אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לצמצם את האגו, להעמיק את הפיקוח צילום: עמית שעל

פרשנות

לצמצם את האגו, להעמיק את הפיקוח

הסנכרון בין הרגולטורים בישראל היה מאז ומתמיד בעייתי, ונבע גם מהיותם אמונים על אינטרסים שונים וגם ממאבקי אגו נרחבים

17.04.2019, 07:02 | אתי אפללו

ועדת הטייקונים לחקירת האשראי שהעניקו הבנקים והגופים הפיננסיים ללווים גדולים הגישה אתמול את הדו"ח המסכם שלה. חלקים נרחבים ממנו הוקדשו דווקא לפעילות הגופים המפקחים על מתן האשראי. הוועדה מצאה פגמים בהתנהלות הרגולטורים השונים, ומתחה עליהם ביקורת. בחלק מהמקרים הביקורת היתה מוצדקת והובילה להמלצות נכונות, אולם בחלק מהמקרים קשה היה שלא לשאול את חברי הוועדה: ואיפה אתם הייתם עד עכשיו?

1. אחת מנקודות הביקורת המרכזיות שנשמעו על ידי הוועדה היא כלפי רשות שוק ההון, שאחראית כיום לפקח על כספי החסכונות ארוכי הטווח של האזרחים – בגובה של 1.6 טריליון שקל. הוועדה טוענת כי הרשות חלשה – היא לא מרתיעה, מערך החקירות והביקורת שלה איננו מספק, והיא אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים. הוועדה אף המליצה להסדיר הגבלה לגבי מעורבות בעלי שליטה אלו בניהול הגופים המוסדיים, תוך שימוש במהלכי אכיפה הרתעתיים, ככל שיידרשו.

אולם, רק לפני כשנה וחצי כאשר ניסתה הממונה לשעבר על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר דורית סלינגר להעביר הוראות להגדלת ההון של חברות הביטוח, שנגזרות מהוראות יציבות בינלאומיות – הוראות שהיו למורת רוחו של בעלי מגדל שלמה אליהו כיוון שהגבילו אותו בחלוקת דיבידנד - חלק מחברי ועדת הכספים התייצבו לימין בעל השליטה. אמירות כמו "מגדל היא חברה מפוארת" נשמעו מחברי כנסת, ששכחו שגם חברות מפוארות כפופות לרגולציה שמגינה על החוסכים. יו"ר מגדל לשעבר אף התגאה בקשריו בוועדת הכספים. אז אם רוצים רשות חזקה – אפשר ורצוי לאתגר אותה מקצועית, אבל קשה לדרוש ממנה להיות חזקה כאשר חברי הכנסת עצמם מחזקים את בעלי השליטה.

דורית סלינגר, צילום: עמית שעל דורית סלינגר | צילום: עמית שעל דורית סלינגר, צילום: עמית שעל

2. ביקורת נוספת נשמעה על הממשק החולה בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על הבנקים. למעשה, הסנכרון בין הרגולטורים בישראל היה מאז ומתמיד נקודה בעייתית, שנבעה גם מהיותם אמונים על אינטרסים שונים, וגם מאגו פיקוחי נרחב. הממשק הבעייתי הושפע גם מפעילות יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר לשינוי מבנה הפיקוח בישראל. האוזר ניסה לקדם מבנה פיקוחי דו־ראשי – שיורכב מרגולטור אחראי על היציבות (בנק ישראל) ואחד אחר שאחראי על הגנת הצרכן (רשות ניירות ערך). ההצעה עוררה אנטגוניזם, ובראש המתנגדים לה עמדה המפקחת סלינגר. ככל שמתרבים נותני האשראי בשוק – נדרש יותר ויותר סנכרון בין הרגולטורים על מנת להגן על החוסכים והמשקיעים ברשת צפופה ועקבית. כדאי, אם כן, שהרגולטורים ישאירו את סוגיות־העל כמו מבנה הפיקוח הרצוי לקובעי המדיניות ולוועדות מטעמם, ויתמקדו בעבודה משותפת איש איש בתחומי אחריותו.

3. הוועדה שלחה את בנק ישראל לעשות חשבון נפש. היא מצאה "ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח על הבנקים", בבנק ישראל הזדרזו להוציא

תגובה: "לא היה כלום, כי אין כלום". בנק ישראל הוא אולי הרגולטור הפיננסי הטוב ביותר שקיים בישראל, אולם הוא לוקה בכשל אחד בעייתי: הוא יודע למצוא פגמים בפעילות כל הגורמים בשוק, אבל כמו שראינו מתגובתו, פחות יודע להתבונן בעצמו. הוא יודע למנות את כל הכשלים של כל נותני האשראי החדשים בשוק, אבל סבור שאצלו הכל בסדר. כי הרי אם הבנקים עושים דברים מסוכנים, מקסימום מגלגלים את הסיכון על הגופים האחרים ועל החוסכים לפנסיה.

4. הנקודה האחרונה היא ההמלצות של הוועדה לחזק את הרשויות השונות, ובראש ובראשונה את זרוע הפיקוח והבקרה, ואף החקירה של רשות שוק ההון. זוהי המלצה נכונה לאור היקף הכספים שעליהם היא מפקחת. אבל המשמעות של זה היא רגולציה – שהפכה להיות מילת הגנאי בשוק. "המפקחת הגרועה מעולם" כינה ראש לשכת עורכי הדין את דורית סלינגר כשהיתה בתפקיד. מדוע? כיוון שהיא "לא מיישמת החלטות ממשלה להפחתת נטל הרגולציה". לאחר שנתיים שבהן נשמעו תלונות אינספור מצד הגופים הפועלים בשוק המוסדי ושוק ההון על הרגולציה הכבדה, אולי הגיעה העת לומר: מי שמנהל כספי ציבור צריך להביא בחשבון שהוא פועל בשוק עם הרבה הרבה רגולציה ובקרה. אלו כללי המשחק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות