אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כי מציון ייצא הייטק צילום: אוראל כהן

הסטארטאפים המבטיחים

כי מציון ייצא הייטק

מודל הסטארט־אפ ניישן הוא לא סתם תדמית: גם כשהסטארט־אפים מתחלפים, מספרם והשווי שלהם רק הולכים ותופחים

11.05.2019, 14:17 | זוהר זיסאפל

ל-50 הסטארט-אפים המובילים - לחצו כאן

מדינת ישראל נתפסת בעולם כ"סטארט־אפ ניישן", מדינת הסטארט־אפ, בזכות קדמה טכנולוגית, גמישות חשיבתית ומנטליות שהופכת את הבלתי־אפשרי לאפשרי. את עומק יתרוננו הבנתי רק לאחר פגישות עם עשרות משלחות מחו"ל שמנסות לפענח את סוד ההייטק הישראלי: הקפדנות המדוקדקת שבה הם רושמים את תשובותיי לשאלותיהם, ושאלות כמו "באיזה קורס באוניברסיטה מלמדים חוצפה", שכנעו אותי ביתרונות הייחודיים שלנו בהקמת סטארט־אפים.

קראו עוד בכלכליסט

האם המודל של מדינת הסטארט־אפ הוא בר־קיימא? בעבר לא הייתי בטוח בכך, אך התבוננות בשוק במשך 37 שנים שכנעה אותי שמדינת הסטארט־אפ אכן שרירה וקיימת. הטכנולוגיה מתפתחת, השווקים משתנים — אך הסטארט־אפים מוסיפים ומשגשגים: ההתחלה היתה בתקשורת, ומשם עברו הסטארט־אפים לאחסון, לציוד רפואי, לאינטרנט, לתוכנה, לאפליקציות, לסייבר, לאוטומוטיב, ל־AI ועוד המוח נטוי. חברות גדולות נכחדו, אך הסטארט־אפים קיימים ופורחים. אלו לא אותם סטארט־אפים, ובדרך כלל גם לא אותם יזמים, אך ההיקף והשווי שלהם רק הולכים ותופחים. זוהי העמידות של מודל מדינת הסטארט־אפים.  

זוהר זיסאפל, צילום: אוראל כהן זוהר זיסאפל | צילום: אוראל כהן זוהר זיסאפל, צילום: אוראל כהן

היזמים שמקימים חברות בתחום הסייבר אינם אותם יזמים שהקימו חברות בתחום התקשורת: זהו דור צעיר, מומחה בתחום חדש, עם מרץ נעורים. לצדם ראוי לציין את היזמים הסדרתיים, שגם הם תורמים להמשך ההצלחה: אלו המשתמשים בידע מדעי בסיסי שעומד לאורך זמן, כמו פרופ' אודי ויינשטיין וחבר תלמידיו, שמוצאים שימוש לעיבוד אותות בתקשורת, באחסון, בהשקעות או באינטרנט; אלו המנצלים את השינויים הטכנולוגיים כדי לפתח מערכת אחסון או רכיבים, בביצועים גבוהים בסדר גודל ובמחיר נמוך בסדר גודל, כמו משה ינאי ואביגדור וילנץ; או אלו שמשתמשים בכישרונם הטכנולוגי ומקימים סטארט־אפים בתחומים שונים לפי האופנה באותה עת.

איך נבחר תחום נכון להקמת סטארט־אפ? חפשו תעשייה שנמצאת בתהליך שיבוש (Disruption), תעשייה שעוברת מהפכה טכנולוגית או אחרת. בשנות השמונים והתשעים היתה זו התקשורת, שעברה שלוש מהפכות בו־בזמן: המחשב האישי, הטלפון הסלולרי והאינטרנט. היום, מתרגשות שלוש מהפכות על תעשיית הרכב: הרכב החשמלי, הרכב האוטונומי ורכבי השיתוף. האינטליגנציה המלאכותית עוברת מהפכה בזכות למידה עמוקה, והאינטרנט הוביל למהפכות רבות בתחומי הפרסום, התיווך, השיווק ועוד.

ההייטק הפך את ישראל ממדינה עם גירעון כרוני במאזנה המסחרי למדינה עשירה עם עודף במאזן המסחרי. האם ניתן להרחיבו עוד יותר? התשובה לכך פשוטה: כן, בהגדלת תקציב החינוך. בישראל יש עדיין ילדים שאין להם נגישות למחשב ולאינטרנט, הן בשכונות מצוקה והן בפנימיות, שבהן חיים 25 אלף ילדים. פיגור דיגיטלי היום הוא כמו אי־ידיעת קרוא וכתוב לפני מאה שנה. אחי יהודה ואני תורמים מיליוני דולרים כדי לחבר ילדים אלו לעולם ההייטק ולאפשר להם ללמוד מחשבים, אלקטרוניקה ותוכנה, אך זוהי טיפה בים: ההשקעות הנדרשות הן של מדינה ולא של יחידים. ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר בחינוך, בעיקר בשכבות החלשות.

ואולם, עיקר הפוטנציאל טמון בשני מגזרים ששותפים מעט מדי למהפכת ההייטק: החרדים והמיעוטים. המיעוטים בישראל רואים את הצלחת הישראלים־היהודים, ורוצים להצטרף אליה; כל שאנחנו צריכים הוא לפתוח לפניהם את הדלת ולשלבם. הצעירים החרדים, ברובם, חפצים בכך גם הם, אך הפוליטיקאים החרדים סוגרים בפניהם את הדלת. כל שנדרש הוא שילדים חרדים ילמדו מתמטיקה ואנגלית, במקביל ללימוד תורה ככל שיחפצו. כך, בבגרותם, אם יבחרו "למות באוהלה של תורה", יבורכו — ואם יבחרו ללמוד מקצוע אחר ולהשתלב בהייטק, לא ייתקלו בחסם בלתי־עביר בגלל החינוך הבסיסי החסר את מקצועות הליבה.

במסעותיי העסקיים בעולם פגשתי חרדים רבים שעוסקים בתחום ההייטק, במדינות שבהן אין מפלגות חרדיות שעוצרות אותן. על אפם ועל חמתם של הפוליטיקאים, ההייטק חודר לעולם החרדי דרך האינטרנט; שום פוליטיקאי לא יצליח לחסום אותו. כבר היום קיימת בעולם החרדי תסיסה של אלו המבקשים לעבוד באופן מסודר, ולעתים גם שוקלים לחזור בשאלה כדי לממש את רצונם. קשה להם מאוד לעשות את הצעד, כי העולם החילוני אמנם פתוח אך לא מקבל אורחים בזרועות פתוחות, והעולם החרדי יחרים אותם ויכתים את משפחותיהם. "אנוסים", הם קוראים לעצמם. כך או כך, אולי במאוחר ולא במוקדם, אני צופה שהחרדים יצטרפו לשוק העבודה, וגם ההייטק ייהנה מיכולותיהם.

הכותב הוא יזם הייטק וביוטק, נשיא קבוצת רד־בינת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות