משרד הביטחון: לא מגדילים את מכסת הלוחמות

"הניטור המגדרי של משרד הביטחון מתמקד בצה"ל", מסבירה עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים. "מבנה הצבא ותפיסתו כצבא העם, וחובת הגיוס החלה על אזרחי המדינה היהודים, הפכו את צה"ל למרחב שבו מתעצבת הישראליות. בשנים האחרונות משקיעים צה"ל וראשיו מאמצים ניכרים לפתוח בפני נשים מגוון תפקידים, והתוצאות ניכרות בשטח; גם הטיפול המחויב בהטרדות מיניות ראוי ומבורך.

אודי אדם | צילום: עמית שאבי

מצד שני, ישנן תופעות בעייתיות כמו חיילים שמסובבים את גבם למדריכת צניחה. יש להוביל קו בלתי מתפשר נגד כל הדרה או הפרדה בצה"ל".

בכל גופי הביטחון עולה שיעור הגברים משמעותית על זה של הנשים: בצה"ל נשים מהוות 35% מהכוח הסדיר, ביחידות הסמך של משה"ב 18% הן נשים, ובקרב אזרחים עובדי צה"ל רק 14% הן נשים. נכון ל־2017, שיעור גיוס הנשים לצה"ל עומד על 58%, לעומת 77% בקרב גברים. הסיבה לפער היא הפטור שניתן לנשים על רקע דת.

ישנם תפקידים רבים עדיין חסומים בפני נשים, ובכלל זה הן מנועות מלשרת ביחידות קרביות לא-מעורבות, אבל בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בגיוסן ליחידות קרביות ונפתחו עוד גדודים מעורבים. ב־2017 התגייסו כ־2,700 נשים ליחידות לוחמות, עלייה של קרוב ל־500% בתוך חמש שנים (מ־547 ב־2012). בשנים 2016–2017 נרשמה גם עלייה של 30% במספר הבנות המתגייסות לשירות קרבי.

ב־2017 הוקם הגדוד המעורב "לביא הבקעה", יצא לדרך פיילוט צוותי נשים בשריון שבמסגרתו הוכשרו 13 כלוחמות ראשונות על טנקים, ונרשם גידול בשיעורי הנשים בחיל התותחנים. ב־2018 מונתה לראשונה אישה לתפקיד מפקדת טייסת, ואישה נוספת לתפקיד מפקדת טייסת מבצעים. ב־2019 החלה קליטת נשים בספינות מגן.

במקביל נעשו ניסיונות להגביר את נוכחותן של נשים במערך הטכני של צה"ל, שבו נשים הן עדיין מיעוט. מאז 2010 עלה שיעור הנשים בסדיר במערך הטכני ב־50%, ונכון ל־2017 משרתות במערך הטכני 2,778 נשים, עליה של 6% מ־2016. בחיל החינוך יש לנשים רוב מוחץ; בחיל המודיעין ובפרקליטות הצבאית הן משרתות בשיעורים דומים לגברים. בשנים האחרונות נרשמה גם עלייה במספר בנות הציונות הדתית המתגייסות לשירות צבאי. ב־2017 התגייסו לצה"ל כ־2,700 מתוך 8,000 צעירות דתיות בפוטנציאל לגיוס-עלייה של כמעט 190% מ־2010, אז התגייסו 935 צעירות דתיות.

למרות ההתקדמות האדירה, לאחרונה חלה נסיגה: ב־2017 דיווח צה"ל כי הוא שואף להקפיא את תמונת המצב הנוכחית ולא להגדיל את מכסת הלוחמות, על מנת לבחון מחדש את השפעות השירות על הצעירות. לאחר הבחירות דווח כי צה"ל החחליט שלא לשלב לוחמות בתפקידים שונים בתוך טנקים. "ההחלטה שלא לשבץ נשים לוחמות בטנקים, וזאת למרות שכבר הוכשרו נשים לתפקיד והפיילוט לשילוב הוכתר בהצלחה, היא החלטה מקוממת שמערבת שיקולים פוליטיים ופוגעת במעמדן של נשים בצה"ל" אומרת זלקינד.

בשדולת הנשים ממליצים להמשיך ולפעול ליישום דו"ח ועדת שגב משנת 2011, שיישומו הוקפא. הדו"ח קבע כי המודל המתבסס על שיבוץ המתגייסים לפי מין הוא "ארכאי, וגורם לתת־מיצוי של משאביה ותרומתה לצה"ל של מחצית החברה הישראלית". הוועדה המליצה על שיבוץ לפי עקרון "האדם הנכון במקום הנכון": מתן הזדמנות שווה לנשים להשתבץ בכל התפקידים והמערכים; בין המלצות הועדה היו: הצבת סטנדרטים זהים לנשים ולגברים בתפקידים קרביים; הגברת קידום נשים בדרגות קבע ועיגונה ביעדים כמותיים; יישום קוד מגדרי שיקבע כללי התנהגות ויבטיח יחס שוויוני בין המינים, ושינוי החוק באופן שיקשה קבלת פטור לנשים ויצמצם השתמטות.