אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מימון חוץ-בנקאי: החוק שחיסל את המונופול של הבנקים צילום: משרד עו"ד שירן בן עזרא

מימון חוץ-בנקאי: החוק שחיסל את המונופול של הבנקים

מאז אושר לפני יותר משנה העמיד חוק אשראי הוגן את תחום ההלוואות לנדל"ן בפני מציאות חדשה – הרבה יותר מכילה עבור הלווים. כיצד בדיוק הוא השפיע על השוק ואיפה זה תפס את הבנקים?

28.04.2019, 09:57 | דב כהן

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

כשנה וחצי חלפו מאז אישרה הכנסת את התיקון החמישי לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, הידוע בכינויו "חוק אשראי הוגן", ונראה כי תחום ההלוואות בישראל נכנס לעידן חדש. החוק נועד אמנם להסדיר את פעילותם של גופי ההלוואות החוץ-בנקאיים, אך הגדיל והחיל את כלליו גם על הבנקים, ובכך השיג ודאות נדירה באחד התחומים הפרוצים במשק.

 

לצד הדחיפה העצומה שנתן החוק לעסקים קטנים בתחילת דרכם, מי שעוד בירך על המהלך החקיקתי היו יזמי נדל"ן קטנים ובינוניים, כאלה שדלתות הבנקים לא תמיד פתוחות בפניהם. בתקופה של חוסר ודאות בשוק הנדל"ן וכשהבנייה בשוק החופשי נמצאת בשפל, החוק החדש איפשר סוף סוף ליזמים לראות למרחוק ולכלכל את צעדיהם בתבונה.

קראו עוד בזירת הנדל"ן

ואמנם, לפי גורמים המעורים בתחום שעמם שוחחנו, מאז פרסומו של החוק נרשמה עלייה חדה במספר היזמים וחברות הבנייה הפונים להלוואות שלא דרך הבנקים. הסיבות לכך לא חסרות, ובראשן גמישות גבוהה יותר של תוכניות האשראי המוצעות לעסקים ולפרטים על ידי הגופים החוץ-בנקאיים וביטחונות בדרגות נמוכות יותר הנדרשים על ידם לעומת אלה שדורשים הבנקים. גורמים נוספים הפונים בהמוניהם לגופי המימון הפרטיים הם מארגני קבוצות הרכישה, הזוכים באופן מסורתי ליחס חשדני מצד הבנקים.

שר האוצר, משה כחלון. ודאות נדירה באחד התחומים הפרוצים במשק  , צילום: יאיר שגיא שר האוצר, משה כחלון. ודאות נדירה באחד התחומים הפרוצים במשק | צילום: יאיר שגיא שר האוצר, משה כחלון. ודאות נדירה באחד התחומים הפרוצים במשק  , צילום: יאיר שגיא

משוק אפור לצלול

המטרה המרכזית בחוק החדש הינה להגביר את התחרות, תוך מתן הגנה מירבית על הלווים ועל זכויותיהם ויצירת מערכת כללים אחידה שלפיה יפעלו כל המלווים במשק, בכך הוא מאחד במידה רבה את שתי מערכות הכללים המקבילות שחיו זו לצד זו בטרם התיקון – זו של ההלוואות הבנקאיות וזו של ההלוואות החוץ-בנקאיות.

מי שיכול להעיד ממקור ראשון על נטיית הפעילים בשוק הנדל"ן לעבר מקורות המימון החוץ-בנקאיים הם עורכי הדין המספקים ליווי משפטי לפרויקטים נדל"ניים ברחבי המדינה. אחת מהם היא עו"ד שירן בן עזרא, הבעלים והמייסדת של משרד הבוטיק שירן בן עזרא, מהמובילים בישראל בתחומי הנדל"ן, המימון החוץ-בנקאי וההתחדשות העירונית.

"אף שחוק אשראי הוגן בא כביכול 'לעשות סדר' בתחום ההלוואות, שלעתים התנהל במתכונת של שוק אפור, בסופו של דבר הוא הגדיל את היקף העמדת האשראי של גופים חוץ-בנקאיים לעסקים ולפרטים", מסבירה בן עזרא. "זאת, לצורך ביצוע השקעות על ידם והרחבת פעילויותיהם, היחלצות ממצוקות זמניות בתזרימי מזומנים ומתן מרחב תמרון מעבר למגבלות תקציביות נוקשות. בכך הוא בעצם המריץ את הפעילות הכלכלית במשק".

 

לדבריה, "החוק הגביר את התחרות בתחום שעד לפני זמן לא רב היה סגור ומונופוליסטי, ולמעשה העמיד ללווים הגנות קבועות שאינן ניתנות להתניה".

אילו הוראות תקדימיות קיימות בחוק?

 

"התיקון החשוב ביותר בחוק הוא הגבלת תקרת הריבית על ההלוואה וקביעת שיעור מקסימלי הנמוך מזה שהיה קיים קודם לכן. הריבית המקסימלית שהחוק מתיר לגבות על הלוואה רגילה היא הריבית של בנק ישראל (העומדת כיום על 1.25% - ד"כ ) + 15%.

"ריבית הפיגורים על לווים אשר אינם עומדים בהחזר החודשי של ההלוואה הוגבלה גם היא, ושיעורה המקסימלי נקבע על ריבית בנק ישראל + 3%. במקרה של הלוואה קצרת מועד – כזו שיש להחזירה בתוך שלושה חודשים לכל היותר – החוק מאפשר ריבית הלוואה של ריבית בנק ישראל + 20%.

כמי שמלווה מיזמי נדל"ן רבים, עד כמה ההגבלות האלה חשובות בעיניך?

 

"מאוד. הן חשובות משום שהן מגדילות את האשראי במשק ומאפשרות גישה נוחה יותר לאשראי גם למי שלא יכול היה לקבל אותו עד היום. הן גם מעודדות תחרות רבה יותר בין הבנקים לבין גופי ההלוואות החוץ-בנקאיות, ומחייבות אותם לשחק על פי כללים אחידים וברורים ובתוך מסגרת ריבית צרה יותר.

"למעשה, התיקון לחוק הכניס בגדרם של המלווים 'הלגיטימיים' עוד גופים חוץ-בנקאיים רבים ובכך הגביר משמעותית את התחרות הקיימת על כיסם של הלווים. פתאום גם יזמים קטנים יכולים לחלום בגדול, פשוט כי עומדות לרשותם אופציות מגוונות עם ריביות נמוכות מבעבר. כבר כיום אנחנו רואים עלייה בהיקף ההלוואות שנוטלים אנשים פרטיים, רבים מהם 'מסורבים' של הבנקים, וכן עסקים קטנים שלולא התיקון לחוק לא היו מקבלים צ'אנס להתקיים".

על מי חל התיקון לחוק?

 

על כולם. אין יוצא מהכלל. הכללים של חוק אשראי הוגן חלים באופן אחיד על כל הגופים המלווים – לרבות חברות האשראי, בתי הלוואות, חברות להלוואות חברתיות (P2P – ד"כ) ואפילו חברות הביטוח ובתי ההשקעות".

עו"ד בן עזרא מוסיפה כי לחוק החדש גם דרישות צורניות-פרוצדורליות: "לראשונה המחוקק קבע סעיפים שחייבים להופיע בחוזה כמו סכום ההלוואה, מועדי התשלום וגובהם המדויק וכן גובה ריבית ההלוואה וריבית הפיגורים. כן יש לציין בהסכם ההלוואה עמלות והוצאות שונות שיוטלו על הלווים, הצמדות למדד ועוד תוספות שעשויות להשפיע על גובה החזרי ההלוואה".

אז החוק הזה למעשה חיסל תעשייה שלמה שהתקיימה לפניו באין פיקוח?

 

"ממש. זה היה כמו חור שחור, או אפור, שאליו נשאבו רבים מבלי לדעת איך ייצאו ממנו. צריך עם זאת לזכור שגם זכויותיהם של המלווים לא נשכחו על ידי המחוקק. כך למשל בחוזה ההלוואה, חובה לציין גם את הפעולות שבהן המלווה רשאי לנקוט במקרה שבו הלווה לא עומד בתשלומים, לרבות פירעון מיידי או פירעון מוקדם של ההלוואה".

 

עו"ד שירן בן עזרא. לראשונה הועמדה ללווים הגנה בלתי-מותנית  , צילום: משרד עו"ד שירן בן עזרא עו"ד שירן בן עזרא. לראשונה הועמדה ללווים הגנה בלתי-מותנית | צילום: משרד עו"ד שירן בן עזרא עו"ד שירן בן עזרא. לראשונה הועמדה ללווים הגנה בלתי-מותנית  , צילום: משרד עו"ד שירן בן עזרא

חידוש נוסף בחוק החדש הוא היותו בעל "שיניים פליליות" – הגנה נוספת ומשמעותית ללווים. כך, גוף מלווה שיחרוג מהריבית המותרת עלול לא רק להיקנס בעשרות אלפי שקלים אלא גם להיענש במאסר עד שלוש שנים.

בן עזרא סבורה כי זהו נדבך חשוב מאוד בחוק החדש: "הסנקציות שהועמדו לצד החובה לקיים את החוק כלשונו ירתיעו כניסה של שחקנים 'אפורים-פליליים' לתחום מתוך רצון לעשות רווחים דמיוניים באין מפריע. הדבר הזה ימנע הישנות של מקרים מהעבר, שבהם אנשים מצאו עצמם ואת משפחותיהם מאוימים ואפילו בסכנת חיים בגלל אי-עמידה בהחזרי הלוואות בריביות דרקוניות".

מהלך חשוב נוסף הקורם עור וגידים בימים אלה וצפוי לסייע בהשוואת מעמדם של גופי המימון הפרטיים למקביליהם הבנקאיים, הוא תחילת הפעלתו של מאגר נתוני האשראי, אשר אמור להכיל את כל הנתונים הפיננסיים לגבי הלווים – חיוביים ושליליים כאחד. לדברי בן עזרא, "מידע זה שהיה עד עתה בידיעתם הבלעדית של הבנקים, יעזור לגוף הפיננסי לקבוע האם לתת ללקוח אשראי ובאיזה היקף, והחשוב מכל – לקבוע את גובה הריבית הרלבנטי לאותו לקוח. עדיין מוקדם לדעת איך זה יעבוד אך יש להניח כי גם הליך זה יגביר את התחרות בין שתי המערכות – הבנקאית והחוץ-בנקאית, לטובת הלקוחות".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



עוד בזירת הנדל"ן
מומלצות וידאו
המומלצות שלנו
נדל"ן בינלאומי