דיקפריו לא עזר לרפאלי לטשטש את תרגיל המס

בית המשפט המחוזי מרכז אמנם הכריע כי בר רפאלי תידרש לשלם מס על הכנסה של 16 מיליון שקל, מאחר שדחה את טענתה כי לא היתה תושבת ישראל בשנים 2010-2009, אולם לרפאלי ולרשות המסים נותרו עוד 3 חזיתות משמעותיות יותר.

הראשונה היא מחלוקת מס אזרחית של בר רפאלי לשנים 2012-2011, על כ־7 מיליון שקל שלא שולם עליהם מס, כאשר רפאלי טוענת כי גם בשנים אלו לא היתה תושבת ישראל.

השנייה היא החזית הפלילית. בינואר האחרון הגישה הפרקליטות לרפאלי והוריה הזמנה לשימוע לפני הגשת כתב אישום, בגין עבירות מס חמורות (התחמקות מתשלום מס בדרכי עורמה ותחבולה), ואף הלבנת הון של אמה, ציפי.

בר רפאלי ולאונרדו דיקפריו ב־2010 | צילום: Lucy Nicholson

החזית השלישית היא ערעור שתגיש רפאלי על פסק הדין החדש לבית המשפט העליון. הפסיקה הנוכחית צפויה להשפיע במידה זו או אחרת על שלושתן.

פסק הדין שמקבל את עמדת רשות המסים במלואה, סותר את טענותיהם של רפאלי והוריה לגבי זיקתה לישראל, זו שמכריעה בסופו של דבר היכן מרכז חייה ומקום התושבות שלה, ועל פיהם נקבע היכן תשלם מס הכנסה.

בנוגע לטענת רשות המסים כי הדירה שנרכשה על שמה של אמה ב־2011 בפרויקט בלו היא למעשה של רפאלי, התייחס השופט לתכתובות בין רפאלי לאמה, בהן היא שואלת “בכמה קניתי את הדירה בבלו?” ו“כמה מזה כבר שילמתי?”. בהתכתבות אחרת, כתב לרפאלי אביה “גם כשאמא סידרה את הדירה בבלו עבורך, בקנייה הרווחת סכום ענק”.

רפאלי טענה בעדותה כי “אי אפשר לקחת משפט אחד בלי קישור”. לפי פסק הדין השופט לא האמין לגרסאות שלה ושל משפחתה לאור עדויות רבות אחרות.

ידועים בציבור בעולם הזוהר

סוגיה נוספת שפסק הדין יורד לשורשיה היא מערכת היחסים של רפאלי עם השחקן לאונרדו דיקפריו, שעל בסיסה טענה כי מרכז חייה אינו בישראל. רפאלי טענה כי ביתו של דיקפריו בלוס אנג’לס שימש לה כביתה שלה באותן שנים. אולם השופט התקשה לקבל קביעה זו, ופסק כי “מסקנתי מהראיות שהיו בפניי היא כי לא היה למערערת בית קבע בארצות הברית אלא בישראל בלבד”.

לדברי השופט “לא ניתן להתעלם מהעובדה כי המערערת לא הביאה לעדות את לאונרדו, או למצער מי מטעמו, עדים שיכלו בוודאי לשפוך אור על נסיבות מגוריה של המערערת בביתו של לאונרדו באותן שנים”. בעיה שנייה שמעלה השופט היא כי לרפאלי עמדו שתי דירות נוספות - אחת בניו יורק של דיקפריו ואחת של קרוב משפחתה בלוס אנג’לס. בעיה שלישית היא כי רפאלי לא רשמה את כתובתו של דיקפריו בשום מסמך. בעדותה אמרה רפאלי כי “לא הייתי נותנת את הכתובת שלי ושל ליאו לאף אחד”.

בנוגע לדירה במגדלי YOO שהושכרה על שמה של אחיה, דור רפאלי, ב־2010-2009, והדירה שהושכרה במגדלי W על שמה של ציפי רפאלי החל מאוקטובר 2010, קבע השופט כי “מחומר הראיות ומהעדויות עלה שהדירה במגדלי YOO עמדה לרשות רפאלי, לפי רצונה, לפי נוחותה ולפי צרכיה באותן תקופות בהן שהתה בישראל.

יתר על כן, מהעדויות עלה שרפאלי נהגה לעשות בה שימוש בפועל, לא כאורחת גרידא אלא כדיירת”. לגבי הדירה במגדלי W שהיתה רלבנטית רק למשך חודשיים מהתקופה המדוברת, לא נקבע כי היתה בית קבע.

ההליך הפלילי רק מתחיל

את רפאלי ייצג בערעור לעליון עו”ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות’. הוא צפוי לטעון כי לא ניתן משקל צודק לשבע שנות הזוגיות בינה לבין דיקפריו, מערכת יחסים שהגיעה לרמה של ידועים בציבור בעולם הזוהר, ששונה במידה רבה ממסגרת משפחתית רגילה. בעליון לא ניתן להציג ראיות חדשות, אולם עורכי דינה של רפאלי ינסו לשנות את דרך ההסתכלות על הנסיבות הקיימות שהוצגו במחוזי.

נטל ההוכחה בהליך האזרחי מוטל על רפאלי כמערערת אך בהליך הפלילי נטל ההוכחה הוא על המדינה שצריכה לשכנע את בית המשפט מעל לכל ספק סביר (מעל 90%). כך שזכייה בהליך האזרחי היתה מסייעת לרפאלי, אך הפסד בו לא בהכרח יביא להפסד בהליך הפלילי. אולם לאור כך ששוב ושוב מוצא השופט כי טענות משפחת רפאלי לא עומדות בקנה אחד עם העדויות והראיות, נראה כי ההליך הפלילי לא יהיה פשוט עבור משפחת רפאלי.

מעורכי הדין של רפאלי, משה מזרחי ואודי ברזילי נמסר כי “בסוף שנת 2009 הגיעה רשות המסים להסכם שומה לפיו החל משנת 2007 תיחשב גב׳ רפאלי כתושבת חוץ. בהתאם להסכם זה היא דיווחה על היותה תושבת חוץ גם בשנים 2009 ו־2010. אנו סבורים כי פסק הדין שגוי, מתעלם מעובדות מרכזיות וחורג מהלכות קודמות של בית משפט העליון. מטעם זה ומטעמים נוספים אנו מאמינים כי תוצאת פסק הדין תשתנה בערכאת הערעור”.