אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו לא מתכנן לוותר על נתח פרטי מתקציב הביטחון צילום: אלעד גרשגורן

בלעדי לכלכליסט

נתניהו לא מתכנן לוותר על נתח פרטי מתקציב הביטחון

ראש הממשלה דורש לשריין 3‑4 מיליארד שקל בתוך תקציב הביטחון כדי לממן את תוכניתו "תפיסת הביטחון 2030". הסכום הייעודי יאפשר לו לקבל החלטות ביטחוניות מבלי לקחת בחשבון את עמדותיהם של שר הביטחון או הרמטכ"ל

29.04.2019, 06:52 | אדריאן פילוט

ראש הממשלה בנימין נתניהו נחוש ליישם את תוכניתו "תפיסת הביטחון 2030" שהציג לקבינט המדיני־ביטחוני עוד באוגוסט 2018, אך לא יצאה לפועל מאז. ל"כלכליסט" נודע כי נתניהו מתכוון לדרוש תוספת שנתית של 3‑4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בצורה של "קופסה" ‑ סכום בתוך התקציב שמשוריין למטרה ספציפית. במקרה הנוכחי ‑ התוכנית של ראש הממשלה.

קראו עוד בכלכליסט

התוכנית, שרוב פרטיה מסווגים, מתמקדת בעיקר בחיזוק כושר התקיפה של ישראל, פיתוח תחום הסייבר, שדרוג ההגנה נגד טילים, מיגון העורף והשלמת גדרות הביטחון. החלק הבלתי־מסווג מתייחס להשלכות התקציביות של התוכנית: תוספת של כ־40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור הקרוב.

כמה סיבות מנעו את יישום התוכנית, ביניהן: הביקורת הציבורית; ההתנגדות של פקידי משרד האוצר ובנק ישראל שהתריעו על הסכנות התקציביות שבמהלך; ובעיקר, לפי גורמים מעורים בפרטים, ההתעקשות של הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט, לעמוד במסגרת התקציבית של התוכנית הרב־שנתית ל־2015־2020 שמנע ממנו לתעדף את תוכניתו של נתניהו.

מימין: הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: אלעד גרשגורן מימין: הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: אלעד גרשגורן מימין: הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: אלעד גרשגורן

ה"קופסה" המפורסמת ביותר עד כה היא קופסת ההתנתקות. לטובת תוכנית ההתנתקות הקצה משרד האוצר 8 מיליארד שקל שנועדו רק לה, ולא נרשמו לצורך חישוב הגירעון.

גורמים המעורים בפרטי תוכנית "תפיסת הביטחון 2030" הסבירו ל"כלכליסט" כי בשונה מקופסת ההתנתקות, קופסת הביטחון תיספר לצורך חישוב הגירעון הממשלתי שעומד כבר עתה על יותר מ־3.6% מהתמ"ג לעומת יעד הגירעון המקורי ל־2019 ‑ 2.9% מהתמ"ג.

התנגדויות מכל עבר

ב־2018 הסביר נתניהו לקבינט המדיני־ביטחוני כי בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון ב־0.2% עד 0.3% מהתמ"ג, בהמשך להליך ההתייעלות של צה"ל. התוספת מיועדת לכלל גופי הביטחון לרבות צה"ל, שב"כ, מוסד ואחרים. כמו כן טען נתניהו כי התוספת צפויה להניב עלייה שנתית ממוצעת של 3%‑4% מתקציב הביטחון. לדבריו, כשהתוצר יעמוד על חצי טריליון דולר (כ־1.8 טריליון שקל) התוכנית תיבחן מחדש.

"כלכלת ישראל חזקה היום דיה כדי לשאת בתוספת הזו. ב־20 השנים האחרונות טיפחנו כלכלה חופשית כדי לממן את צורכי המדינה ובראשה הביטחון. היום אנו נדרשים לממן תוספת הביטחון כדי להגן על ההישגים ולהבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית", הסביר נתניהו אז.

בראיון ל"כלכליסט" מאוגוסט 2018 אמר פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו כי הוא "בטוח שחלק מהתוספת תבוא מהגדלת הגירעון". כלכלני בנק ישראל הניפו דגל שחור מול התוכנית הביטחונית של נתניהו ופירסמו סקירה תקופתית במקביל, בה כתבו כי "ההצעה (של נתניהו) אינה מתיישבת עם מתווה הפחתת הגירעון הקבוע בחוק, החלטות הממשלה על הרחבת השירותים החברתיים, תוכניות הרווחה וההשקעות בתשתית, והעדפת הממשלה שלא להעלות את שיעורי המס. אם יאומץ מתווה כזה להוצאות הביטחון יש להגדיר לו מקורות מימון יציבים ושקופים". גם במשרד האוצר התנגדו לתוכנית.

נתניהו דרש בזמנו תוספת אסטרונומית לתקציב הביטחון, שטיפסה במהרה מ־4.8 מיליארד שקל ל־8.3 מיליארד שקל תוך שבועות ספורים. בסופו של דבר, התוספות לא אושרו.

זמנו של כוכבי לזהור

נתניהו אינו היחיד שרוצה תוספת לתקציב הביטחון. הרמטכ"ל החדש אביב כוכבי מגבש בימים אלה את התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) שלו. זאת למרות שהתוכנית הרב־שנתית הקודמת להקצאת הכספים בצה"ל, תר"ש גדעון, נמשכת עד 2020. "כל רמטכ"ל רוצה להשאיר את חותמו וגם כוכבי ירצה", מסביר גורם בכיר בממשלה שסבור כי כוכבי יחתור לתר"ש משלו כמה שיותר מהר.

שלושה תרחישים עומדים בפני כוכבי. הראשון, שמלאכת הרכבת הממשלה תהיה מהירה ופשוטה ושבאוגוסט 2019 הוא יוכל להגיש את התר"ש שלו לאישור הממשלה, שתיכנס לתוקף בתחילת 2020. אפשרות נוספת היא שכוכבי ימתין לסיומה של "גדעון" וב־2020 יבקש שינויים והתאמות בתוכנית ‑ תרחיש בעל הסיכוי הגבוה ביותר.

וישנו התרחיש עם הסיכוי הנמוך ביותר ‑ כוכבי ימתין לסיומה של גדעון ורק ב־2021 ישיק את תוכניתו שלו. לא סביר שהוא יבחר באפשרות הזאת משום שאז כמעט מחצית מהקדנציה שלו תבוזבז על תוכנית רב־שנתית שלא יוכל לקבל עבורה קרדיט.

תקציב הביטחון הוא הגדול והמורכב ביותר בתקציב המדינה, כשחלקים נרחבים ממנו הם מסווגים לחלוטין. תקציב הביטחון והסדר הציבורי עומד ב־2019 על כ־105 מיליארד שקל (כ־7.9% מהתמ"ג) שמתוכם תקציב הביטחון ברוטו (שכולל הסיוע האמריקאי והכנסות אחרות של צה"ל) עומד על 72.9 מיליארד שקל, עוד 18.8 מיליארד שקל מיועדים לביטחון פנים, ו־13.3 מיליארד שקל מיועדים לשירותי ביטחון אחרים (שב"כ ומוסד). בתוך תקציב הביטחון בלבד, ישנו גם התקציב נטו (תקציב שמגיע ממקורות המדינה ומקופת האוצר) שעומד על 55.3 מיליארד שקל.

ב־2018 התקציב ברוטו היה נמוך ועמד על 70.5 מיליון שקל. מתוכם כ־17.6 מיליארד שקל הגיעו מחוץ לתקציב האוצר, וכ־13 מיליארד שקל מסיוע אמריקאי. שאר הכסף הגיע מהכנסות של מכירת ציוד וקרקעות. אם לא די בסיבוך הרגיל, בפני מערכת הביטחון עומדים כ־36 מיליארד שקל בסעיף "הרשאה להתחייב" לצורך רכישת ציוד ונשק.

המונחים הללו אינם טכניים: בדיונים האינטנסיביים בין צה"ל לאוצר, הצבא מתעקש לדבר על תקציב נטו ‑ הכסף שיוצא ישירות מהאוצר ומתקציב המדינה. ישנו מונח נוסף "תקציב צה"ל", שעומד על כ־32 מיליארד שקל, שהוא התקציב נטו ללא הוצאות אדמיניסטרטיביות לרבות גמלאות ושיקום (שיחד מגיעות ל־13 מיליארד שקל).

האוצר מחפש לכסות את הבור

הדרך למיסוי גוגל ארוכה

טרם מונה שר אוצר באופן רשמי, אבל במשרד האוצר ורשות המסים מחפשים דרכים לסגור את הבור בתקציב שנוצר בתקופת כהונתו של שר האוצר משה כחלון. כעת הם מעלים את הרעיון שלא הצליחו לקדם בשנים האחרונות מס על המחזור של ענקיות טכנולוגיות כמו גוגל ופייסבוק, לאור הקושי למסות את ההכנסות של אותן חברות מישראל בשל אופי פעילותן.

הדבר מצריך תיקון חקיקה, שגם אם הממשלה הנוכחית תרצה לקדמו, בשונה מהממשלה הקודמת, הדרך להצלחתו צפויה להיות ארוכה. במדינות שונות בעולם שבוחנות ומקדמות מיסוי על המחזור, שיעורי המס נעים בין 2% ל־5% מהמחזור כמו למשל בצרפת, מה שעל פי הערכות יוכל להכניס למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה.

אולם לאור המחסור במידע של הרשויות כיום לגבי המחזורים של החברות שלא מדווחות על הכנסותיהן בארץ, עדיין מוקדם להעריך בכמה כסף בדיוק מדובר.

מס הכנסה משולם על הכנסות שמופקות בארץ, אך משום שהפעילות והשירותים של החברות מבוססות בדרך כלל בחו"ל, קשה למפות את ההכנסות שמשויכות לישראל.

בשנים האחרונות מנסים ברשות המסים לגבות מס על ההכנסות של אותן חברות, לאור הקושי הנובע מכך שאין להן מוסד קבע בארץ אליו אפשר לשייך את ההכנסות. גם לאחר שיצאו חוזרים בנושא, הרשות טרם הוציאה שומות משמעותיות לאותן חברות.

בכל מקרה, עד ששר אוצר לא ייכנס לתפקיד, החלטות על שינוי מדיניות מהסוג הזה לא יכולות להתקבל. סביר להניח שגם אם שר האוצר הבא והממשלה יתמכו בהצעה שכזו, הדרך לגביית המס תהיה ארוכה, סבוכה ומפרכת.

עמרי מילמן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות