אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפסד של 500 מיליון שקל לענף העופות ב־2018 צילום: שאטרסטוק

בלעדי לכלכליסט

הפסד של 500 מיליון שקל לענף העופות ב־2018

השחקניות בענף נפגעו קשות מהיצף בכמות העופות, שהוביל לירידת מחירים. רשתות השיווק הן אלה שגזרו קופון לאחר שלא הורידו את המחירים לצרכן. בעלי החברה הגדולה בתחום: "חברות יפשטו רגל"

24.04.2019, 06:57 | גולן חזני

שנה משברית לענף העופות: היצף של כמות העופות הביא לכך שהשחקניות בתחום הפסידו כ־500 מיליון שקל ב־2018, כך נודע ל"כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

השחקנית הגדולה בענף, עוף עוז, הפסידה אשתקד 80–90 מיליון שקל. חברת א-ת, המשותפת לתנובה והקיבוצים, ונחשבת לאחת הגדולות בענף, רשמה הפסד של כ־70 מיליון שקל. זאת לאחר שב־2016 הרוויחה החברה כ־20–30 מיליון שקל ואילו ב־2017 היא רשמה הפסד קטן של כ־5 מיליון שקל. בשנים שקדמו לכך נעו רווחי החברה השנתיים בין 40–70 מיליון שקל.

חברות נוספות שרשמו אשתקד הפסדים הן עוף טוב, שפועלת בקבוצת משקים ליד בית שאן, שהפסידה לפי הערכות כ־50 מיליון שקל; עוף הגליל הפסידה כ־25 מיליון שקל; חברת יאסכה הפרטית שבעלות האחים מססה הפסידה כ־60 מיליון שקל. כל החברות הללו רשמו רווחים של כמה מיליוני שקלים ב־2016 והפסדים קטנים ב־2017.

התיאום הופסק

לפי נתוני המועצה לענף הלול, המכירות בענף מוערכות ב־5.3 מיליארד שקל בשנה, ומתוכן מכירות בשר פטם מסתכמות בקרוב ל־3 מיליארד שקל, עם ייצור של כ־400 אלף טון בשנה. לדברי גורם בענף, בעוד עלות של גידול עוף מגיעה לכ־6 שקלים לקילוגרם, הרי שב־2018 הוא נמכר ב־4–4.5 שקלים לקילוגרם.

משחטת עופות, צילום: גדי קבלו משחטת עופות | צילום: גדי קבלו משחטת עופות, צילום: גדי קבלו

היצף כמות העופות בשוק הביא לצניחה של כ־15%–20% במחירים אשתקד. ההיצף נוצר כתוצאה מהעובדה שאין הסדר בין מועצת הלול של משרד החקלאות למגדלים בנוגע להגבלת היקף הגידול. עד 2015 מועצת הלול נהגה לבצע תיאום כמויות בין המגדלים השונים, זאת באישור של הממונה על ההגבלים. אולם התיאום הזה הופסק בניסיון להגביר את התחרות, וגורמים בתחום טוענים כי ההשפעה של הפסקת התיאום על הענף מורגשת בעיקר בשנתיים האחרונות.

הקריסה במחיר הושתה כולה על היצרנים ולא התגלגלה על ידי רשתות השיווק השונות להורדת המחיר לצרכנים, כך שהלקוחות הסופיים המשיכו לשלם מחיר מלא, להוציא מבצעים נקודתיים. גורם המכיר את הנושא טען כי הרווח הגולמי של רשתות השיווק ממכירת עוף וחלקיו עמד על כ־50% ב־2018 בעוד שהרווח הגולמי הכללי עמד על מתחת ל־30% בלבד. כך שמי שנהנה מהקריסה היו למעשה רשתות השיווק. ירידת המחירים נבלמה אמנם ב־2019 לאחר שהמגדלים בלמו את העלייה בהיקף הייצור, אבל הענף רחוק מלהתאושש והמחירים נותרו בשפל שאליו הגיעו ב־2018.

מנכ"ל עוף טוב יוסי ניר, צילום: אפי שריר מנכ"ל עוף טוב יוסי ניר | צילום: אפי שריר מנכ"ל עוף טוב יוסי ניר, צילום: אפי שריר

א-ת היא חברה לגידול פטם והודים בבעלות משותפת של תנובה (50%) ואמבר (50%) שבבעלות משקי גרנות, קבוצת קיבוצים בשרון. דוד קליאוט משמש כמנכ"ל א-ת (אמבר תנובה) ואילו רפי גלם הוא מנכ"ל זרוע השחיטה. קבוצת א-ת כוללת את כל שלבי שרשרת הייצור, החל מיבוא המזון, מערך הרבייה, ההדגרה וגידול הפטם לבשר, ועד לסחר – מכירת אפרוחים ומכירת תוצרת המשחטות לשיווק לצרכני הקצה. לקבוצה מחזור שנתי של כ־1.4 מיליארד שקל, והיא מעסיקה מעל 1,700 עובדים, כולל במשחטות שהיא מחזיקה.

מנכ"ל תנובה, אייל מליס, צילום: אוראל כהן מנכ"ל תנובה, אייל מליס | צילום: אוראל כהן מנכ"ל תנובה, אייל מליס, צילום: אוראל כהן

עד לפני כחודשיים פעלה תנובה במקביל גם בתחום הפצת העופות הטריים והקפואים, עבור חברת א-ת וחברת עוף הגליל. אבל היא נאלצה להפסיק את ההפצה בעקבות רגולציה חדשה של משרד הבריאות. המשרד דרש קווים מנחים לבדיקות משנה - בדיקות המבוצעות על ידי רופאים וטרינריים על רכבי ההובלה ברשויות המקומיות - שלפיהם יש להוביל בנפרד מוצרים טריים ומוצרים מעובדים וקפואים, כלומר עופות יחד עם מוצרי סנפרוסט, טירת צבי וכד'. תנובה שהפיצה על אותן משאיות הן את העופות והן את מוצרי החברות הבנות שלה – סנפרוסט, מעדנות, טירת צבי ומאמא עוף – וגם את הדגים והבקר הקפואים שלה, החליטה שלא להמשיך להפיץ את העוף, לאחר שההוראה הביאה להתייקרות בעלויות ההובלה וההפצה. הכנסות תנובה בהפצה עמדו על 30 מיליון שקל בשנה.

עמית בן יצחק, יו"ר גרנות, צילום: אוראל כהן עמית בן יצחק, יו"ר גרנות | צילום: אוראל כהן עמית בן יצחק, יו"ר גרנות, צילום: אוראל כהן

"מגדלים יותר מדי"

 

הבעלים של עוף עוז, עוז מחלב, אמר ל"כלכליסט" כי "מגדלים יותר מדי עופות, הפתרון זה לצמצם את הגידולים, אחרת ייגמר הכסף וחברות יתחילו להתפרק. בסוף זה יצטמצם. זה ענף שמנוהל על ידי מועצת הלול ותמיד עבד בתכנון וסידור. החוק לא מאפשר מ־2015 לתכנן. המצב הזה לא יימשך. אם חברה תתפרק המחירים עלולים גם לעלות בקיצוניות כמו שהם ירדו בקיצוניות". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



36 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

33.
עוף עוז,א.ת,עוף טוב הן אינטגרציה שלא הפסידה שקל
ידידנו היקרים שכחתם את מכוני התערובת שלכם ,מכונת הכסף האולטימטיבית אמבר ,צמח,אסמי עוז למה אתם לא מציינים שמכוני התערובת הללו הם קרטל ,מגדל חייב לקנות אצלכם תערובת כדי לשווק את העופות שלו במחיר שאתם קובעים חד צדדית,אין תחרות אמיתית בין מכוני התערובת ,הקרטל חוגג,והממונה על ההגבלים ישנה בעמידה ,כרגע מי שסובל זה החקלאים שהמחיר שהם מקבלים לא מחזיר להם את הוצאות היצור שלא לדבר על משכורת הוגנת
לולן פראייר  |  25.04.19
לכל התגובות