אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד החינוך: בנים למגרש בנות למחול צילום: אוהד צויגנברג

משרד החינוך: בנים למגרש בנות למחול

מנכ"ל: שמואל אבוהב

24.04.2019, 06:57 | אתי אפללו

חוסר ההתאמה בין שוק העבודה לבין מערכת החינוך הוא אחד החסמים העיקריים העומדים בפני השתלבות טובה יותר של נשים בשוק העבודה. בעיה זאת קיימת כבר שנים ארוכות, והיא אף הולידה-לפני יותר מ־20 שנה-את חקיקת חוק יום חינוך ארוך בישראל. יישומו המלא של החוק נדחה שוב ושוב, וכיום הוא מוחל רק על כ־20% מתלמידי הגנים ובתי הספר היסודיים. גם בבתי הספר שבהם הוא מתקיים, יום הלימודים אינו מספק מענה אמיתי עבור הורים עובדים, משום שהוא מסתיים בשעה 14:30 בממוצע.

שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך, צילום: שאול גולן שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך | צילום: שאול גולן שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך, צילום: שאול גולן

בתקופת הממשלה היוצאת יושמו שני צעדים שעזרו מעט בצמצום הפער-לימודים בחלק מחופשי החג, ורפורמת הצהרונים שהובלה על ידי האוצר-אולם אלו לא מספקים מענה מלא. המצב הקשה ביותר הוא בחינוך לגילאי 0–3, שבהם לא פועלת מערכת ציבורית המספקת שירותי טיפול וחינוך: רק 23% מהילדים בגילאים אלו נמצאים במסגרת בפיקוח המדינה; האחרים מתחנכים ברובם במסגרות שעלותן גבוהה, על מנת שההורים יוכלו לחזור למעגל העבודה.

בנוסף, "בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר חינוך נרשמה התרחבות בדרישות צניעות, הדרת נערות וילדות והפרדה מגדרית אסורה בחסות משרד החינוך וגופים המתוקצבים על ידו", אומרת עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים. "כך הפכו לשגרה אירועים כמו דחיקת ילדות לאחורי האולם באירועי יום ירושלים בכפר סבא, וכך האגף לתרבות יהודית של המשרד משמש מקור כספי לאירועים ללא נשים או בהפרדה מגדרית".

בקיץ 2018 נחשף כי בתי ספר רבים אוכפים תקנוני לבוש מחמירים על נערות, שנענשות על חריגה מהכללים, בניגוד לנערים שלא נענשים על חריגה.

על פי הנחיית משרד החינוך, בתי הספר נוקטים הפרדה מגדרית בין בנות לבנים בפעילות גופנית, החל מחטיבת הביניים, תוך שהבנים מופנים לספורט תחרותי והבנות לא. "השתתפות בספורט תחרותי תורמת לתחושת הערך של הנערות, מקנה להן כישורים של משחק קבוצתי וגם מלמדת אותן להתמודד עם הפסד, כישורים שיהיו רלוונטיים להמשך חייהן, ויש לאסור הפרדה שכזו" אומרת זלקינד.

גם באקדמיה התרחבה ההפרדה המגדרית, תוך פגיעה בזכויותיהן של מרצות וסטודנטיות. במוסדות המצויים בפיקוחה של המועצה להשכלה גבוהה והות"ת: מוסדות כמו אוניברסיטת בר־אילן הפרו את ההוראה המאפשרת הפרדה מגדרית אך ורק בכיתות הלימוד, הרחיבו אותה לספריה, למסדרון, ולכניסה למוסד, ואף אכפו על סטודנטים דרישות לבוש, בניגוד להוראות המל"ג.

בשדולת הנשים ממליצים על סגירת כלל המסלולים הפועלים תוך הדרת נשים במוסדות אקדמיים של המדינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות