אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אנו מוכנים לתת שטחים, אבל לעשות זאת בהידברות" צילום: ישראל יוסף

ראיון כלכליסט

"אנו מוכנים לתת שטחים, אבל לעשות זאת בהידברות"

יו"ר מרכז המועצות האזוריות החדש שי חג'ג' נכנס לתפקיד בתקופה קשה ליישובים החקלאיים. מינהל התכנון מעביר לערים עשרות אלפי דונם קרקע חקלאית, ומשרד הפנים מעביר להן עשרות מיליוני שקלים של ארנונה תעשייתית על חשבון החקלאים. בראיון ראשון מאז נבחר הוא משוכנע: "אם ייתנו לחקלאים אופק, אלפים יחזרו לעסוק בענף"

29.04.2019, 08:29 | דותן לוי

עם כניסתו לתפקיד יו"ר מרכז המועצות האזוריות בחודש ינואר, זימן לעצמו שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים, גם לא מעט כאב ראש. מעמדם הפוליטי של המושבים והקיבוצים נמצא בנסיגה מתמדת זה עשורים, דבר שמתבטא בפגיעה גם באינטרסים שלהם. בשנים האחרונות החלה המדינה בהליך מואץ של העברת אלפי דונם קרקעות חקלאיות לערים הגובלות בהן לצורך בנייה למגורים, ובמקביל הופחתו במידה ניכרת ההשקעות בחקלאות, שהופכת לעסק פחות ופחות רווחי. בריאיון ראשון מאז היבחרו לתפקיד, משוכנע חג'ג', בן מושב גילת, שעם מדיניות נכונה המדינה יכולה להשיב את ענף החקלאות למסלול של צמיחה, ולהפוך אותו מקור פרנסה לאלפים: "הייתי רוצה לראות את החקלאות מתפתחת בכל רחבי הארץ, וזה היה קורה לו היו מאפשרים זאת ומסבסדים את החקלאות. כשאני מעבד אדמות על הגדר בעזה, אני יודע שאם אני לא אהיה שם מישהו אחר יהיה שם. המדינה חייבת להתעורר. אם לא ישקיעו בזה, לא יהיה כאן עתיד. זה ענף שמחייב תכנון, וכיום בנושא החקלאות המדינה טועה ובגדול".

קראו עוד בכלכליסט

בפועל רוב בעלי הנחלות כבר לא עוסקים בחקלאות בעצמם.

"כמעט בכל מושב 40% מהמשקים הם חקלאיים בפועל. נכון שיש פחות חקלאים קטנים, ויותר תאגידים שמעבדים שטחים גדולים. צריך לאפשר גם את זה. אבל אצלי במושב יש שלושה צעירים בעלי תואר שני שהחליטו לחזור לחקלאות, ויהיו עוד הרבה כמוהם אם ייתנו להם אופק.

"הצעירים אוהבים את החקלאות, אבל המצב כיום הוא כזה שחקלאי צעיר יכול להשקיע את רוב כספו, מאות אלפי שקלים, בהקמת משק, ובסוף לקרוס כי הוא לא מצליח לכסות את העלויות הגבוהות. זה לא הוגן שהמדינה שגרמה לחקלאים רבים לסגור את המשקים תגיד לנו אחר כך שהישובים שלנו לא חקלאיים".

שי חג שי חג'ג'. 70% מהמועצות נתמכות על ידי מענק איזון | צילום: ישראל יוסף שי חג

מהשדות למרכז הליכוד

 

בישראל 54 מועצות אזוריות החולשות על 85% משטח המדינה, בעיקר מחוץ לאזור המרכז. שטחה של מועצת רמת הנגב בלבד מהווה כ־22% משטח המדינה, גם אם רוב השטח מורכב משטחים פתוחים וחקלאיים, שמורות טבע ושטחי אש.

חג'ג' עצמו, אף שנולד למשפחת חקלאים, עשה את רוב שנותיו בעולם העסקים. בין היתר נמנה עם יזמי מרכז הקניות גלובוס סנטר, שקם לפני 12 שנה בנתיבות, ושימש מנכ"ל משותף בסוכנות הביטוח חי ביטוחים בשנים 1993־2012. ב־2007 החל חג'ג' בקריירה הציבורית שלו, כאשר נבחר לחבר מליאת המועצה האזורית מרחבים כנציג מושב גילת. ב־2012 נבחר לראש המועצה, הכוללת 15 מושבים ויישוב קהילתי אחד, ובינואר גבר על ראש המרכז המכהן, יו"ר מ. א. לב השרון עמיר ריטוב, ונבחר לראש מרכז המועצות האזוריות. לצד פעילותו המוניציפאלית, חג’ג’ הוא גם חבר מרכז ליכוד, ונחשב למקושר במפלגה.

את המאבק לטובת האינטרסים של המועצות האזוריות הוא מתחיל מעמדת נחיתות. החקלאות כבר מזמן אינה ענף שמעניין את מקבלי ההחלטות במדינה. מספר התושבים המתגוררים במועצות האזוריות נמוך, כ־500 אלף תושבים שמהווים פחות מ־8% מתושבי המדינה, ומולם כוחות חזקים כמו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מינהל התכנון ומשרד הפנים, שנוטה בשנים האחרונות להעדיף את האינטרסים של היישובים העירוניים בכל הקשור להעברת שטחים ומקורות הכנסה.

בשנים האחרונות הקרקע, המשאב הבסיסי של ענף החקלאות, הולכת ונעלמת לחקלאים – בעיקר במרכז הארץ. זאת לאור התכנון המואץ של שכונות מגורים חדשות על קרקע חקלאית. שני המכשירים המרכזיים המשמשים את המדינה לצורך זה הם הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) והוועדות הגיאוגרפיות, שפועלות תחת משרד הפנים. במועצות האזוריות רואים בשני הגופים הללו איום מרכזי על עצם קיומן.

מה הבעיה עם הוותמ"ל, שנועדה לסייע בפתרון משבר הדיור?

"הוותמ"ל גרמה נזק עצום לחקלאות. הוועדה מתכננת כמעט רק בשטחים הפתוחים, ואני שואל איזו מדינה אנחנו רוצים לראות פה בעתיד. מדינה של אספלט ומלט בלי שטח ירוק? יש מחקר של פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית שמוכיח שכבר היום יש מספיק קרקעות מתוכננות עבור הצרכים של המדינה לעשור הקרוב לפחות. לכן אפשר וצריך להחזיר את התכנון לוועדות המחוזיות, והוותמ"ל צריכה לעבור מהעולם".

לדברי חג'ג', עד כה העבירה הוותמ"ל 53 אלף דונם קרקעות חקלאיות לטובת מגורים. "הם עושים את זה באבחת חרב, בלי לבדוק אלטרנטיבות או להתייעץ איתנו, בלי לבדוק אם ניתן לקבל את אותה התוצאה בהתחדשות עירונית. אנחנו יודעים שאוכלוסיית המדינה הולכת להכפיל את עצמה, אנחנו מוכנים לתת שטחים, אבל צריך לעשות זאת בהידברות".

אם לא שטחים חקלאיים, אילו שטחים תציעו?

"הגענו להבנות עם ראש מטה הדיור זאב בילסקי וראש מינהל התכנון דלית זילבר לאפשר לנו להציע להם שטחים אלטרנטיביים לבנייה, שאינם שטחים טובים לחקלאות. שטחים שהגיוני לתכנן עליהם".

מחלקים את עוגת ההכנסות

 

סוגיה נוספת שבה צפוי לעסוק חג'ג' במהלך כהונתו היא החלוקה המחודשת של שטחי המסחר והתעסוקה מניבי הארנונה הגבוהה שעורך בשנים האחרונות משרד הפנים, בעיקר באזור הפריפריה. עד לפני כעשור נכללו אזורי התעשייה והמסחר בפריפריה כמעט רק בשטח המועצות האזוריות, אך מאז 2013 קיבל המשרד שורת החלטות שמחלקות מחדש את עוגת ההכנסות שמניבים אזורים אלה, בין המועצות האזוריות, הנחשבות לצד המבוסס יותר במשוואה, ובין עיירות הפיתוח.

חג'ג' טוען כי משרד הפנים מתעלם מהוצאות התפעול הגבוהות הנדרשות לניהול מועצה אזורית שבה אוכלוסייה מועטה מתפרסת על שטח נרחב, ומסכן את יציבותן הכלכלית. "משרד הפנים מנתח את מצבן של המועצות האזוריות לפי הרמה הסוציו־אקונומית של האוכלוסייה, ואני קורא לו להפסיק עם השיטה הזו ולבחון את האיתנות הפיננסית של היישוב", הוא אומר. "אפשר בקלות לבדוק איזו רשות חזקה ואיזו רשות חלשה, ואם יש עודפים להעביר למי שזקוק, אבל לא יכול להיות שמקצצים למועצה אזורית שמקבלת מענקי איזון".

אובייקטיבית, המצב הכלכלי שלכם טוב יותר משל ערי הפיתוח.

"למעלה מ־70% מהמועצות נתמכות על ידי מענק איזון. זה קורה כי לא מאפשרים לנו לפתח אזורי תעשייה, וההוצאות שלנו לתושב גדולות יותר. יש הסעות לבתי ספר, וזה יכול להגיע למצב ש־20% מתקציב הרשות הולכים להסעות. כדי להאיר את היישובים, לנקות את הרחובות ולפנות פסולת, אני צריך לטפל בשטח עצום. רוב השטחים שלנו פתוחים, צריך לטפל בביוב, בנחלים, בגיזום ובעשבים. יש לנו מועצות אזוריות שיש להן חופי ים שצריך לדאוג להם".

עוד טוען חג’ג’ כי מדיניות זו של משרד הפנים יוצרת סכסוכים בין המועצות האזוריות לעיריות. "קח את הוועדה הגיאוגרפית של קריית גת ושלוש מועצות אזוריות סביבה. משרד הפנים הדיר את המועצות האזוריות והותיר את אזור התעסוקה של אינטל רק לקריית גת, אף שהמועצות האזוריות הקימו את האזור, והמצב הנכון היה לשתף פעולה. הכי גרוע זה שהם יוצרים סכסוכים בין רשויות, במקום לוודא שישתפו פעולה. זה מגיע למצב שכל ראש רשות מגיע לוועדה כזו וחייב להילחם על האזור שלו. זה יוצר סכסוכים בין רשויות. אנחנו לא נגד הערים, נהפוך הוא. אנחנו רוצים שיתפתחו, אבל לא על חשבון המועצות האזוריות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
החוש השישי
זהו חוש הקנאה המאפיין את רוב הישראלים שגרים בעיר. רואים את חברי ההתיישבות "המיליונרים" שגרים בבתים עם גגות אדומים מוקפים בדשאים מוריקים. היכן הייתם כאשר הייתה תנועה מהעיר אל הכפר ? עיקר המצטרפים למושבים החדשים הייתה של בני מושבים. מה אתם אומרים על כך שהעירוניים מקבלים את הקרקע עליהם הם יושבים בחינם או כמעט שכך. ובהתיישבות צריכים לרכוש במחיר מלא כמעט את הזכות לשבת על הקרקע עליה רבים מהם יושבים עשרות שנים טרם קום המדינה. ברור שההתיישבות היא כיום מיעוט - ואצלנו אוהבים לדרוס מיעוטים. רק ראה את סגנון ההתבטאות של אביגדור יצחקי - ראש הותמ"ל - שסולק מתפקידו. או של מנהל רמ"י ופקידיו הבכירים האומרים בריש גלי לחברי ההתיישבות: אתם העשירים רוצים זכויות - תרכשו אותן. חג'ג' צודק - ללא הידברות תהיה מלחמה וחבל. אבל ההיסטוריה מלמדת כי אנו "טובים" במלחמות אחים - שבהן יש רק מפסידים.
מושבניק  |  30.04.19