תמיד יהיו, השאלה היא מה גובהם, ואולי יותר חשוב לטווח הארוך – מהי המגמה. כשמסתכלים על העלייה בתשלומי הריבית, צריך להתייחס לשני אירועים חשובים שהממשלה הבאה תהיה חייבת להתמודד איתם, אחרי שזו היוצאת בחרה להזניח.

בנק ישראל מתריע כי אם הממשלה תמשיך לשמור על יעד גירעון של 2.9%, יחס החוב־תוצר רק יגדל, צילום: אוראל כהן בנק ישראל מתריע כי אם הממשלה תמשיך לשמור על יעד גירעון של 2.9%, יחס החוב־תוצר רק יגדל | צילום: אוראל כהן בנק ישראל מתריע כי אם הממשלה תמשיך לשמור על יעד גירעון של 2.9%, יחס החוב־תוצר רק יגדל, צילום: אוראל כהן

הנקודה הראשונה, שנבדקת על ידי מבקר המדינה, היא הגירעון הגבוה שאותו יצר שר האוצר משה כחלון בשנים האחרונות. הגירעון הגבוה של השנה שעברה (2.9% לכאורה) והגירעון שצפוי לחרוג מהיעד ולהגיע השנה ל־3.6% ואף יותר, נכון לשלב זה, מגדיל את החוב ביחס לתוצר.

אשתקד, אחרי שנים של צמיחה גבוהה ואקזיטים שהביאו לירידה ביחס בין החוב לתוצר של הממשלה, נרשמה עלייה מ־58.8% ל־59.4% (לא כולל הרשויות המקומיות) – שיעור שמבחינת חברות הדירוג הבינלאומיות גם כך גבוה מדי. בנק ישראל מתריע כי אם הממשלה תמשיך לשמור על יעד גירעון של 2.9%, היחס הזה רק ילך ויגדל, ואיתו גם הוצאות הריבית שינגסו בשירותים שאנחנו מקבלים.

אמנם הוצאות הריבית שלא על האג"ח המיועדות ירדו ב־2018 מ־30.2 ל־29.4 מיליארד שקל, אבל בהשוואה לירידה שנרשמה בשנים קודמות מדובר בהיקף זניח. ירידה גדולה יותר היתה מקזזת את המשך סבסוד עולם הפנסיה הצוברת על ידי האג"ח המיועדות.

היקף הסובסידיה שניתנה דרך האג"ח המיועדות, שמבטיחות תשואה של 4.86% לקרנות הפנסיה וחברות הביטוח, עולה בעקביות בכל שנה. הריבית ששולמה עבור אותה סובסידיה הגיעה בשנה שעברה ל־7.9 מיליארד שקל (מיליארד שקל יותר מבשנה לפני כן ויותר מפי שניים מב־2014). מלאי החוב המקומי הלא סחיר הגיע אשתקד ל־231 מיליארד שקל (29.3% מהחוב) ורק הולך וגדל (ב־2012 עמד על 22.2%).

עם הזמן, ככל שיותר עובדים ייכנסו לשוק העבודה עם פנסיה צוברת, היקף הסבסוד רק ילך יגדל. בכל שנה מחדש מתריע החשכ"ל שהמנגנון הקיים של סבסוד הפנסיות לא יחזיק לאורך זמן וחייבים לחשוב על דרך אחרת. בינתיים שרי האוצר מעדיפים להתעלם מהבעיה. נקווה שהממשלה הבאה תשכיל לקרוא את הדו"ח ולהתחשב בו בהסכמים הקואליציוניים.

בנק ישראל מתריע כי אם הממשלה תמשיך לשמור על יעד גירעון של 2.9%, יחס החוב־תוצר רק יגדל, ואיתו גם הוצאות הריבית שינגסו בשירותים לאזרחים. במקביל החשכ"ל מזהיר שסבסוד הפנסיות לא יחזיק לאורך זמן
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות