אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר צילום: רויטרס

בלעדי לכלכליסט

יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר

משרד התחבורה השיק מחדש תוכנית נסיונית שמאפשרת לנהגים להרוויח 4,500 שקל תמורת נסיעה בשעות השפל. אם התוכנית תוכיח את עצמה, היא תורחב ל־100 אלף נהגים - ותייצר מאגר מידע חסר תקדים על דפוסי הנהיגה של הישראלים

23.04.2019, 07:12 | ליאור גוטמן

אחד הניסויים המסקרנים ביותר בתחום התחבורה בישראל יצא החודש לדרך, אחרי שמשרד התחבורה עיכב אותו במשך יותר משלוש שנים. הניסוי, שנקרא "נעים לירוק", יכול לתת מענה לאחת השאלות הגדולות והחשובות בכל הנוגע למכת הפקקים של המדינה: האם הנהג הישראלי יסכים לוותר על נוחות הרכב הפרטי ולהשאיר אותו בבית בשעות העומס.

קראו עוד בכלכליסט

אם הניסוי ייכשל, המסקנה המתבקשת תהיה ששיטת הגזר לא עובדת בישראל - והפתרון לשימוש היתר ברכב פרטי יהיה באמצעות מקל: אגרת גודש, שתוטל על כל מי שייכנס למרכזי הערים בשעות העומס. אולם הסיכוי שהפתרון הזה ייושם נמוך מאוד באקלים הפוליטי הנוכחי, שבו מסים זו מילת גנאי ואין תחבורה ציבורית יעילה.

ניסוי "נעים לירוק" ניסוי "נעים לירוק" ניסוי "נעים לירוק"

הניסוי, כאמור, נועד ליצור שינוי התנהגותי בקרב בעלי המכוניות בישראל ולגרום להם לא לנהוג בשעות השיא - והוא עושה זאת באמצעות כסף. כך זה עובד: כל משתתף בניסוי מקבל תקציב של 4,500 שקל, עבור שנה שלמה. נסיעה בשעות העומס מפחיתה מהסכום ההתחלתי. אם בסוף השנה נשאר כסף בתקציב - הוא הולך לכיסו של המשתתף.

במסגרת הניסוי, ברכבו של כל משתתף מותקן מכשיר ניטור, שבודק את מיקומו של הרכב ואת שעות הנסיעה. כך למשל, על כל קילומטר נסיעה בשעות השיא במרכז עיר, יורד שקל וחצי מתקציב הניסוי, בעוד נסיעה בשולי הערים בשעות השיא תגרור קנס של 30 אגורות. במקביל, ניתן להסיע טרמפיסטים כדי להגדיל את הסכום בקופה, לפי תעריף של 75 אגורות לקילומטר על כל נוסע נוסף באוטו - ועד לתקרה של 25 שקל לנסיעה.

בנוסף, משתתפי הניסוי יקבלו החזרים של 50% מתעריפי נסיעה בתחבורה ציבורית, עד לתקרה של 60 שקל בחודש. המעקב אחר הנסיעות בתחבורה הציבורית וכן ההחזרים יבוצעו באמצעות כרטיס רב־קו.

באופן מעט תמוה, אף שהניסוי מתחיל עם 4,500 שקל, הסכום המקסימלי שישולם למשתתפים הוא 2,000 שקל, גם אם יישארו עם סכום גדול יותר בקופה בסוף השנה. המגבלה הזאת נובעת ממגבלות תקציב של משרדי האוצר והתחבורה, אולם הזכיינים מקווים שאלה יוסרו כבר בשנה הבאה.

ישראל כץ קבר את הניסוי

הניסוי הנוכחי הוא המשך לניסוי ראשון שערך משרד התחבורה ב־2013. הניסוי המקורי הניב תוצאות מבטיחות: 400 מתוך 1,200 המשתתפים בו השלימו אותו עם כמה אלפי שקלים בחשבון הבנק - ורשמו בממוצע ירידה של 16.4% בנסיעות בכביש בשעות העומס.

השלב הבא של התוכנית היה אמור לצאת לדרך ב־2015 ולכלול כ־40 אלף איש, אלא ששר התחבורה ישראל כץ הקפיא את הניסוי, בטענה שהתוכנית עלולה לגלגל בעשור הבא מס חדש על הנהגים. רק במהלך 2018 התוכנית הופשרה, במסגרת חוק ההסדרים.

הניסוי ששינה את שטוקהולם אגרת גודש ובניית תשתית תחבורה ציבורית הצורה הרווחת בעולם להפחתת עומס התנועה בערים: אגרה המוטלת על נהגים שנכנסים עם רכביהם למרכז העיר ומשתנה לפי אזורים וזמנים; בבירת שבדיה, ההכנסות השנתיות מהמס נאמדות ב-155 מיליון דולר רן אברמסון, 2 תגובותלכתבה המלאה

כץ עיכב את יישום התוכנית חרף פרסומים רשמיים של בנק ישראל וגופי מחקר שטענו שיישום התוכנית היא "צו השעה".השר גם ספג ביקורת קשה בנושא ממבקר המדינה בדו"ח החמור שפרסם על מצב התחבורה בישראל. בדו"ח, המבקר אף ציין כי "כץ עיכב בשני מועדים שונים את קידום הפרויקט. החלטה זו פגעה במדיניות הממשלה".

מי שמנהל את הניסוי עבור משרד התחבורה היא חברת נתיבי איילון, בעוד החברות שזכו במכרז לביצוע הניסוי הן פוינטר ופנגו. "התקנת מכשיר הניטור נעשית ללא תשלום ואפשר לעזוב מתי שרוצים, ללא כל התחייבות. הכל ממומן על ידי המדינה", אמר ל"כלכליסט" יניב ברוך, סמנכ"ל השיווק והפיתוח של פוינטר.

לדבריו, הניסוי ייערך בכל הארץ ותמהיל הנהגים מגוון. "47% מהנסיינים בפיילוט הם מאזור המרכז, אבל יש לנו גם מתנדבים מאשדוד ואשקלון. לא נמדוד רק את תל אביב ולכל מטרופולין יש מחיר משלו". עוד לדברי ברוך, בשלושת החודשים הקרובים החברה נכנסת לתקופת הרצה שבה ישתתפו כ־500 מתנדבים. תקופה זו נועדה בעיקר לבחינת מערכת הניטור והמודלים הכספיים.

השלב השני של הניסוי היה אמור לצאת לדרך ב־2015 ולכלול כ־40 אלף איש, אלא ששר התחבורה ישראל כץ הקפיא אותו, בטענה שהוא עלול לגלגל מס חדש על הנהגים, צילום: עמית שעל השלב השני של הניסוי היה אמור לצאת לדרך ב־2015 ולכלול כ־40 אלף איש, אלא ששר התחבורה ישראל כץ הקפיא אותו, בטענה שהוא עלול לגלגל מס חדש על הנהגים | צילום: עמית שעל השלב השני של הניסוי היה אמור לצאת לדרך ב־2015 ולכלול כ־40 אלף איש, אלא ששר התחבורה ישראל כץ הקפיא אותו, בטענה שהוא עלול לגלגל מס חדש על הנהגים, צילום: עמית שעל

בדרך ל־100 אלף משתתפים

"אחרי שנתיבי איילון יווכחו שהמערכת מזהה כניסה ויציאה חלקה של כלי רכב מאזורים או שטחים שהמדינה בחרה בהם, יהיה אפשר להכנס לניסוי גדול יותר, שיכלול כבר 5,000 מתנדבים", אומר ברוך, שמכנה את השלב הראשוני ניסוי כלים. "בתקופת הזו נבדוק את המערכות, את האפשרות לוויתור על פרטיות לשימוש וניטור ברכב, אישור חברה אם זה רכב שלא בבעלות הנסיין - ואז נתחיל לנטר ולראות את המסלולים וזמני הנסיעה", הוסיף ברוך.

אם הכל יעבור בהצלחה, באוגוסט הקרוב פוינטר ופנגו יקבלו אישור לצאת לניסוי הגדול באמת, שאמור לכלול בסופו של דבר עד 100 אלף איש. המשתתפים בניסוי יתווספו בסבבים של 5,000 איש בכל פעם, במרווחים של כמה חודשים בין סבב לסבב, עד למצב שבו המדינה תנטר נסיעות של כ־100 אלף איש.

לדברי ברוך, מאות המתנדבים הראשונים נבחרו גם מקרב המשתתפים בניסוי המקורי. יתר הנסיינים גויסו - ויגויסו בהמשך - באמצעות קול קורא שיפורסם באמצעי תקשורת שונים. במשרדי הממשלה האחראים על הניסוי מאמינים שאחרי שיתקבלו הנתונים הסופיים ניתן יהיה לתגמל נהגים ולהבין באופן עמוק יותר את הרגלי הנסיעה של נהגי ישראל ואת אופן היווצרות הפקקים. באמצעות המידע הזה, המדינה מקווה להצליח לווסת את התנועה ולהפחית את הפקקים - בין אם במיסוי או באמצעות תמריצים.

ממשרד התחבורה נמסר כי "השר כץ לא אישר בזמנו את הניסוי, כיוון שעמד על כך שהמדינה תשקיע או תקדם תשתיות של תחבורה ציבורית, ולא תפנה לדרך של אגרות גודש שהן בגדר מס על הציבור, בהיעדר אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית זמינה. כיום, לאחר שכל המיזמים מבוצעים - רפורמה בינעירונית, עלייה מדלתות אחוריות של האוטובוס, רפורמה במוניות השירות ועוד - הניסוי ייערך במקביל. יצוין כי מדיניותו של השר כץ ברורה מאוד ותואמת את מדיניות הממשלה בנושא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות