אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בזמן שהתעסקנו במחירי מוצרי החלב, הסלט התייקר ב-40% צילום: אמנון גוטמן

דעה

בזמן שהתעסקנו במחירי מוצרי החלב, הסלט התייקר ב-40%

מחוץ לאור הזרקורים, מחירי הירקות והפירות זינקו בחדות בשנה האחרונה - מחיר העגבניות קפץ ב-76%, המלפפונים התייקרו ב-32%; העלויות לחקלאים לא הצדיקו את הקפיצה במחיר, וגם לא מזג האוויר; ניסיונות רגולטורים בעבר נכשלו, ובמקום לחפש אשמים - הגיע הזמן לפתוח את השוק ליותר יבוא

18.04.2019, 21:03 | אלכס זבז'ינסקי

התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4% הקימה לאחרונה מהומה גדולה. הוויכוח הגיע לבית המשפט, שהכריע בניגוד לדעתו של שר האוצר בעד עליית המחירים. גם התייקרות הטבק לגלגול זכתה להדהוד רחב בתקשורת. שר האוצר טען שההתייקרויות יכבידו עומס על המשפחות, במיוחד במצב סוציו-אקונומי נמוך, שגם כך קורסות תחת נטל יוקר המחיה.

קראו עוד בכלכליסט


אולם משום מה, התייקרות הרבה יותר משמעותית וכואבת חמקה מאור הזרקורים. הידעתם שהסלט שלכם התייקר בשנה האחרונה בכ-40%? מחיר העגבניות עלה ב-76%, מלפפונים ב-32%, פלפלים ב-13%, חסה ב-11% ובצל ב-62%. בסך הכל, מדד מחירי הירקות הטריים עלה בשנה האחרונה בכ-28% ומדד הפירות הטריים בכ-20%.

            

עובד ממלא את מגשי הירקות בסופרמרקט, צילום: אוראל כהן עובד ממלא את מגשי הירקות בסופרמרקט | צילום: אוראל כהן עובד ממלא את מגשי הירקות בסופרמרקט, צילום: אוראל כהן



      

ההוצאה על הפירות והירקות הטריים מהווה כ-2.5% מסל הצריכה הישראלי. משקל זה גבוה יותר מההוצאה הכוללת על כל מוצרי החלב או על כלל מוצרי הלחם, דגנים ומוצרי בצק אחרים. אפשר רק לדמיין איזה רעש ומהומה היו קמים אם כל מוצרי החלב היו מתייקרים ב-28% בשנה.


אין ספק שהירקות והפירות הם מוצר צריכה בסיסי ביותר, ונצרכים בכל בית הישראלי ברמה יום יומית. פירות וירקות הם גם מרכיב חיוני בתזונה, ומשמעותיים לבריאות האזרחים. למרות כל זה, התייקרות כל כך חדה במחיריהם עברה די בשקט.

קשה למצוא את הסיבה לעלייה המשמעותית כל כך של המחירים. האם התייקרו מאוד עלויות החקלאים? לפחות מבחינת הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים, התשובה שלילית.

מדד מחירי התשומות בחקלאות, שמשקף את עלויות החקלאים, עלה בשנה האחרונה ב-2.8%, כאשר מדד מחירי התשומות בגידולים צמחיים, הרלוונטי לפירות והירקות, עלה ב-1.3% בלבד.

גם בעולם המחירים של המוצרים החקלאיים לא ממש עלו. מדד מחירי הסחורות החקלאיות בעולם ירד בשנה האחרונה ב-15%. בין היתר ירדו מחירי החיטה, הסויה, התירס, התפוזים והקפה, זאת כאשר בישראל הציבור שומע בעיקר הזהרות מפני התייקרות מוצרי המזון.


לא זכור גם שהיו השנה פגעי מזג האוויר שפגעו ביבולים. להפך, הייתה שנה ברוכה בגשמים שאמורה להיטיב עם המגדלים.

בכל פעם שעולה לדיון העניין של המחירים היקרים של הפירות והירקות, מתחילה החלפת האשמות הדדית בין החקלאים לבין הסיטונאים ורשתות השיווק. בדיקות שנעשו בשנים האחרונות גילו רווחיות חריגה במחלקות הפירות וירקות ברשתות השיווק.

גורמים רגולטורים ניסו מספר פעמים לפעול להוזלת הפירות והירקות. כבר בשנת 2016 המליצה ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר להחיל פיקוח על מחירי הירקות והפירות, אך המסקנה לא אומצה.

במקום זאת הוטל פיקוח רך בדמות התחייבות רשתות השיווק למסור נתונים המפרטים את מרווח השיווק. לאחרונה התפרסם שמשרד החקלאות מנסה לנקוט בדרך של אמנה וולונטרית שתאזן יחסי כוחות בין רשתות השיווק המזון לבין החקלאים.

בסופו של דבר, העובדות מדברות בעד עצמן. ניסיון הרגולטורים לא מצליח ומחירי הפירות והירקות ממשיכים לזנק ולייקר בשיעור חד את הסלט וקערת הפירות לישראליים. האחראים על הנושא בממשלה החדשה צריכים לחשוב על גישה אחרת.

בדרך כלל, הטיפול הטוב ביותר בעליית מחירים חדה הוא לא הפיקוח וחיפוש אשמים אלא יצירת תחרות ע"י פתיחת השוק ליותר יבוא, אחרת הנפגעים העיקריים מהשיטה הקיימת ימשיכו להיות כלל אזרחי ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות