טוטנהאם הדיחה את מנצ'סטר סיטי: שיא הדרמה, שיא הרגש

1. כשמשחק רבע גמר מתחיל עם ארבעה שערים ב-11 הדקות הראשונות וחמישה שערים ב-21 הדקות הראשונות "זה משחק מוזר לשחק" לפי כריסטיאן אריקסן - מיד אחרי ההפסד של טוטנהאם למנצ'סטר סיטי שהוא כולו ניצחון. "זה כי הכל יכול לקרות".

והכל קרה במשחק הזה. המשחק הראשון בליגת האלופות עם 4 שערים ב-11 הדקות הראשונות. המשחק הראשון עם חמישה שערים ב-21 הדקות הראשונות. משחק ליגת האלופות הראשון מאז מרץ 2005 על אדמת אנגליה עם 5 שערים במחצית (במרץ 2005 צ'לסי הובילה 2-3 על ברצלונה).

המשחק הראשון בליגת האלופות שמוכרע עם שתי החלטות VAR - אחת שנתנה את שער הניצחון לטוטנהאם, שנייה שלקחה שער למנצ'סטר סיטי בדקה האחרונה. זה דרמה שאי אפשר לכתוב לה תסריט. אנשים הגיעו לשיאים גופניים ומנטליים מדהימים במשחק הזה. טוטנהאם הגיעה לאושר עצום וגם פפ חגג (ואז ביטלו לו את שער הניצחון). "זה אכזרי" סיכם בסוף.

2. ועכשיו לניתוח. מנצ'סטר סיטי היא קבוצה שנבנתה בסכום הגבוה ביותר בהיסטוריה של המשחק. יותר מחצי מיליארד ליש"ט. ועדיין עלתה לרבע גמר ליגת האלופות בלי קשר הגנתי טבעי בשיאו. זה הותיר הרבה חללים מאחוריי הקישור של מנצ'סטר סיטי והפך כל טעות של ההגנה (שתי טעויות של אמריק לאפורטה) לשני שערים קריטיים של טוטנהאם. סיטי ספגה בליגת האלופות רק 3 שערים - עד הערב. טוטנהאם כבשה שלושה הלילה. סיטי חייבת קשר הגנתי ברמה שתתאים לשאר הסגל שלה.

3. השערים של טוטנהאם (וחוק שערי החוץ) הכריחו את מנצ'סטר סיטי לשחק את הכדורגל הכי התקפי שלה. קווין דה ברוינה בישל שלושה (הראשון שעושה זאת במשחק נוק-אאוט בליגת האלופות מאז ראיין גיגס ב-2007), ראחים סטרלינג כבש שניים, סרחיו אגוורו כבשה מהבלטה ממנה כבש את השער ההוא נגד ק.פ.ר שהוביל לאליפות הדרמטית בהיסטוריה של הפרמיירליג. אבל כל זה לא הספיק לניצחון בשני שערים - שזה בדיוק מה שסיטי של פפ היתה צריכה אחרי ההפסד במשחק הראשון בשער אחד. זה היה נכון מהרגע הראשון ובלי קשר לשערי חוץ. אגב, סיטי של פפ עדיין לא עברה את רבע הגמר בשלוש עונות, אבל לפני חגיגות "פפ לא מאמן, הוא הצליח רק עם ברצלונה" - לאיש יש 25 תארים ב-10 שנים בשלושה מועדונים שונים. כן, הרקורד שלו בליגת האלופות כבר הופך לכתם על קריירה מפוארת - אבל זו עדיין קריירה מפוארת. והיא עוד רחוקה מלהסתיים.

אה, פפ וסיטי חייבים להתאושש מהמכה הזו בלסת לפני סוף השבוע. הם עדיין יכולים לזכות בטרבל. איזה הונאה הפפ הזה, אה? בכל מקרה, עם קשר הגנתי דינמי או אפילו שניים כאלה, בשנה הבאה סיטי ככל הנראה גם תגיע לרבע גמר ליגת האלופות לפחות.

כמו כן, מעטים המאמנים שהיו מעורבים בכל כך הרבה דרמות בזכות הכדורגל ההתקפי שהם רוצים מקבוצותיהם. וגם על זה פפ צריך לקבל קרדיט. "רוב הזמן, כדורגל הוא עניין של שליליות ופחד" כתב קווין דה ברוינה ב-The Players' Tribune. "אבל עם פפ כדורגל הוא חיובי באופן קיצוני. הוא מציב מטרות כל כך גבוהות, שכמעט בלתי אפשרי להגיע אליהן. הוא מאסטר טקטי, כן, אין ספק לגבי זה. אבל מה שאנחנו מבחוץ לא רואים זה את הלחץ האדיר שהוא שם על עצמו כדי להשיג שלמות". סיטי של פפ כמעט מושלמת אבל לא. הדרמה שהיא סיפקה ביחד עם טוטנהאם היא מושלמת.

4. כבר שני חלונות העברות שמאוריסיו פוצ'טינו לא מחתים שחקנים. בניית האצטדיון שואבת את רוב ההכנסות הפנויות ואין כסף לרכוש שחקנים מותרות. המועדון כן האריך את החוזים לחלק מהשחקנים המובילים וזה היה מספיק כדי "להכריז" על ניצחון בשוק העברות השחקנים. העובדות שלא איבדו שחקן שלא רצו לאבד ושמרו על סגל שרץ ביחד הרבה זמן הופכות את טוטנהאם לקבוצה חזקה יותר מהקבוצות העשירות יותר ממנה. לא איכותית יותר - מגובשת וחזקה יותר. "אני לא איש שהולך לשכנע שחקנים להישאר או לא להישאר", אמר המאמן לעיתונאים בתחילת העונה. "שחקנים שלא רוצים להישאר יכולים לעזוב. זו לא בעיה לאבד אחד או שניים או שלושה, בגלל שיש הרבה שחקנים באקדמיה. אין בעיה. אני יותר משמח לשמור על כל השחקנים שלי, ואהיה שמח גם אם יעזבו ואשחק עם שחקני האקדמיה. זו לא בעיה עבורי".

זה די מדהים שזו לא בעיה עבורו. וזו גם הרוח של הרוח. טוטנהאם, עם תקציב שכר גדול במעט משל אברטון, עושה דברים נפלאים בגלל שהשחקנים מכירים זה את זה טוב יותר מאשר שחקני היריבה מכירים זה את זה. הם מכירים ואוהבים את המאמן וקשרו את גורלם עם המועדון. רק ככה אפשר לעבור קבוצה שמשלמת פי 2 יותר לשחקניה. רק ככה אפשר לעבור את מנצ'סטר סיטי למרות שכל הקשרים ההגנתיים שלך נפצעים. המפגש הבא בליגת האלופות יהיה נגד אייאקס - קבוצה שטוטנהאם שאבה הרבה השראה ושחקנים ממנה לאורך השנים. אולי המפגש הכי מפתיע שהיה בחצי גמר ליגת האלופות מאז שנות התשעים.

5. במחלקת הנוער של טוטנהאם לא מסתמכים יותר מדי על שימוש בנתונים והמתקנים לא מרהיבים. אבל כן עובדים שם לפי ערכים ברורים (אין משכורות גדולות לשחקני נוער, אין סוכנים, וכמעט אין רכש של שחקנים מבחוץ). ויש גם את "חוק 800 המשחקים", שלפיו במהלך קריירה של שחקן כ־200 משחקים שלו יהיו מצוינים, 400 יהיו משחקים שבהם הראה חריצות ועבודה קשה - שזה, לעתים, כל מה שהוא צריך - ו־200 משחקים יהיו נוראיים. בטוטנהאם משתמשים בחוק הזה כדי לטפח את האישיות של השחקנים, בדגש על מה שמכנים שם "חוזק האישיות". המטרה: לטפח בשחקנים את היכולת לשרוד 200 משחקים נוראיים או חוסר יציבות בתחילת הקריירה. הדוגמה הבולטת ביותר להצלחת השיטה הזאת הוא הארי קיין, החלוץ המצטיין של טוטנהאם ושל נבחרת אנגליה. קיין היה ילד שמנמן ולא בוגר במיוחד בגיל 14. הוא היה אטי וחסרו לו עוצמות וגמישות.

לפי המדדים הפיזיולוגיים בלבד, חבריו לקבוצה במחלקת הנוער בטוטנהאם היו טובים ממנו ב־30% לפחות. אבל מבחינה ערכית הוא התחבר בדיוק לחזון של טוטנהאם. הצניעות שלו והעבודה הקשה שהיה מוכן להשקיע בכל אלמנט במשחק שלו אפשרו לו לשרוד את השנים הקשות באקדמיה, השאלות לכמה וכמה קבוצות וגם משחקים גרועים כשחקן צעיר. כשבטוטנהאם מחפשים שחקנים שיעלו מהאקדמיה לקבוצה הבוגרת, הם מחפשים "הארי קיינים" כאלה. חבר'ה ש"סבלו", שרדו ובעלי אישיות חזקה. כשהם מחפשים שחקני רכש, הם מחפשים "שחקנים כאלה". סונג יונג מין, למשל, הוא כזה, עבר קשיים כילד קוריאני זר בגרמניה והפך לשחקן המדהים שהוא - ברמה הגבוהה ביותר (ומוסיף הרבה יותר דינמיות להתקפה של טוטנהאם מאשר קיין - שאולי זו תהיה בעיה בעונה הבאה).

דלה אלי (שגדל לאמא מכורה לסמים בלי אבא בסביבה) הוא כזה גם דני רוז, שסבל מדיכאונות והתאושש, הוא כזה. בכל מקרה, בטוטנהאם מחפשים את האישיות המתאימה להביא לתוך חדר הלבשה מלא בשחקנים עם אישיות חזקה. ככה מנצחים מצליחים מעבר למצופה מדי שנה. ככה מגיעים לחצי גמר ליגת האלופות עם תקציב שכר של אברטון.

6. מתנגדי ה-VAR טענו בזמנו ש"הכדורגל יאבד מהרגש שלו" בגלל החלטות שיפוט שהווידאו יסייע בהן. איך אומרים באנגלית? זה צואת שוורים. מנעד הרגשות של פפ גווארדיולה ומנצ'סטר סיטי כולה אחרי השער שכבשו בתוספת הזמן ואז ביטולו מעולם לא נצפה במשחק כדורגל. קבוצה חגגה כאילו היה לה הכל ואז נראתה כאילו גזלו לה הכל. זה היה מדהים ואכזרי. ה-VAR הוא שחקן משמעותי מאוד בדרמה שנקראת כדורגל. וגם מוסיף אלמנט חשוב ביותר לספורט: הוגנות.

7. עד כמה ההישג של טוטנהאם הוא היסטורי? טוטנהאם חוזרת לחצי גמר גביע אירופה בפעם הראשונה מאז 1962. זה העדרות של 57 שנה מחצי הגמר. לשם השוואה, כשאתלטיקו מדריד עלתה לחצי גמר ב-2014 היא עשתה זאת אחרי 40 שנות העדרות. 1962, אגב, זה שנתיים לפני שיוהן קרויף ערך את הבכורה שלו באייאקס. 1962 זו השנה שבה קרויף החליט לוותר על קריירה כפיצ'ר בבייסבול ולהתמקד בכדורגל.