"למשרד לביטחון פנים יש אחריות כבדה לשמור על שלומם של כלל אזרחי ישראל, נשים וגברים, ואולם בקדנציה האחרונה נדמה שנשים עמדו בתחתית סדר העדיפויות, כש־26 נשים נרצחו על רקע מגדרי", מזכירה עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים. "בין היתר, השר היוצא גלעד ארדן הרחיב את תפוצת כלי הנשק המעלים את הסיכון לחייהן של נשים החיות תחת אלימות".
כך, בממוצע נרצחת בישראל אישה בכל 17 יום בשל מגדרה. המצב העגום והקשיים הקשים בהגנה על חייהן ועל ביטחונן של נשים הובילו לשביתת הנשים הגדולה והראשונה מסוגה מאז קום המדינה. התוכנית למאבק באלימות נגד נשים אושרה ביולי 2017, בעלות של 50 מיליון שקל לשנה, אך לא תוקצבה. רק לקראת 2019 הוקצו לה חלק מהכספים לאחר שביתת הנשים הגדולה.
שתי נקודות בעייתיות נוספות במדיניות המשרד לפי שדולת הנשים הם סחבת בהעברת החוק לאזוק אלקטרוני לגברים שהוצאו נגדם צווי הרחקה, וההחלטה שלא לטפל בתלונות אנונימיות על הטרדות במשטרה, החלטה שמפחיתה את המוטיבציה להתלונן על עבירות אלו.
לגבי פעילות המשטרה למען אזרחיות מדינת ישראל, מציעים בשדולת הנשים לקדם הכשרת מערך החקירה המשטרתי לטיפול בנפגעות עבירות מין, שכיום נתקלות תכופות בתופעות כמו האשמת הקורבן. עוד מומלץ לקדם מאבק בהדרת נשים על ידי הובלת קו נחוש נגד "נורמות צניעות", כמו ניסיונות הלינץ' שנערכו השנה בנשים בבית שמש ובטבריה, ומחיקת נשים מפרסומי חוצות.
בתקופת הממשלה היוצאת, המשרד לביטחון פנים נותר גברי במובהק. כך, למרות שהוותק הממוצע של הנשים בדרגים הבכירים במשרד כמעט כפול מזה של הגברים (16.75 שנים לנשים לעומת 9.3 לגברים), שכרן נמוך בממוצע ב־24% מזה של מקביליהן באותן דרגות (כ־23 אלף שקל לנשים לעומת כ־30 אלף לגברים, בממוצע). במשטרה קיימים פערי שכר בכל הדרגות למעט דרגת ניצב; אלו עומדים על 15.8%
לרעת נשים (בשב"ס המצב טוב יותר, ופערי השכר עומדים על 2.4% בלבד לרעת נשים). ניצב עינת גיל-צובארי, ראשת אגף משאבי אנוש, היא האישה היחידה בראשות אחד מששת אגפי המשטרה. מתוך 20 מפקדי מרחבים, נצ"מ סיגל בר־צבי, מפקדת מרחב איילון, היא היחידה בתפקיד. אף אישה לא עמדה מעולם בראש אחד משבעת המחוזות של המשטרה.
צילום: אוהד צויגנברג
תגובה אחת לכתיבת תגובה