המירוץ לצמרת בנק הפועלים: בן טיפוחיו של פינטו נגד המקורב לקינן

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

המירוץ לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים יצא לדרך והרוחות בצמרת הנהלת הבנק כבר סוערות לקראת ההתמודדות על התפקיד - אם כי לא נפסלת אפשרות שבסופו של דבר יועדף מועמד מבחוץ. דירקטוריון הבנק בראשות עו"ד עודד ערן צפוי למנות בקרוב ועדת איתור למחליף של אריק פינטו, ולפי מרבית ההערכות הוא יעדיף מועמד פנימי.

הסיבה לכך טמונה בעובדה שהמערכת של הבנק עובדת היטב - ייצרה רק ב־2018 רווח נקי של 3.6 מיליארד שקל, אם שמים לרגע בצד את ההוצאות בעקבות חקירות המס האמריקאיות. בנסיבות האלה מינוי מנהל מבחוץ שזקוק לזמן למידה והתאקלמות, אינו נראה אידיאלי. מה גם שמינוי כזה כזה יביא באופן טבעי לתסכול אצל הבכירים בבנק שראו עצמם מתאימים לתפקיד, ועלולים לפרוש אם לא ימונו.

שני המועמדים שנראים כרגע כמובילים מתוך הבנק הם ארז יוסף, שהוא משנה למנכ"ל, COO, והממונה על חטיבת האסטרטגיה, המשאבים והתפעול מאז יולי 2016. יוסף הוא הקידום המשמעותי הראשון שביצע המנכ"ל היוצא אריק פינטו לאחר כניסתו לתפקיד, ולמעשה הכניס את יוסף למשבצת שהוא עצמו עמד עליה עד מינויו למנכ"ל. המועמד השני הוא רונן שטיין, המכהן כחבר הנהלת הבנק מפברואר 2016, אז קודם על ידי קודמו של פינטו בתפקיד, ציון קינן, לתפקיד הממונה על החטיבה הקמעונאית. קודם לכן שימש שטיין כמנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, שהבנק נאלץ להנפיק בבורסה באחרונה במסגרת הרפורמה שחייבה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

שני המועמדים רואים עצמם כמתאימים לתפקיד, ובדירקטוריון מבינים כי מי מהם (או שניהם) שלא ימונה לתפקיד צפוי לחפש את דרכו מחוץ לבנק. בהינתן כוורת ההנהלה הנוכחית, שנבנתה על ידי פינטו, יוסף הוא המועמד המוביל, ואילו שטיין נחשב לאופוזיציה. פינטו צפוי לפעול לקדם את מינויו של בן טיפוחיו יוסף, אך שטיין לא צפוי לוותר בכזו קלות. אם שטיין לא ימונה ויחליט לפרוש, ההערכות הן שמי שצפוי להתחזק מאוד בבנק הוא גולן שרמן, משנה למנכ"ל והממונה על חטיבת החדשנות, שמונה לחבר הנהלה בפברואר אשתקד. מבחינת ותק ניהולי שרמן נחשב עדיין צעיר מכדי להתמודד על תפקיד המנכ"ל, אף שהוא מאוד מוערך בתוך הבנק.

מימין: ארז יוסף ורונן שטיין | צילומים: סיון פרג'

יוסף: "וורקוהוליק" אבל אפור

ארז יוסף נחשב היום לאיש החזק בבנק הפועלים אחרי פינטו, ואחד הקרובים אליו ביותר. בדומה לו, גם הוא צמח מלמטה וצבר כבר 30 שנות ותק בהפועלים, כשהשניים עבדו יחד בלא מעט צמתים בבנק. הוא בעל תואר ראשון בניהול וכלכלה ותואר שני במינהל עסקים – שניהם מהאוניברסיטה הפתוחה.

את דרכו החל יוסף בבנק משכן (זרוע המשכנתאות של הפועלים), שם שימש כסגן מנהל מחלקת המכירות. בין השנים 2008–2012 כיהן כראש המטה לאסטרטגיה ושיווק של החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים (המרכזת את פעילות משקי הבית והעסקים הקטנים), תחילה תחת אורי פז שעבר לנהל את בנק ירושלים ומאוחר יותר תחת לילך אשר־טופילסקי, כיום מנכ"לית בנק דיסקונט. אגב, אשר־טופילסקי היא מנהלת מוערכת, שאילו היתה חושקת בתפקיד, היתה מציבה תחרות קשה ליוסף.

בין 2012–2016 עבד יוסף בחטיבה הפיננסית של הבנק, שנתיים מהן תחת ידין ענתבי, שהיה אז סמנכ"ל הכספים והיום הממונה על חטיבת השווקים הפיננסיים והבנקאות – ולמעשה מהווה מועמד אפשרי נוסף. בחטיבה הפיננסית היה יוסף מנהל אגף פיננסי ומידע, תפקיד שהגיע אליו בהמלצתו החמה של פינטו. זה היה תפקיד מפתח, שריכז את גיבוש תוכניות העבודה בבנק ובניית התקציב. יוסף היה שותף מהותי לתעדוף התקציבים, ההוצאות וההשקעות, והיה גורם מפתח בתוכניות ההתייעלות שהוביל פינטו בבנק.

יוסף מוכר בבנק כ"וורקוהוליק", שעובד וזמין לעבודה 24 ביממה. "הוא מגיע ראשון והולך אחרון", אומרים עליו בתוך הבנק. הוא ידוע כיסודי מאוד וקפדן, "מקפיד קלה כחמורה. הוא צמוד ליעדים. יש לו ניסיון רב בבקרה תקציבית, והוא מכיר את כוח האדם על בוריו ברמת האקסל".

בבנק מדברים עליו כמנהל שמסתער על משימות שהוא מקבל ומבצע אותן כלשונן, אך הדעות חלוקות בנוגע ליכולת ההנהגה והיוזמה העצמאית שלו. מעמדו של יוסף מאוד חזק בתוך הבנק, אך בקהילייה הבנקאית מחוץ להפועלים הוא דמות פחות מוכרת. בבנק יש מי שמגדירים אותו כ"זרוע הביצוע של אריק", שהוביל מהלכים פחות פופולריים של פיטורים והתייעלות. המערכת הבנקאית נדרשת בשנים האחרונות למהלכי התייעלות משמעותיים, שכוללים סגירת סניפים והוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת, וזאת בלחץ הפיקוח על הבנקים ועמידה בדרישות ההון הרגולטוריות, מול המציאות המשתנה של מעבר שירותים רבים לדיגיטל. כמי שניהל חלק מהמהלכים האלה, יש מי שמייחס ליוסף את הרעת היחסים עם ועד עובדי הבנק, שבמשך שנים היה פסיבי יחסית ופעל בשיתוף פעולה כמעט הרמוני עם ההנהלה.

צילום: אוראל כהן

בתחילת דרכו פינטו עצמו כיהן כיו"ר הוועד. לאחרונה נתגלעה מתיחות בין הוועד להנהלה, כשהוועד נערך לחידוש המשא ומתן לקראת הסכם קיבוצי חדש וסימן קו אגרסיבי. לפי ההערכות, יש לכך קשר לדרך שבה הוביל יוסף את תהליכי ההתייעלות. פינטו אמנם יהיה זה שיתחיל את המשא ומתן מול הוועד - בסיועו של יוסף - אך אם התהליך לא יושלם עד דצמבר, האתגר של יוסף יהיה לחדש את האמון ואת מערכת היחסים הפורה עם הוועד.

יוסף מאוד מוערך בהנהלה ובדירקטוריון, גם אם נתפס כדמות אפורה יחסית ואנליטית. אם ייבחר לתפקיד, יהיה עליו לעמוד לראשונה בחזית המערכת הבנקאית ולרכוש את אמונה. כאן טמון חשש מסוים של מתנגדיו בהנהלת הבנק, שטוענים כי "הוא פחות יודע להתפשר ולהתגמש, איש קשה".

יוסף, בדומה לשטיין אגב, חסר ניסיון בעולם העסקי ואינו מכיר את החטיבה העסקית. אך גם פינטו לא הגיע מהעולמות הללו, וכל עוד המנכ"ל יודע להציב מנהלים טובים בחטיבה, זה אינו חייב להוות מכשול.

שטיין: האופוזיציה של פינטו

אם יש סימני שאלה בנוגע לרעב של יוסף לתפקיד המנכ"ל, אין כל שאלה בנוגע לשאיפה של רונן שטיין לזכות בו. שטיין, אחד ממקורביו של קינן, מכהן כחבר הנהלת הבנק מאז פברואר 2016. כיום הוא נמצא בתפקיד המפתח של הממונה על החטיבה הקמעונאית. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ואף בעל רישיון לעריכת דין מלשכת עורכי הדין. התפקיד המשמעותי הראשון שלו בבנק היה כמנהל אגף הבנקאות הקמעונאית בין 2010 ל־2015, אז מונה למנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. בפברואר 2016 שלף אותו קינן מישראכרט ומינה אותו למנהל החטיבה הקמעונאית, רגע לפני יריית הפתיחה של החוק שחייב את הבנק למכור את השליטה בחברת כרטיסי האשראי.

כמו יוסף, מדובר במנהל שסלל את דרכו לצמרת הבנק בעבודה קשה. אך בעוד יוסף הוא איש כספים ומספרים, עם ניסיון בראשית דרכו בתחום האשראי הקמעונאי, שטיין מכיר טוב יותר את השטח - סניפי הבנק ועבודת המטה. יש מי שטוען שהעובדה שקינן שלף את שטיין מתפקיד ניהול ישראכרט חזרה לתוך הבנק, רגע לפני שקינן עצמו סיים את תפקידו, היתה מעין "איתות" לכך שהוא רואה בו מועמד לתפקיד המנכ"ל בבוא היום. מקורביו של שטיין אף אומרים שקינן הבטיח לשטיין להיות זה שיחליפו בבוא העת, אך בסופו של דבר "המליך" את פינטו במקומו.

בעוד בין פינטו ליוסף שוררת מערכת יחסים הרמונית, שטיין נחשב אופוזציה בהנהלה ומערכת יחסיו עם פינטו אינה תמיד חלקה. מקורביו אומרים כי הוא נשאר בתפקידו למרות עלבונות שספג מהמנכ"ל, כדי לקבל הזדמנות נוספת להתמנות. לצד איכויותיו וניסיונו רב־השנים, מבקריו טוענים כי הוא "עסוק יותר מדי בתדמית שלו וביצירת קשרים מחוץ לבנק".

בסביבת הבנק טוענים כי "אף ששטיין מנהל מאוד איכותי, בשנים האחרונות, אולי לאחר שלא נבחר להחליף את קינן, נראה שהוא מוריד הילוך. זה ניכר גם בתחרות מול בנק לאומי, שהוביל בנחישות את מהלכי ההתייעלות וסגירת הסניפים, בעוד בהפועלים הוחלט לסגור פחות סניפים".

בשלב זה ההערכות בתוך הבנק הן כי ליוסף סיכויים גבוהים יותר לקבל את התפקיד, מה שצפוי להוביל לכך ששטיין יבחן תפקידים מחוץ לבנק. ככל הנראה, רק בתרחיש הפחות סביר, שבו יוסף מיוזמתו לא ירצה לקחת על עצמו את ניהול הבנק, יש לשטיין סיכוי אמיתי.

גם פורשי לאומי על הכוונת

ועדת האיתור שימנה דירקטוריון הבנק תבקש מטבע הדברים לבחון גם מועמדים חיצוניים. אלא שהמשמעות של מועמד מבחוץ עלולה להיות זעזועים בצמרת ההנהלה, שספק אם הדירקטוריון ירצה להתמודד איתם.

אשר-טופילסקי. הברקה | צילום: שאול גולן

נראה כי הדמות היחידה שיש לה סיכוי של ממש לייצר תחרות לשטיין ויוסף היא אשר־טופילסקי, שצמחה בבנק הפועלים ובאוקטובר 2013 הדהימה את המערכת הבנקאית כשבחרה לוותר על מסלול ברור לצמרת הבנק, ולקחה על עצמה בעודה בת 43 בלבד את תפקיד מנכ"לית דיסקונט המקרטע. אין היום חולק על כך שהמינוי של אשר־טופילסקי בדיסקונט היה הברקה. כעת עומדת בפניה אפשרות לקבל הזדמנות לנהל את אחד משני הבנקים הגדולים בישראל, ולהפוך למנכ"לית־אשה הראשונה בבנק הפועלים.

אשר־טופילסקי מכירה היטב את הבנק, ולכן גם לא תצטרך תקופת חפיפה משמעותית. אולם בחודש מרץ האחרון, עם פרסום הדו"חות הכספיים של הבנקים, הבהירה כי היא מתכוונת להישאר בדיסקונט לאתגרים נוספים. באופן אבסורדי, בדיסקונט היא מרוויחה שכר בעלות גבוהה מזו שתקבל בהפועלים (3 מיליון שקל לעומת 2.5 מיליון שקל שבהם "מסתפק" פינטו).

ועדת האיתור גם היתה שמחה לבחון את מועמדותם של בכירי בנק לאומי שהודיעו על פרישה בחודש מרץ: דני כהן, ראש החטיבה הקמעונאית בלאומי, ותמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית. כהן נחשב לדמות מאוד מוערכת בלאומי ולמקביל של שטיין בתפקיד. בעידן של המשך התייעלות וסגירת סניפים, הוא בהחלט מועמד מעניין.

יסעור מצדה מביאה את הניסיון בחדשנות ובדיגיטל, וכמי שניהלה את לאומי קארד, יכולה להתמודד היטב עם התחרות הצפויה מצד חברות כרטיסי האשראי המופרדות. אך גם במקרה זה הסיכויים שכהן ויסעור ייענו להצעה נמוכים שכן לפחות בשלב זה יש להם תוכניות אחרות – כהן מתכנן לימודים בחו"ל ואילו יסעור מבקשת להוריד הילוך ו"לעשות לביתה".

פנסיה מוקדמת לפינטו: 75 אלף שקל נטו בחודש

אריק פינטו נהנה בשלוש השנים האחרונות כמנכ"ל בנק הפועלים משכר בעלות שנתית של 2.5 מיליון שקל בשל מגבלת חוק השכר בגופים הפיננסים. במונחי שכר נטו מדובר בכ־110 אלף שקל בחודש. כעת, עם פרישתו, יקבל כפנסיה מוקדמת שכר נטו חודשי של 75 אלף שקל.

ערב כניסתו לתפקיד המנכ"ל הודיע הבנק כי פינטו צבר זכויות לפנסיה מוקדמת, ועד שיגיע לגיל 67, בהיקף של 11.7 מיליון שקל או כמיליון שקל בשנה. אלא שביודעין פינטו בחר לקחת על עצמו את התפקיד התובעני אך גם נחשק של המנכ"ל ולהרוויח רק כ־46% יותר ממה שיכול היה לו היה פורש ולא עושה דבר.

עם פרישתו בסוף 2019, בגיל 58, יישארו לפינטו זכויות לפנסיה מוקדמת בהיקף של 9 מיליון שקל עבור תשע השנים שייוותרו לו עד גיל הפרישה הקבוע בחוק, כך שייהנה משכר חודשי נטו של 75 אלף שקל בחודש. במילים אחרות, בהחלטה של פינטו לקבל את תפקיד המנכ"ל לפני שלוש שנים הוא הסכים לקבל שכר הגבוה רק ב־35 אלף שקל בחודש מזה שהיה מקבל לו היה בוחר לפרוש. פינטו הבהיר לא פעם כי מגבלת השכר לא מנחה אותו וגם עתה לא השפיעה על החלטתו לפרוש.

אריק פינטו | צילום: עמית שעל