אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דמיאן לילארד. מנהיג. חזק צילום: רויטרס

דמיאן לילארד. מנהיג. חזק

פורטלנד טריילבלייזרס היתה יכולה לפרק את הכל בקיץ ואף אחד לא היה מתלונן אבל למזלה יש לה מנהיג בצורת דמיאן לילארד

29.04.2019, 10:27 | אוריאל דסקל

מדי קיץ דמיאן לילארד, יליד אוקלנד, קליפורניה, חוזר לעיר מגוריו ועורך פיקניק ענק בשכונה בה גדל. הפיקניק, ליותר מ-500 אנשים בברוקפילד וילאג', הוא אחד מאירועי השיא של השנה עבור השכונה בה גדל לילארד. מדובר בשכונה קשוחה לא רחוק משדה התעופה של אוקלנד. אבטלה גבוהה, הרבה מאוד פשע, מעט מאוד ילדים מסיימים 12 שנות בית ספר, ההכנסה הממוצעת למשפחה נמוכה בכ-50% מההכנסה החציונית למשפחה בקליפורניה. לילארד עורך את הפיקניק השנתי הזה בשביל להראות לכולם שבשביל לשרוד בשכונה כזו, צריך "קבוצה" סביבך. זה מה שהיה ללילארד בברוקפילד וילאג'. חבורה של אחים ובני דודים שחיו ביחד ושיחקו כדורסל ביחד והכי חשוב: הבינו שרק ביחד הם יהיו מוגנים. "אם מישהו היה הולך לחנות, הוא היה חוזר עם מיץ לכולם" הסביר לילארד ל-NBC ספורטס. "אתה מביא צ'יפס לעצמך, תביא לכולם. גם אם היו בעיות בפארק, אם אחד מאיתנו נכנס לצרות, כולם באו לתמוך בו. הם היו משחקים אחד נגד השני ברחוב אבל אם מישהו מבחוץ היה מגיע למגרש, "החוקים" היו פשוטים: משפחת לילארד נגד מי שזה לא יהיה. לא נפרדים. "זה תמיד היה ככה" אמר לילארד. "ככה גדלתי. זה הקבוצה. אף פעם אין מישהו מעל הקבוצה".

קראו עוד בכלכליסט

דמיאן לילארד. נאמן לאדמה, צילום: רויטרס דמיאן לילארד. נאמן לאדמה | צילום: רויטרס דמיאן לילארד. נאמן לאדמה, צילום: רויטרס

עם הרוח הזו לילארד הגיע ל-NBA וסביבו וסביב הרוח שהביא, בפורטלנד בנו את אחת הקבוצות האמידות והיציבות ביותר בליגה. בנו קבוצה שבה ליליארד - ללא ספק - הוא השחקן החשוב ביותר שלה, אבל לא הוא זה שיגיד את זה. הרי, אף אחד לא מעל הקבוצה. אם מישהו קולע את הנקודות, הוא עושה את זה בשביל כולם. כמו מיץ. כמו צ'יפס.

"נאמן לאדמה"

לליארד, שתורם מיליונים לקהילה שבה גדל (כולל בניית מתקני ספורט בתיכון שלו ובניית סטודיו להקלטות לחברי הקהילה), אף פעם לא הזניח את הלימודים שלו כנער ותמיד עבד קשה על הכדורסל שלו כפי שעבד בלימודים. מורה לשעבר שלו אמר לסן פרנסיסקו כרוניקל ש"כילד אף פעם לא הראה סימנים של אדישות, תמיד רצה ללמוד ולגדול". אלו דברים שב-2019 - אחרי שהדיח את אוקלהומה סיטי ת'אנדר מהפלייאוף עם סל ניצחון על הבאזר שבא כקינוח להופעה של 50 נקודות -כתב עליו קווין אוקונר, הפרשן של The Ringer: "הוא תמיד משתפר, מוסיף כישורים. מעורר הערצה. הוא דוגמה לכולם - בכדורסל ובחיים".

העונה של פורטלנד ושל לילארד היתה יכולה להיראות אחרת אחרי שהקבוצה הודחה בסוויפ נגד ניו אורלינס פליקנס בפלייאוף בשנה שעברה. לילארד היה גרוע. אחרי קריסה כזו קבוצה שמסיימת את העונה במקום השלישי בדרך כלל עושה שינויים. שחקנים גדולים עוזבים, מאמנים מפוטרים, סגלים משתנים. "כל החולשות שלך נחשפות כשעושים עלייך סווייפ בסיבוב הראשון - בטח כשאתה מסיים עונה במקום השלישי" לפי קווין ארנוביץ מ-ESPN. "אתה לגמרי מושפל". אבל ארנוביץ, שדיבר בפודקאסט של זאק לואו, הוסיף: "וזה טוב, כי גרוע יותר לא יכול להיות. כי אי אפשר להיות מושפל יותר מזה".

לילארד, שמגדיר את עצמו כ"נאמן לאדמה" שהוא גדל עליה. הוא אולי כוכב ה-NBA הנאמן ביותר לקבוצתו. הוא לא נתן לה להתפרק אחרי שהתפרקה בפלייאוף.

כבר בשעות שאחרי ההפסד במשחק הרביעי, לילארד צפה בקלטות של המשחק ובדברים שפרשנים אמרו עליו. הוא עשה זאת בשביל המוטיבציה. הוא היה ביקורתי כלפי עצמו וחקר מה ניו אורלינס עשו כל כך טוב בהגנה נגדו. ביום למחרת התחיל עם הודעות וסמסים עם חבריו לקבוצה. גם מול העיתונאים וגם מול חבריו לקבוצה, לילארד לקח אחריות על ההדחה. "גדלתי ככה" לילארד אמר לעיתונאים. "אם בבית שלי התפקיד שלי היה לנקות את המטבח, אחי צריך לנקות את האמבטיה ואחותי צריכה לנקות את הסלון - אם אני עשיתי את שלי והם לא עשו את שלהם, אז אי אפשר היה לצאת החוצה לשחק. אז עזרתי שם. ככה גידלו אותי".

מיד אחרי לילארד והטריילבלייזרס נמנעו משינויים דרמטיים. טרי סטוטס, המאמן מ-2012, נשאר בתפקידו למרות שהיו דיבורים על החלפתו. ניל אולשיי, הג'נרל מנג'ר, הראה לו נאמנות. הם החליטו ביחד שממשיכים עם הסגל הקיים שנבנה סביב לילארד. מ-2012 הם בונים את הקבוצה סביב לילארד. הם התאהבו בו כשהיה שחקן שנה שנייה בקולג' וובר סטייט. בדו"ח הסקאוט שכתבו עליו נכתבו ביטויים כגון "אפס פחד" ו"לא מפחד משחקנים מוכרים" ו"תקף שחקנים מבתי ספר גדולים יותר". הם עקבו אחריו גם אחרי שנפצע בשנתו השלישית. הם עקבו אחריו בשנתו הרביעית בקולג'. הם בחרו בו בחירה מספר 6 בדראפט 2012. בעיתון המקומי, The Bulletin דיווחו שאפילו פול אלן, הבעלים של הקבוצה שמת באוקטובר 2018, הגיע לראות את הילד במבחנים שערך והתלהב מהאומץ, האישיות והקבוצתיות.

לילארד וסי.ג'יי מקולום, הכוכב השני של הקבוצה, הם אותו סוג של טיפוס. לוקחים אחראיות קודם כל על הביצועים שלהם. לא מאשימים אף אחד אחר בצרות של הקבוצה. זה "הקוד" שלהם. הם שכנעו את פול אלן להעניק צ'אנס נוסף לסטוטס, שזכה לתמיכה, כאמור, גם מה-GM שלו. הם הבטיחו לחקור ולשנות את הדברים שהם עשו לא בסדר. הם הבטיחו שאם לא יהיו שינויים, עדיין יהיו שיפורים. בארגון החליטו ללכת עם הדרישה של המערכת ליציבות ונאמנות.

תהיה בחור טוב

בארה"ב מתארים שחקנים שסביבם בונים תרבות בריאה של מועדון כ"קולצ'ר גאייז". על לילארד אומרים שהוא "הקולצ'ר גאי הכי טוב בליגה". לפי סיפור של זאק לואו בקיץ, כאשר ליליארד שמע חבר לקבוצה מתלונן לגבי דקות משחק שהוא לא מקבל וחבר לקבוצה אחר מקבל, הוא עמד מולו ואמר לו "Don't be that guy". כלומר, אל תהיה זה שמלכלך. זה שמתלונן. אל תהיה זה שאף אחד לא רוצה בקבוצה. לילארד לא צריך להסביר את עצמו יותר מדי. בשנים האחרונות לכולם מובן מה התרבות שרוצים בחדר ההלבשה של פורטלנד. אין יריבויות פנימיות. אין קונפליקטים פנימיים. אין צדדים. כולם באותו צד. כולם אחים ובני דודים. משפחה. ומשפחה עוברת ביחד קשיים ובעיות.

סגנון המנהיגות של לילארד הוא "משפחתי". לפי לואו הוא סייע לאנס קאנטר, השחקן החדש של הקבוצה, למצוא בית בפורטלנד. הוא צופה במשחקי קבוצת ה-G-ליג של הקבוצה כדי לסייע בטיפים ועצות למאמניה. הוא וסי.ג'יי מקולום, הכוכב השני של הקבוצה, טסו ביחד בקיץ ללאס וגאס כדי לצפות בשחקנים הצעירים של הקבוצה בסאמר ליג. לא פעם הוא לוקח שחקנים מקצה הספסל לקניות בגדים מחויטים שהם צריכים ללבוש על ספסל הקבוצה כשהם לא משחקים. הוא צופה במשחקים מכל העולם כדי לנהל דיונים לגביהם עם הג'נרל מנג'ר והמאמן. "דמיאן הוא המנהיג-כוכב הטוב ביותר בליגה" אמר עליו סטוטס ללואו. "יש מנהיגים בליגה הזו אבל מנהיג וכוכב שמתנהל כמו שהוא מתנהל סביב חבריו לקבוצה, על המגרש, בחדר ההלבשה, בקהילה - הוא מספר 1".

לילארד, שלמרות שכל קבוצה בליגה היתה רוצה אותו, הראה מחוייבות להישאר בפורטלנד - גם בזמנים הכי קשים - ורואה בדירק נוביצקי כקריירה האידיאלית (נוביצקי בילה את כל הקריירה שלו באותה קבוצה, דאלאס מאבריקס). "אם מישהו רוצה להגיע לכאן, יופי" אמר לילארד לזאק לואו. "יש לנו תרבות של מנצחים. אנחנו מנצחים. אנחנו לא מקנאים באף אחד אחר. אנחנו נהנים כאן".

העונה לילארד וטריילבלייזרס נהנו מאוד. סיימו אותה במקום השלישי. העיפו את אוקלהומה הפייבורטית בסיבוב הראשון למרות שיוסוף נורקיץ', אחד מהשחקנים הטובים של הקבוצה, נפצע רגע לפני הפלייאוף. ועכשיו הם יתמודדו נגד בחצי גמר המערב נגד דנבר. האם לילארד מרגיש לחץ? לילארד נשאל לאחרונה אם הוא מרגיש לחץ. לילארד לקח את השואל לשכונה שהוא גדל בה: "לחץ? לא. אנחנו רק משחקים כדורסל. לחץ זה מה שמרגיש ההומלס שלא יודע מאיפה תגיע הארוחה הבאה שלו. לחץ זה מה שמרגישה אמא חד הורית שנלחמת כדי לשלם את שכר הדירה שלה. משלמים לנו הרבה מאוד כסף לשחק משחק. שלא תטעו, יש אתגרים אבל לקרוא לזה לחץ זה להעליב אנשים רגילים".

לוחם. חרוץ. נאמן. אחראי. משפחתי. שומר על פרופורציות. דמיאן לילארד. מנהיג. חזק.

תגיות