משרד הבריאות: יותר מנהלות בתי חולים

נשים מהוות רוב מוחץ בציבור הנזקק לטיפול סיעודי, נוכח תוחלת החיים הארוכה שלהן: לפי נתוני הלמ"ס הן מהוות כ־56% מכלל האזרחים הוותיקים, ובקבוצת הגיל שמ־85 ומעלה חלקן הוא 62%. הן אף מהוות רוב בקרב אזרחים וותיקים המתגוררים בגפם. כדי להבטיח סיעוד נאות ושיוויוני לקשישות וקשישים, החליטה הכנסת היוצאת להרחיב את שירותי הביטוח הסיעודי במסגרת סל הבריאות הממלכתי. ההחלטה עברה ללא מתנגדים, אך שאלת מימונה נותרה פתוחה: שר הבריאות בפועל (בדרגת סגן שר), יעקב ליצמן, ביקש לממן אותה באמצעות העלאת מס הבריאות ב־0.5%, אך באוצר התנגדו, ועד כה ליצמן לא גייס מקור מימון חלופי.

"יישום ההחלטה הזו חיוני ויש להמשיך ולקדמו על מנת להבטיח שאוכלוסיית הגיל השלישי, שמורכבת בעיקר מנשים, תזדקן בכבוד", אומרת עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים.

התפתחות ברוכה נרשמה בתקופת הממשלה היוצאת בשורת מינויים שבוצעה בתקופת הממשלה היוצאת: ד"ר אסנת לבציון־קורח נבחרה לנהל את בית החולים אסף הרופא והיתה לאישה הראשונה המנהלת בית חולים ממשלתי־כללי; אליה הצטרפו ד"ר ענת אנגל מנהלת ביה"ח וולפסון, וד"ר שרית אבישי־אלינר מנהלת ביה"ח קפלן. סיגל רגב־רוזנברג מונתה למנכ"לית קופת חולים מאוחדת, והיתה לאישה הראשונה בראש קופת חולים בישראל.

נקודות לשלילה ניתן למצוא בעדויות על הפרדה מגדרית אסורה, שהגיעו מארגון "איחוד הצלה", שהוא גוף רשמי של המדינה, שמקיים קורסי חובשים בהפרדה מגדרית מוחלטת (רובם לגברים בלבד).

גם סביב מגן דוד אדום הושמעו דיווחים שלפיהם גברים דתיים מסרבים לשבת עם נשים באותו אמבולנס ודורשים לבצע משמרות ללא נשים. כמו כן בעלונים של חלק מקופות החולים, המיועדים לחברה החרדית, מופיעים פניהם של ילדים, נערים וגברים בלבד.

האחד הצעדים העיקריים בו ממליצה שדולת הנשים לנקוט הוא הטמעת חשיבה מגדרית בוועדת סל התרופות: יש לוודא שבהרכב הוועדה מתקיים שוויון מגדרי; שוויון כזה התקיים לאחרונה רק ב־2015. במסגרת דיוני הסל ממליצים בשדולת הנשים לקדם מענים ייחודיים לבריאות נשים, ובפרט בתחומים של בריאותן בגיל המעבר.

מבחינת ייצוגן במערכת הבריאות הממשלתית, נשים מהוות 39% מקרב הרופאים (פלח המשתכרים הגבוה). בפלחי האחיות והמהנדסות שגם בהם השכר גבוה יחסית יש להן רוב. מנגד, בפלחים בעלי השכר הנמוך (ריפוי בעיסוק, טיפול פארא־רפואי ועוד) חלקן נע סביב 76%–95%.